עייפות מ"לשרוד"?
אוקיי, אז חזרתי מהקורס מורים ליוגה לפני 3 שבועות ועכשיו אני צריכה להמשיך להתפרנס איכשהו. אני עדיין לא מעזה לחפש עבודה בהוראת יוגה כי עוד לא התחלתי ממש ללמד, אפילו לא במרכז (יש הרבה מורים חדשים ותור ארוך של מורים שמחכים ללמד...) אז כשאין לי ניסיון, אין לי גם את הביטחון בלהציע את עצמי לעבודה מהסוג הזה. אז אני מוצאת את עצמי ממשיכה לחפש עבודה בקלדנות ואפילו בעבודות יותר "הישרדותיות" כאלו, מהסוג שתמיד אפשר להתקבל אליהן אבל אני מוצאת שאין לי ממש חשק לעבוד בהן. לפני כמה ימים כבר דחיתי עבודה מסויימת שהייתי אמורה היום להתחיל את ההכשרה בה. השעות נראו לי משוגעות כאלה, יש ימים של לעבוד מ-12:00 בצהריים עד 12:00 בלילה למשל ואני עם כל הכבוד רוצה גם להמשיך לחיות, ולא רק לעבוד. יכול להיות שכבר התעייפתי מלשרוד, מלחפש ו/או לעבוד בעבודות "נחותות" כאלו. עמוק בפנים אני יודעת שאני מסוגלת ליותר אבל לא יודעת איך להתחיל לעשות את הצעד כדי להתקדם ובאמת לממש את עצמי מקצועית. אני אפילו לא מחפשת להיות עשירה, רק שהעיסוק שלי יבטא את מי שאני. שארגיש שאני תורמת ומבטאת את הפוטנציאל האישי שלי. אבל סביר להניח שבסופו של דבר שוב אלך לעבודה פחות מתאימה, כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד או לחכות עד שאמצא עבודה שבאמת מתאימה לי. איך יוצאים ממעגל ההישרדות הזה ומתחילים לחיות? (האמת, אני שואלת יותר את עצמי, אבל אשמח גם לקרוא את דיעותיכם).
אוקיי, אז חזרתי מהקורס מורים ליוגה לפני 3 שבועות ועכשיו אני צריכה להמשיך להתפרנס איכשהו. אני עדיין לא מעזה לחפש עבודה בהוראת יוגה כי עוד לא התחלתי ממש ללמד, אפילו לא במרכז (יש הרבה מורים חדשים ותור ארוך של מורים שמחכים ללמד...) אז כשאין לי ניסיון, אין לי גם את הביטחון בלהציע את עצמי לעבודה מהסוג הזה. אז אני מוצאת את עצמי ממשיכה לחפש עבודה בקלדנות ואפילו בעבודות יותר "הישרדותיות" כאלו, מהסוג שתמיד אפשר להתקבל אליהן אבל אני מוצאת שאין לי ממש חשק לעבוד בהן. לפני כמה ימים כבר דחיתי עבודה מסויימת שהייתי אמורה היום להתחיל את ההכשרה בה. השעות נראו לי משוגעות כאלה, יש ימים של לעבוד מ-12:00 בצהריים עד 12:00 בלילה למשל ואני עם כל הכבוד רוצה גם להמשיך לחיות, ולא רק לעבוד. יכול להיות שכבר התעייפתי מלשרוד, מלחפש ו/או לעבוד בעבודות "נחותות" כאלו. עמוק בפנים אני יודעת שאני מסוגלת ליותר אבל לא יודעת איך להתחיל לעשות את הצעד כדי להתקדם ובאמת לממש את עצמי מקצועית. אני אפילו לא מחפשת להיות עשירה, רק שהעיסוק שלי יבטא את מי שאני. שארגיש שאני תורמת ומבטאת את הפוטנציאל האישי שלי. אבל סביר להניח שבסופו של דבר שוב אלך לעבודה פחות מתאימה, כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד או לחכות עד שאמצא עבודה שבאמת מתאימה לי. איך יוצאים ממעגל ההישרדות הזה ומתחילים לחיות? (האמת, אני שואלת יותר את עצמי, אבל אשמח גם לקרוא את דיעותיכם).
