עיד-א-נורוז - نوروز

gamari

New member
עיד-א-נורוז - نوروز

ובכן... מאחר וזכור לי שאמא שלי ארגנה כמה פעמים ערבים כאלה, לציון החג, השאירו אצלי חותם וזכרון. אז למי שזוכר, אמא שלי, מוניר שירזי, הייתה הבעלים של מסעדת שיראז האגדית, ברח' לוינסקי בתל-אביב, פעלה לפני 10 שנים בערך, לתקופה של מספר שנים, א"כ ניהלה אולם ארועים בבת-ים עד לפני שנה. וגם שם הייתה מארגנת ערבי תרבות לפרסים ויצא שמספר פעמים היא ארגנה את ערב החג. אני למדתי הרבה על היום הזה כי אני הייתי זה שמגדל את הצמחים ודואג תמיד לכל הסימנים. (טרטור לא פשוט...) משמעות החג: ובכן, זה היום המציין את תחילת האביב. למעשה לוח השנה הפרסי (לפי הזרתוסטרא) מצויין לפי השמש (גם היהדות כך רק לפי ציון ארועים הסטוריים דתיים). 4 תאריכים חשובים בשנה: הלילה שבין ה21 עד ה-22 ביוני - יום תחילת הקיץ - היום הארוך ביותר והלילה הקצר הלילה שבין ה21 לספטמבר עד ה-22 בספטמבר - היום והלילה שווים - יום תחילת הסתיו. הלילה שבין ה 21 בדצמבר עד ה-22 לדצמבר - היום הקצר בשנה והלילה הארוך - יום תחילת החורף הלילה שבין ה21 למרץ עד ה-22 במרץ - יום ולילה שווים - יום תחילת האביב הנורוז מציין את היום הראשון של האביב, ולכן 21-22 במרץ. החג אינו מוסלמי, אם כי זורואסטריאני (פגאני לחלוטין) ונחוג בקרב רוב בני העם האיראני בלי קשר לדת, אלא כציון יום. רק חשוב לציין שעומר כ'אים - מתמטיקאי ואסטרונום, הוא שארגן מחדש וקבע את לוח השנה לפי הירח, שמש וכוכבים ומאז היום הזה נחשב לחלק מהשנה. (שנת 1070, תחילת העידן המודרני בארצות המזרחיות לים התיכון) נו-חדש רוז-יום... לכן - יום חדש. הסמלים של הערב מצויינים כהפט סין - בעצם שבעת ה-س. (ס') ואלו הם: סבזי - ירק - חיטה או שעורה או עדשים (לפני שזה עדשים, הוא גדל כירק) - מסמל את הלידה מחדש, ההתחלה סמנו - נבטים של חיטה שנותנים להם לגדול כחודשיים לפני האביב, כלומר מאמצע החורף. מסמל עושר, שפע סיר - שום - מסמל רפואה. סיב - תפוח עץ - מסמל יופי ובריאות סרקה - חומץ (מיין) - מסמל אריכות ימים וסבלנות סומק' - סומק (אוג בעברית) - צמח שמגיע עם פירות עגולים בכל מיני צבעים, את הסגול מייבשים וטוחנים לאבקת סומק - מסמל את צבע הזריחה סנג'ד - עץ השמן - צמח בר שפירותיו צהובים דומים לזיתים - מסמל אהבה.. בנוסף עוד מספר סימנים על השולחן (פה נאלצתי להזכר באצמצעות אימי היקרה) סונבול - פרח היקינטון (רצוי בכמה שיותר צבעים). סקה - מטבעות קינוחים כמו בקלאווה , חלבות למיניהם, חומוס טחון מתוק (נאן-נוחודצ'י) אאג'יל - צימוקים, אגוזים וכל מיני פירות יבשים. נרות - סמל לאושר מראה קטנה - סמל ליושר ולהגינות ביצים מעוטרות - כמספר המארחים, כל אחד מקשט לעצמו על הקליפה של הביצה הקשה. דג זהב - סמל לבוא השמש (שומרים עליו כשבועיים). גולאב - מי ורדים או מי שושנים דגל (של אירן) הספר הקדוש - במקור זה היה אווסטה (של זרתוסטרא), א"כ שונה לקוראן וכיום כל דת עם הספר שלה, תנ"ך, ברית חדשה, הכתב הקדוש (באהיים) וכו' תמיד מגיע עם השאהנאמה (ספר המלכים של המשורר פיירדוסי) יש טקס של האג'י פירוז - עם שירים וזה בעצם הפתיחה של הערב. א"כ יש אוכל שזה הכי חשוב ויש גם מאכלים ספציפיים. פולו מאהי - בעצם פולו סבזי עם דג. פולו רשתה - אורז עם נודלס (בתרגום פשוט) קוקו סבזי - קציצות ירק שכתבתם עליהן לא מזמן פה. ורטבים מתוקים בלבד (כמו חורשט-א-בה או חורשט-א-אלו) וזהו אני יודע שתמיד 13 יום א"כ יש עוד חג שנקרא סיזדה-בדר - יוצא נדמה לי ב-2 באפריל. זהו יום שיוצאים לפארקים לפיקניק, את הטקס מציינים ע"י שחרור דג הזהב לנהר או לאגם וגם את הנבטים של החיטה שהפכו כבר לצמחים .. כמובן שאנחנו כיהודים לא חוגגים את הטקס, אלא רק מזדהים עם הארוע ותו לא, זה פגאני לחלוטין (עבודת אלילים לצורך העניין) זהו, זה מה שאני יודע
 

niya

New member
../images/Emo47.gifgamari

שוב אתה מוכיח שאתה איש אשכולות הכתיבה שלך כיפית ומרתקת!!! איזה יופי של מאמר (כמובן שיכנס למאמרי הפורום)
תודה
 

gamari

New member
אם ככה אז

תורידי את כל ההערות הנלוות המיותרות ותוסיפי לרשימת המאמרים. נדמה לי גם יש לי פה בפורום משהו שכתבתי על כל התרבות של התה (זה לא מופיע) ועל הבאהיים.
 

niya

New member
מופיע, בטח מופיע

תענס למאמרים יש שם שתי קטגוריות: מכללת תרבות פרס (שבאמת צריך להכניס לשם את מה שכתבה בשבוע שעבר חתלתול היחידה) וקטגוריה שנקראת "כללי". שני המאמרים שלך נמצאים שם (גם התה וגם הבהאיים)
 
מקסים ומרתק

תודה רבה על האינפורמציה המלאה על החג הזה. לחג יש גם הסבר אסטרולוגי מאוד חזק ועליו נשענת גם האסטרולוגיה. החג מסמל את תחילת הזודיאק, את לידתו של מזל טלה המגיע לעולם עם האביב. מקסים!
 

פרויז1

New member
ברוכים הבאים, ידיד יקר ../images/Emo70.gif

תודה על ביקורך וכמובן אתה תמיד רצוי . אם כבר נגעת להיבט האסטרולוגי, האם ניתן לפרט יותר על ה"עיד נוו רוז" בהיבטו האסטרולוגי?
 

gamari

New member
עכשיו ראיתי שזה מפורסם

מה היינו עושים בלעדי המנהלת רונית...
 
תודה לפרויז ונייה

מההיבט האסטרולוגי.. קודם כל, צריך לציין שכל שנה הזורוסאטרים עורכים תצפיות מדוייקות של היחסים בין השמש לכדור הארץ על מנת לקבוע את יום נורוז ולכן זה יכול לצאת או ב-21 או ב-22 במרץ, תלוי בשנה ובתקופה. מבחינת יחסים של השמש ואורכי היום, כפי שצויין בהודעתו של GAMARI, מדובר בימים שמתחילים עונות שנה ובמקביל הם מתחילים מזלות חדשים. אחת החלוקות הבסיסיות של גלגל המזלות הוא חלוקה למזלות לפי איכויות שאפשר להקביל את החלוקה הזאת גם לארבע עונות שנה. האיכויות הן: פעיל, קבוע ומשתנה. בעוד שפעיל מייצג תחילתה של עונת שנה, קבוע מציין את אמצע העונה ומשתנה מציין את סוף העונה. בהיותו חג נורוז, חג פגאני, המושתת על כוחות הטבע הקסומים ויחסי השמש וכדור הארץ, חג הנורוז מציין התחלה של האביב ויחד איתו השמש מתחילה להראות בשמיים בצורה הרבה יותר ברורה וארוכה, היא הופכת להיות מרכזית ולכן בהיותה כזאת היא מאירה יותר ועוזרת לניצני הפרחים לבקוע מן האדמה. הינץ הפרחים משול למזל טלה, שאוהב להיות חלוץ ולהתבלט במישור מקביל לצמחים. אח"כ נקודת השבר הבאה מגיעה ביום הארוך בשנה - 21 ביוני, כמו ש-GAMARI ציין. זהו יום תחילתו של מזל סרטן, התחלת הקיץ ועימם תהליכים שקשורים בהתכנסות לבית. אח"כ יום שוויון הסתיו - תחילתו של מזל מאזניים, זמן להתאזן ולהתכונן לבואו של החורף. השלכת והרוחות המנשבות בסתיו מבשרות לנו שהגיע הזמן לשקול את עצמנו ביחס לאחר ולחברה (ומכאן גם החגים היהודים של ראש השנה ויום הכיפורים). ביום הקצר ביותר בשנה מתחיל מזל גדי, האדמה קופאת בחורף, יש את כל הבסיס לעודד את הצמחים להתפתח, מכינים את הקרקע מהיסוד להתפתח ולצמוח ועל זה גם מדבר מזל גדי. זה ההקשר ואני בטוח שהזורואסטרים ביססו את התיאוריות שלהם גם על זה. מה גם שזאת תחילת השנה המסורתית - גם ביהדות, א בניסן היה ראש השנה המסורתי ולהזכירך, פרויז, חודש ניסן הוא מזל טלה העברי. אשמח לפרט עוד
על הקשרים נפלאים לטבע. כמה נפלא היה לקרוא את הסמלים המייצגים את חג הנורוז.
 

gamari

New member
בהמשך לדבריך

שנת 1070 זו שנה המציינת תחילה של עידן חדש בכל נושא התיארוך העולמי. עומר כ'יאם, אסטרונום, מתמטיקאי ומשורר, בעצם הצליח לקבוע באמצעות חקר השמים והמתמטיקה את לוח השנה והפיכתו לכלי עזר מדויק. והתגלית הגדולה שלו היא למעשה שכדור הארץ משלים סיבוב שלם סביב צירו ב 365 ימים + כמה שעות + כמה דקות. וההבדל כיום, לאחר קצת פחות מ 1000 שנים, הוא שכדור הארץ משלים סיבוב במדויק כמו התגלית של אז, רק בהפרש של כמה דקות. הסיבה לכך היא המצאת השעון הדיגיטלי שיכול לחשב מאית השניה . למה זה חשוב לנו ? כל לוח שנה או גלגל מזלות המתבסס על השמש והכוכבים מחולק בכל דרך שהיא ובסופו של דבר כולם שווים, אז גלגל המזלות מחולק לפי עונות השנה, אצל היהודים לפי מאורעות היסטוריים (תנכי"ים) שגם הם קשורים בתקופות השנה, כנ"ל גם הנוצרים ושאר הדתות בחצי הכדור הצפוני. בחצי הכדור הדרומי הכל הפוך כי כשאצלנו קיץ אצלם חורף, זה קצת מתנגש עם קבועות בהסטוריה למשל. ביהדות חג שבועות נקרא גם חג הקציר. כי קוצרים את התבואה, פעולה זו מגיעה תמיד בתחילת הקיץ (22 ביוני) כי אם התבואה תישאר היא תישרף\תתייבש.בגלגל המזלות זה הזמן להתכנסות, חוג הסרטן (לפי הציפור והילד) בחצי הכדור הדרומי זה בלתי אפשרי כי 22 ביוני זה תחילת החורף, לכן אין קציר. כנ"ל גם חג האסיף (סוכות) וכנ"ל גם סימני החגים, שבעת המינים בלתי ניתנים להשגה בחצי הכדור הדרומי בסביבות ספטמבר אוקטובר כי שם הם אחרי חורף בעוד שפה למשל רימונים או זיתים מגיעים לבשלות המירבית והטובה בדיוק בעונה זו.. לכן עלינו להזהר בכל מה שקשור ללוח השנה, מה שקורה פה לא יכול לקרות בארגנטינה או דרום אוסטרליה. יש לנו תמיד סטיגמה שחג המולד קשור בשלג וחורף קשה, בגלל הדימוי של ארצות אירופה (22 בדצמבר-תחילת החורף) אבל בקאריביים ודרומה זאת בכלל העונה היבשה וחם שם מאד והדימוי שלהם לחג המולד הוא הקיץ הכייפי שמתאים לחופשות בים ופעילויות של חופשת קיץ. אז הנורוז רלוונטי רק בחצי הכדור הצפוני. אם בחצי הכדור הדרומי רוצים לציין יום זה כהלכתו, הוא צריך להיות בלילה שבין ה21 ל 22 בספטמבר (ההיפך מה21-22 למרץ). יום ציון תחילת האביב , למרות שאין שם אביב, רק קיץ וחורף, בגלל האוקיינוסים וזרמים חמים, לא נוצרת שם תקופת ביניים במזג האוויר המשתווה לאביב בארצות המזרח התיכון או דרום אירופה - צפון אפריקה.
 

gamari

New member
טעות טכנית

כדור הארץ מסתובב סביב השמש בשנה ואילו סביב צירו ביממה... יחי ההבדל הקטן
 
מסכים איתך

לא אמרתי שלא - פשוט העליתם את השרשור על הנורוז וזה מאוד מתקשר לעולם הרוחני של דתות חצי הכדור הצפוני ובכללו הדת הפגאנית הזורואסטרית. לגבי כל הדתות - לא הייתי לוקח את כל הדתות כי למשל האיסלאם שוללת מכל וכל השתעבדות לכוחות הטבע ובעיקר בחרה בלוח ירח שאיננו משתנה בהתאם לשמש ולא מתעבר ולכן גם לא עומד באותה מידה עם עונות השנה. עוד חומר למחשבה...
 

gamari

New member
בהחלט

לכן תמיד כשאני משווה בין דתות ומביא דוגמאות, אני נזהר כשאני משייך את האיסלאם, הם בתפיסה שונה לחלוטין. עד כדי רדיפה עד מוות של מאמינים בדתות שאינן זרמים של האיסלאם. מבלי להכנס לפוליטיקה, זו הדת היחידה שיש בה 2 פלגים הנלחמים מלחמת חורמה האחד בשני כשזה נוגע לדת (סונים ושיעים), להבדיל לחלוטין מהנוצרים, כמו למשל באירלנד שאמנם עד לפני 10 שנים שררה שם מלחמה עקובה מדם על רקע אתני (זה התירוץ), הסיבה מאד דומה ללבנון שיש שם המון קבוצות אתניות ונלחמות על השליטה. ישנן עוד המון דתות שהאמונה שלהן וחלוקת פרקי הזמן והחגים מאד שונה מהלוח היוליאני (גרגוריאני) או העברי וכו'... כל אמונה והבעיות שלה.. אהבתי לקרא בעניין המזלות.
 
מה עוד ידוע על הזורואסטרים? ואיך הם חיים

באירן? האם אמא שלך זוכרת דברים על אנשי הדת הזאת? האם היו להם סממנים משלהם? סה"כ כמו שזה נקרא - זה נקרא טוב, כלומר הדת נשמעת מעניינת.. השאלה איך זה היה שם על פני השטח.
 

gamari

New member
זרתוסטרא - זרדושת - زرتشت

אמא שלי עזבה את אירן לפני 32 שנים. מאז לא ביקרה שם למעט אולי מדי פעם לפני נפילת השאה. כידוע, הדת הזו , הייתה בשיאה מימי שושלת האחמנים בפרס עד עליית האיסלאם, כלומר תקופה של יותר מ-1000 שנים. עם עליית האיסלאם, נרדפו בני הדת הזו ורובם הגדול ברח להודו, כיום בני הדת הזו נקראים פארסים, FARSI , מה שבעצם מכונים כל היהודים יוצאי אירן, פרסים. אבל מחוץ לישראל , פרסי, הכוונה לבן הדת הזרתוסטרא. לאמא שלי אין היכרות גדולה עם בני הדת הזו כי השיעים לא כ"כ מקבלים אותם אבל אני יכול לספר לך מידע כללי. כמו שכתבנו לוח השנה מבוסס על השמש (ע"פ עומר כ'יאם, זוכרים ? ) והעולם המערבי לקח מזה את גלגל המזלות והרבה כתיבת הורוסקופים. האמונה העיקרית היא אבחנה בין טוב ורע, וזאת ע"פ זרתוסטרא, (הקדוש של הדת). האור זה הטוב ובמקום שיש חושך זה רע, לכן האש היא מרכיב חשוב באמונה. 5 תפילות ביום, אסור לכבות אש או נר, צריכים לתת לה להכבות מעצמה, לפני הדלקת כל אש מברכים ברכה. כמו כן אסור לקבור את המתים או לשרוף אותם, נותנים למת כוויה באמצעות חשמל עד שנשרף (חשמל לא מנוגד לדת ) או שפשוט לוקחים אותו למבנה עם 4 קירות, בלי גג ונותנים לבעלי החיים לטרוף את הגוויה, אם נשארים עצמות, קוברים את העצמות . חוץ מנורוז יש עוד כמה חגים , הם מאמינים בספר האווסטה, וישנם עוד 9 ספרים קדושים הנקראים זנד, שזה מעין פרשנות לאווסטה, , די מקביל ל-5 חומשי תורה ולמשניות שלנו, היהודים בברית החדשה מוזכרים בני דת זו כ-3 האמגושים ובתנ"ך המלך אחשוורוש ונתיניו היו בני דת זו. אני יודע שסולן להקת קווין - פרדי מרקיורי היה בן דת זו. (השם שלו המקורי זה פארוק בהודית ופריידון בפרסית ובכלל גדל בזנזיבר). אני מאמין שיש הרבה חומר באינטרנט למי שמתעניין.... רק לחפש
 
כן באינטרנט זה ידוע אבל תמיד אין

כמו מישהו שחווה את זה וראה את הדברים בעיניו. ולכן שאלתי. נשמעת דת מעניינת. ורק תיקון קטן - לא משם לקחו את גלגל המזלות אבל יש כאן הקבלה שכן מדובר בדת שהיא פגאנית ביסודה. הדתות באיזור השפיעו אחד על השני וכך גם האמונות השונות והתיאוריות הרוחניות.
 

JMac

New member
אני מניחה שמדובר באותו זרתוסתרא מ..

"כה אמר זרתוסתרא" - או שלא..זה משמצאתי בויקיפדיה: כה אמר זרתוסטרא (בגרמנית: Also sprach Zarathustra) הוא ספר אשר נכתב על ידי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, שיצא בארבעה כרכים שפורסמו בין שנת 1883 לשנת 1885. ספר זה הוא אחד מספרי הפילוסופיה המפורסמים ביותר. הספר מספר על מסע נדודים של פילוסוף, המכונה את עצמו זרתוסטרא (כשמו של הנביא מייסד דת הזרתוסטרא בממלכת פרס העתיקה, אם כי הרעיונות שהוא מביע רחוקים מאוד למעשה מרעיונותיו של זרתוסטרא המקורי). הספר הוא פואטי, כתוב בצורה בדיונית ותוקף באמצעות סאטירה את הברית החדשה.
 

gamari

New member
הביטי

יש המון סיפורי מיתולוגיה המציגים כל מיני דמויות הסטוריות ואלים, אנו לא יכולים לדעת מי באמת היה קיים ומי לא, אלא אם כן יש לנו ממצא פיסי מוכח. אז זרתוסטרא, לפי האגדה והאווסטה, היה דמות שחיה בסביבות 1000 שנים לפנה"ס, ואנחנו לא יודעים אם זה פרי דמיון של מייסד דת שיצר לו יישות בשם זרתוסטרא או באמת מסיונר שהפיץ את הדת של עצמו כמו ישו שבישר על הדת שלו ומאמיניו הפיצו אותה ... בעניין הספר של ניטשה זה יצירת מופת כי הכל פרי דמיון והרעיון שהוא ביסס את כל הפילוסופיה על יישות מאד נייטרלית ולא שייכת לנצרות או האיסלאם ומציגה פילוסופיה מנק' מבט של נודד וצוחק על סיפורי התנ"ך או הברית החדשה, לא זוכר כ"כ. כל הרעיון שניטשה השתמש בדמות שלא תרגיז אף אחד... ולא יצא נגד הדת, זו פעם ראשונה שקמה סאטירה לברית החדשה. השלב הבא זה יצירות אמנות (ציורים) שצוחקות על הדת , בסוף המאה ה-19 וא"כ קולנוע... במאה ה-20 לעומת סלמן רושדי שהרגיז את האייטולות בספר שלו "פסוקי השטן"...
 
למעלה