איריסיקה 1
Active member
עימות במדבר
הנוף המדברי החל להתעצם בצבעיו החומים והזהובים וההרים סגרו מסביב חום השמש חדר מבעד לזגוגית על אף שהמזגן פעל בעצמה גבוהה המכונית אותה נהג הגבר כבן חמישים בעל שיער מאפיר ועיניים כחולות הייתה מדגם יוקרתי וחדיש שנת 2011 בצבע כסוף אותה קיבל לאחרונה מתוקף תפקידו הבכיר בעבודה פניו מביטות על הכביש בדריכות ובעיניו הכחולות ניכרה עייפות לפתע החלה המכונית להאט שעון המחוגים היה בקו האדום הגבולי הבעל שהבין את חומרת המצב , לא ידע איך יספר לאשתו הנאה בעלת שיער חום דבש חלק שנמנמה על הכיסא שאזל הדלק
והם תקועים באמצע המדבר ובעוד ברקע התנגן לו דיסק של שירים שקטים בעברית . מה שלא תרם לאווירה המתוחה .מה קרה? שאלה האישה שבינתיים התעוררה לשמע העצירה של המכונית הבעל הסס והסיט את פניו הצדה איני י יודע איך לומר לך אבל נתקענו בלי דלק שעון הדלק מראה על הקו האדום בעיניים מפוחדות וגם כועסות פנתה אליו, איך יתכן שנתקע בלי דלק, הרי זה אוטו חדש והיית אמור לדאוג למלא אותו ממש בלתי אחראי, אני לא מבין מה קרה אולי משהו במנגנון של המכונית אבל איך זה יתכן הרי זה אוטו חדש ודווקא למכונית מדגם חדש קורים כל הטעויות.
זאת הייתה אמורה להיות נסיעת המבחן הראשונה לטיול שתכננו ממזמן מה אנו אמורים לעשות עכשיו באמצע השום מקום תמיד חשבתי שאפשר לסמוך עליך הבוס הגדול משהתחתנו אבל תמיד השארת לי לדאוג לכל הפרטים הקטנים שלא פעם מנעו כל מיני והתאהבתי בו . נמאס לי כבר אין לנו עוד מה להישאר ביחד הילדים כבר גדלו וכשנגיע הביתה אני מגישה תביעת גירושין שטף דמעות החל לזלוג מעייניה שיצאה מהמכונית וטרקה את הדלת .בעלה יצא אחריה וניסה לחבק אותה אך היא סילקה את ידו הדליקה סיגריה והחלה לצעוד ללא מטרה הלוך ושוב שגופה רועד אני מבין את כעסך אני יודע שיש דברים שעלי לתקן וכשנשוב הביתה נשב ונדבר אין לנו אין לנו כבר על מה לדבר אני רוצה להתגרש הטיחה האישה שוב יש הרבה דברים שאתה מסתיר ממני וכבר אי אפשר לסמוך עליך אולי במשרד אתה הכי הכי הרי עבדנו באותה חברה עד שנולדו הילדים אתה התקדמת ואני נשארתי בבית טיפלתי במשפחה בילדיך בזמן שאתה התקדמת בתפקידך וכל אותה העת פרגנתי לך ותמכתי בך לאורך כל הדרך גם בזמנים הקשים שעברנו . .
את עכשיו בלחץ ואת לא יודעת מה את מדברת הכול יהיה בסדר אני מבטיח שאני אשתנה את יודעת שאני אוהב אותך ואת הכול בשבילי ניסה לחבקה אך היא לא נתנה לו להתקרב כמה פעמים הבטחת לי שתשתנה אני כבר לא סופרת במשך כל הזמן הזה ניסה לחייג בנייד שגם הסוללה שלו הייתה על גבולי .
למזלו היה לו את המטען שאותו חיבר למצבר של המכונית הלילה כבר ירד ורוח מדברית קרירה נשבה ומרחוק נשמעו קולות התן .בתיק שארזה מבעוד מועד נשארו כמה כריכים ובקבו מיץ ושמיכה משובצת שהוציאה מתא המטען והתעטפה בה
במשך הלילה הארוך כמעט ולא עצם עין ,חשב על איך יפצה את אשתו שאהב מאוד בזמן שהיא שניסתה לנמנם במושב האחורי מכורבלת בשמיכה וקולות סימני הבכי ניכרים עדין בנשימתה .
השחר כבר החל להפציע לאיטו לתוך נוף המדבר הקסום רק לאחר כשעתיים בערך נראה שובל של חול ומאחוריו רכב החילוץ, הנסיעה בחזרה עברה בשתיקה חדה .הנוף המדברי המזהיב החל להתחלף בשדרת עצים ירוקים ולמרחוק כבר נראו רבי הקומות של העיר הכביש החל להיות צפוף במכוניות והרמזורים התחלפו בספירה של שלוש או ארבעה , בהגיעם לשכונה היוקרתית שבה בנו להם בית חלומי
בעל שתי קומות עם חדרי שינה מטופחים ומרווחים ועם נוף שמשקיף לים .עם כל זאת עדין הייתה נסערת שלקחה את תיק הנסיעות בידה יצאה מהמכונית לעבר הכניסה בעלה ניגש מיד לחדר העבודה שלו שהיה ממוקם בקומת הכניסה . ילדיה למזלה עוד לא היו בבית לכן עלתה במעלה המדרגות לחדר שינה ומילאה לה אמבטיית קצף אספה את שיערה בסיכה ונכנסה למים החמים כל גופה דאב והעייפות השתלטה עלייה ,לרגע שתים עצמה והמילים העלבונות שהטיחה בבעלה ביממה האחרונה ריצדו לנגד עיניה.
בעלה שהה בחדר העבודה לאחר כשעה לקח את תיק המנהלים שלו ויצא לעבר המכונית בחניה בזמן שהכינה ארוחת ערב משפחתית ,בנה ובתה אמורים היו לבוא לחופשה מהאוניברסיטה
הפרידה כרסמה בה כל הזמן ורק הצלצול בדלת הסיט את קו מחשבתה ממולה עמד בחור כבן עשרים ובידו זר סחלבים לבן בתוך קופסא שקופה עטופה בסרט אדום בצרוף כרטיס בו היה כתוב
אישה יקרה שלי "אנא סלחי לי אני אוהב אותך ורוצה להמשיך לחיות את חיי לצדך לתמיד אעשה הכול שתישארי איתי" ממני בעלך האוהב תמיד.
לעת ערב שנכנס בעלה הביתה חיכה אליו בזווית הפה הוא ניגש אליה וחיבק אותה היא לא התנגדה והוציאה מהמקרר בקבוק יין לבן ומזגה לגביעים שהיו מונחים על השולחן את זר הפרחים הניחה בתוך אגרטל גבוה על שולחן הזכוכית העגול בבואה של הבית.. למחרת בבוקר לאחר שבני הבית יצאו לעיסוקם, בעודה לוגמת מכוס הקפה ומדליקה סיגריה הביטה בכרטיס של משרד עורכי הדין לענייני גירושין שוב ושוב, והניחה אותו בתחתית המגירה מתחת לערימת מגבות המטבח. לכל מקרה .
@איריס כל הזכויות שמורות
שבת שלום
הנוף המדברי החל להתעצם בצבעיו החומים והזהובים וההרים סגרו מסביב חום השמש חדר מבעד לזגוגית על אף שהמזגן פעל בעצמה גבוהה המכונית אותה נהג הגבר כבן חמישים בעל שיער מאפיר ועיניים כחולות הייתה מדגם יוקרתי וחדיש שנת 2011 בצבע כסוף אותה קיבל לאחרונה מתוקף תפקידו הבכיר בעבודה פניו מביטות על הכביש בדריכות ובעיניו הכחולות ניכרה עייפות לפתע החלה המכונית להאט שעון המחוגים היה בקו האדום הגבולי הבעל שהבין את חומרת המצב , לא ידע איך יספר לאשתו הנאה בעלת שיער חום דבש חלק שנמנמה על הכיסא שאזל הדלק
והם תקועים באמצע המדבר ובעוד ברקע התנגן לו דיסק של שירים שקטים בעברית . מה שלא תרם לאווירה המתוחה .מה קרה? שאלה האישה שבינתיים התעוררה לשמע העצירה של המכונית הבעל הסס והסיט את פניו הצדה איני י יודע איך לומר לך אבל נתקענו בלי דלק שעון הדלק מראה על הקו האדום בעיניים מפוחדות וגם כועסות פנתה אליו, איך יתכן שנתקע בלי דלק, הרי זה אוטו חדש והיית אמור לדאוג למלא אותו ממש בלתי אחראי, אני לא מבין מה קרה אולי משהו במנגנון של המכונית אבל איך זה יתכן הרי זה אוטו חדש ודווקא למכונית מדגם חדש קורים כל הטעויות.
זאת הייתה אמורה להיות נסיעת המבחן הראשונה לטיול שתכננו ממזמן מה אנו אמורים לעשות עכשיו באמצע השום מקום תמיד חשבתי שאפשר לסמוך עליך הבוס הגדול משהתחתנו אבל תמיד השארת לי לדאוג לכל הפרטים הקטנים שלא פעם מנעו כל מיני והתאהבתי בו . נמאס לי כבר אין לנו עוד מה להישאר ביחד הילדים כבר גדלו וכשנגיע הביתה אני מגישה תביעת גירושין שטף דמעות החל לזלוג מעייניה שיצאה מהמכונית וטרקה את הדלת .בעלה יצא אחריה וניסה לחבק אותה אך היא סילקה את ידו הדליקה סיגריה והחלה לצעוד ללא מטרה הלוך ושוב שגופה רועד אני מבין את כעסך אני יודע שיש דברים שעלי לתקן וכשנשוב הביתה נשב ונדבר אין לנו אין לנו כבר על מה לדבר אני רוצה להתגרש הטיחה האישה שוב יש הרבה דברים שאתה מסתיר ממני וכבר אי אפשר לסמוך עליך אולי במשרד אתה הכי הכי הרי עבדנו באותה חברה עד שנולדו הילדים אתה התקדמת ואני נשארתי בבית טיפלתי במשפחה בילדיך בזמן שאתה התקדמת בתפקידך וכל אותה העת פרגנתי לך ותמכתי בך לאורך כל הדרך גם בזמנים הקשים שעברנו . .
את עכשיו בלחץ ואת לא יודעת מה את מדברת הכול יהיה בסדר אני מבטיח שאני אשתנה את יודעת שאני אוהב אותך ואת הכול בשבילי ניסה לחבקה אך היא לא נתנה לו להתקרב כמה פעמים הבטחת לי שתשתנה אני כבר לא סופרת במשך כל הזמן הזה ניסה לחייג בנייד שגם הסוללה שלו הייתה על גבולי .
למזלו היה לו את המטען שאותו חיבר למצבר של המכונית הלילה כבר ירד ורוח מדברית קרירה נשבה ומרחוק נשמעו קולות התן .בתיק שארזה מבעוד מועד נשארו כמה כריכים ובקבו מיץ ושמיכה משובצת שהוציאה מתא המטען והתעטפה בה
במשך הלילה הארוך כמעט ולא עצם עין ,חשב על איך יפצה את אשתו שאהב מאוד בזמן שהיא שניסתה לנמנם במושב האחורי מכורבלת בשמיכה וקולות סימני הבכי ניכרים עדין בנשימתה .
השחר כבר החל להפציע לאיטו לתוך נוף המדבר הקסום רק לאחר כשעתיים בערך נראה שובל של חול ומאחוריו רכב החילוץ, הנסיעה בחזרה עברה בשתיקה חדה .הנוף המדברי המזהיב החל להתחלף בשדרת עצים ירוקים ולמרחוק כבר נראו רבי הקומות של העיר הכביש החל להיות צפוף במכוניות והרמזורים התחלפו בספירה של שלוש או ארבעה , בהגיעם לשכונה היוקרתית שבה בנו להם בית חלומי
בעל שתי קומות עם חדרי שינה מטופחים ומרווחים ועם נוף שמשקיף לים .עם כל זאת עדין הייתה נסערת שלקחה את תיק הנסיעות בידה יצאה מהמכונית לעבר הכניסה בעלה ניגש מיד לחדר העבודה שלו שהיה ממוקם בקומת הכניסה . ילדיה למזלה עוד לא היו בבית לכן עלתה במעלה המדרגות לחדר שינה ומילאה לה אמבטיית קצף אספה את שיערה בסיכה ונכנסה למים החמים כל גופה דאב והעייפות השתלטה עלייה ,לרגע שתים עצמה והמילים העלבונות שהטיחה בבעלה ביממה האחרונה ריצדו לנגד עיניה.
בעלה שהה בחדר העבודה לאחר כשעה לקח את תיק המנהלים שלו ויצא לעבר המכונית בחניה בזמן שהכינה ארוחת ערב משפחתית ,בנה ובתה אמורים היו לבוא לחופשה מהאוניברסיטה
הפרידה כרסמה בה כל הזמן ורק הצלצול בדלת הסיט את קו מחשבתה ממולה עמד בחור כבן עשרים ובידו זר סחלבים לבן בתוך קופסא שקופה עטופה בסרט אדום בצרוף כרטיס בו היה כתוב
אישה יקרה שלי "אנא סלחי לי אני אוהב אותך ורוצה להמשיך לחיות את חיי לצדך לתמיד אעשה הכול שתישארי איתי" ממני בעלך האוהב תמיד.
לעת ערב שנכנס בעלה הביתה חיכה אליו בזווית הפה הוא ניגש אליה וחיבק אותה היא לא התנגדה והוציאה מהמקרר בקבוק יין לבן ומזגה לגביעים שהיו מונחים על השולחן את זר הפרחים הניחה בתוך אגרטל גבוה על שולחן הזכוכית העגול בבואה של הבית.. למחרת בבוקר לאחר שבני הבית יצאו לעיסוקם, בעודה לוגמת מכוס הקפה ומדליקה סיגריה הביטה בכרטיס של משרד עורכי הדין לענייני גירושין שוב ושוב, והניחה אותו בתחתית המגירה מתחת לערימת מגבות המטבח. לכל מקרה .
@איריס כל הזכויות שמורות
שבת שלום