עיט

עיט

עַיִט בְּשָׁמַי פָּעוּר גְּאָיוֹת נִכְנָעוּ וּמְצוֹקֵי צִינִים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וַאֵצְףּ מִנּוֹ וָהַלְאָה וְצָף מִנּוֹ וָמַטָה רוּחַ שֶׁדָּמַם וְאֶל כְּנָפָיו יִמֹּט. כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בֹּלֵע וּלְעֵינַי בָּהִיר כְּחוֹד וְאֶת טַרְפּוֹ-סוֹוֵה מַכְרִיעַ צֵל מָהִיר. וּבְשִׁפֻּלֵי עָבְדַת גְּאָיוֹת צָחִים יִלְהָטוּ אָז גְּאוֹן דּוּשְׁרָא יַנְחִיל וְיִתְקַדָּר. וְנַחְשֹׁלֵי סְלָעִים וּבְרַק צוּקִים כְּאֶשֶׁד יְעֹנְנוּ עַד אֵפֶר רְקִיעֵי מָרוֹם. וּבְאֵין צִלּוֹ כְצֶמֶד וּבְאֵין בָּלוֹעַ אוֹר אֵי זֶה יִדְאֶה וְאֶת עֵינַי יָצוּד? הַאִם כִּזְבוּב יִרְחַק? אַךְ מַלְתָּעוֹת יוֹרִיאוּ - יֵשׁ עָט עַל נְחֻתָיו לִשְׂרֹט בָּם אֲפִיקִים. אִם הֶמְרֵקָם כֹּזֵב אוֹ בִרְגָלִים נוֹצַר הוּא אַדֵה יִבְשׁוּ צִיִּים כִּי בְדָרוֹךְ כִּרְסֵם. עֵת נְקִיקִים תָּצוּר כִּכְלִי לְגִיר וּלְמַיִם נְהִירִים יִהְיוּ כְצִלּוֹ וְיַעְקְבֶהָ שׁוּב.
 
מקסים!

אגב יונתן, אם אתה זוכר - אני דותן ממתא"ן. הייתי שמח אם היית מפרסם את הטקסט שאין לי מושג איך קוראים לו אבל מתחיל בשורה "ירדה טלי אל גינת הגבעה לראות הבשל התות הסגול...". הוא אחד הטקסטים האהובים עלי ביותר בעולם (בלי להגזים. הוא אפילו תלוי על הקיר ליד המיטה שלי), ובעיני הוא גם מאוד פאגאני באווירתו ומאוד מתאים לפורום הספציפי הזה. חוץ מזה, ברוך הבא לקהילתנו הצנועה.
 
זוכר!

אני נוטה להסתפק בכנויים ובדרך כלל אינני מחפש פרטים נוספים, כך שלמעשה עינה היא שאמרה לי שאתה הוא דותן הקטן ממתא"ן. הטקסט שהזכרת הוא לא רק פגני באוירתו אלא בכל רבדיו, והרי הוא: ירדה טלי אל גנת הגבעה לראות הבשל התות הסגֹל וברדתה כבר ערב רד ובעמדה תחת העץ השחיר כֻּלּוֹ והתותים מלאי עסיס סֻוּוּ באֹפל ועלים ובחזרה נִטְוְתָה בה שירה דקה כעֹמר שמלא באסמים שבעה שבועות, כירח זה המטיף זהרורים עד לב הליל עוד האזינה ואחר תשכב לישֹׁן טַלַּי היא אלת הטל והגשם הקל האֻגריתית. הטקסט הוא קטע מתוך יצירה גדולה אודות טלי, והוא השלב המרגש בו היא מתבקשת (על ידי אוהבי הטל למיניהם) להמשיך להוריד טל במשך הקיץ, כלומר זהו המעבר בין האביב לקיץ, כלומר חג השבועות. ואם אתה מבין את ההקשרים, הרי טקסט זה הֻקרא תחת עץ התות, בחג השבועות, בפסטיבל שירה (הקטע הוא ארספואטי), ולידו היה גם מעין, המסמל את המשכיות המים והשפע גם בקיץ, וגם מסכה (כלומר מתקן לנסך מים) היתה שם. בקצור הפכתי את כל ארוע ההקראה המֻזכר לטקס פגני, ואת המקום לבמה לטלי. בהמשך "אחוי טלי", אחרי הקטע הזה, מופיעה התפִלה עצמה, המבקשת מטלי להשכים קום בכדי להביא את הטל בעתו: טרם שחר.
 
למעלה