עיוותים קטנים -
השבוע באה אליי אמא דואגת, עם "ילדה"- בת 17. "הילדה מנסה להגיד לי שאני צריכה לקבל את זה" - לואטת האם. "את מה?" אני תוהה "שאני לסבית!" מבטאת הבת את המילה המפורשת. כשיצאו, האם מילמלה: "אני לא מאמינה שאת שולחת אותי לפסיכולוגית!" למותר לציין ששכנעתי אותה ללכת, לא ע"י שהיא הפנימה שעליה לקבל את הבת כפי שהיא, אלא בגלל שזו "הדרך היחידה לעזור לבת שלך למצוא את עצמה!"... חטאתי?
השבוע באה אליי אמא דואגת, עם "ילדה"- בת 17. "הילדה מנסה להגיד לי שאני צריכה לקבל את זה" - לואטת האם. "את מה?" אני תוהה "שאני לסבית!" מבטאת הבת את המילה המפורשת. כשיצאו, האם מילמלה: "אני לא מאמינה שאת שולחת אותי לפסיכולוגית!" למותר לציין ששכנעתי אותה ללכת, לא ע"י שהיא הפנימה שעליה לקבל את הבת כפי שהיא, אלא בגלל שזו "הדרך היחידה לעזור לבת שלך למצוא את עצמה!"... חטאתי?