לא בהכרח... זהירות, ארוך!
ההגיון הוא כזה: בגילאים של התינוקות מתמקדת שיטת ורדי בטיפול מוטורי לחלוטין, מבוסס על אנטומיה-פיזיולוגיה, שמטרתו לעזור לתינוק לרכוש שלבי התפתחות תקינים על מנת לאפשר לו להתנועע בחופש במרחב באופן יעיל ונעים ולספק לו את החוויה של הנאה מהפעלת הגוף. חשוב בעניין זה לזכור שתינוקות אוהבים מאוד ללמוד, ויש להם "ידע מובנה" על השלבים אותם הם אמורים להשיג. כלומר, תינוק שזחילתו מתאחרת מאוד יביע, במוקדם או במאוחר, תסכול על הקושי המתמשך, או המנעות ונסיגה למצב בו אינו מנסה יותר שום דבר, והופך לתינוק ש"פשוט לא רוצה לזחול/לשבת וכו'". זה לא שהוא לא רוצה. הוא ניסה וניסה וכרגע הוא בטוח שאין לו את היכולת לעשות זאת. פן נוסף שקשור גם הוא לחלק הראשון הוא ענין הבטחון העצמי של התינוק. הבטחון העצמי נבנה בתחילת הדרך על הצלחות מוטוריות בלבד. לתינוק בן מספר חודשים אין דרך אחרת לאמוד את עצמו מול אחרים, אלא לפי הצלחות מוטוריות: אני יכול להגיע להיכן שאני רוצה או לא. אני מצליח להשחיל את החישוקים או לא. אני יכול להרים בעצמי את הבקבוק או לא, אני מצליח לעלות לבד על המדרגות או לא. תינוק שיכולותיו המוטוריות תואמות את גילו נהנה מהיכולת לספק את הסקרנות שלו על הסביבה. הוא בוטח בגופו, הוא יודע שאם ירצה להתקרב, להתרחק, לשבת, לקום, לקחת, לעזוב.... הוא יכול! בטחון כזה משפיע על התינוק כבר בתחילת דרכו ומעבר לזה... פשוט כיף לראות תינוק שנהנה! ו... אם לא ראיתם תינוק שמצליח לראשונה לזחול/לעמוד/ללכת וכו', לא ראיתם אושר מימכם... הם פשוט אוהבים את זה ונהנים מהיכולת להפעיל את הגוף כפי שהטבע (או אלוהים...) התכוון. חשוב לזכור שתינוק מתקשה יזכה לעיתים קרובות לפחות "תשבוחות" מהוריו בענין המוטורי ויחוש בשלב מסויים את הלחץ המופעל עליו. ברור שלא כל ההורים מגיבים כך, אבל זה טבעי וזה נוגע לרובינו. ... בגלל זה אני אומרת... לא להיות מוטורדים ובטח לא להלחץ ! לא להיראות מיואשים ובטח שלא מאוכזבים (למרות שלעיתים זה קשה...). ההמתנה וחוסר האונים הם שמכניסים ליאוש ולתסכול. אם רוצים לעזור לתינוק להנות יותר מגופו... אפשר לעשות זאת בקלות יחסית, מבלי לערב תהליכים רגשיים שרק יעיבו על ההתקדמות. עד כאן בעניין החוויה המוטורית. לגבי הקשר בין התפתחות מוטורית לבין יכולות קוגניטיביות: לא מזמן כתבתי באריכות לענתPT ששאלה אותי בעניין, על הקשר שבין מערכת ההצלבה לכישורים קוגנטיביים. אפשר לעשות חיפוש לפי מערכת הצלבה ולמצוא את התשובה שלי. מעבר לכך, חשוב לי להבהיר: מערכת ההצלבה מהווה את הקשר בין שתי אונות המוח ואת העברת המידע בניהן. בכדי לזחול יד ורגל נגדית, צריך לקדם את יד שמאל (שהאונה הימנית מופקדת עליה) בסנכרון מלא עם רגל ימין (שהאונה השמאלית מופקדת עליה). במצב כזה שתי האונות אמורות להיות מסונכרנות להפליא... וזהו תרגול נפלא למערכת ההצלבה. למערכת ההצלבה יש קשר בגילאים מתקדמים יותר לקשב וריכוז והיפראקטיביות... א-ב-ל! אין זה אומר שתינוק שלא זחל (לא אימן את מערכת ההצלבה) יחווה בהכרח בעיות של קשב וריכוז: דברים רבים יכולים לגרום לבעיות בקשב וריכוז, בניהם בעיה במיקוד ראיה, בעיה אורגאנית (על בסיס כימי במוח), קושי רגשי זמני או קבוע וכו'. מערכת הצלבה לקויה היא רק אחד מהגורמים. ע"כ, אין הכרח שילד עם בעיות קשב וריכוז שמאמן את מערכת ההצלבה יעלים את הקושי שלו לחלוטין, אבל סביר שהתרגול יביא לשיפור משמעותי ביכולת הריכוז. בעיקר נכונים הדברים למקרים בהם בעיות הקשב נובעות מסיבות אחרות, מעבר למוטוריקה, כגון ילד לא-מקובל בכיתה שנמצא בדריכות תמידית, ילד שחווה משבר רגשי על רקע משפחתי או אחר וכו'. בכל אופן, לפני שניגשים לטפל בצורה מוטורית בבעיות הקשב והריכוז, עורכים אבחון שלפיו ניתן להעריך באיזה מצב נמצאת כל מערכת מוטורית של הילד, וכך להעריך במידה גסה עד כמה ניתן לצפות לשינוי בעקבות הטיפול. ...הנה כמה דוגמאות לתשובות לקביעה המפורסמת "הילדים שלי לא זחלו ואין להם בעיות קשב וריכוז", שיעזרו להבין את משמעות הקשר בין הדברים: 1. תינוק שלא זחל ומערכת ההצלבה לא תורגלה בשלב הינקות, יכול "לתקן" את המערכת, בהמשך הדרך ע"י ספורט לסוגיו, אמנויות לחימה, שחיה וכו'. 2. יתכן ופוטנציאל הקשב-וריכוז של אותו ילד הוא כ"כ גבוה, שהקושי שיצרה מערכת ההצלבה קיים אך אינו מורגש. 3. הרבה מאיתנו מהלכים עם תחושה שיש לנו קושי להתרכז. עדיין, איננו מאובחנים כ-Add או Adhd, אבל ברוב המקרים, תרגול של מערכת ההצלבה, גם בגילאים שלנו, היה משפר משמעותית את יכולת הריכוז. ועכשיו לשאלה שלך... אם בתך היפוטוניה וגמישות יתר אינה קשורה כהוא זה לבעיות קוגניטיביות בהמשך. האיחור גם הוא לא קשור, כי אם היא בסופו של דבר מגיעה לזחילה, מערכת ההצלבה תתורגל כמה חודשים מאוחר יותר. כאן נכנס רק האספקט של התסכול של הילדה, לא יותר. הקשר היחיד שכן יש הוא עקיף: תינוקות היפוטונים עם גמישות יתר סביר שיתקשו בזחילה, וחלקם ידלגו עליה. היעדר הזחילה לא מאפשר תרגול של מערכת ההצלבה ושוב אנחנו בלופ... חשוב לי שוב ושוב להדגיש! גם תינוק שלא זחל יכול לשפר את מערכת ההצלבה שלו בדרכים אחרות, מאוחר יותר. רק שפה חוזר שוב העניין הרגשי של תינוק שמרגיש ש"גופו אינו עונה למה שהמוח מורה לו". בקיצור (או שלא...
) אני מקווה שהבהרתי את הנושא. כאמור, אפשר לקרוא עוד בתשובתי לענתPT בענין מערכת ההצלבה. כפי שאת רואה, אין לי בעיה בהקלדה, אשמח לענות על שאלות נוספות, זה נושא חשוב! יום נפלא, ענבל
