עין הסערה
אתה משייט מילותיך אלי שוצפות גועשות באדוות גלים אני לוגמת מילים מרווה געגוע. ספינת חיינו מתנודדת בקיצפו של הים, מגדלור מאיר פנסו היישר לעברנו מזהיר מקיצפם של גלים זועפים מסנוור לרגע ושוב חוזר. נקלענו בעין הסערה משכרון מעמקים לשכרון חושים, פתאום מתעוררות בי תנועות גוף חדשות פעימות לב שלא ידעתי על קיומם. מתערטלת כשכותבת אותך על הנייר, נחשפת בחולשתי ובאין כסות לא אבוש ולא אכלם בשיפעת רגשותיי ברצועת מחשבותיי עת קראתי את רחשי ליבך. גם עתה בין שורותיי אלו חיוכך הצפוי מאיר את עלומיי, זרחת מולי במבט קורן הארת כוכבי רקיע בשמיי. מפליגה למחוזות רחוקים אי שם מעבר לים, נאבקת בגל שוטף המאיים להטביעני במצולות השיכחה. צייר לי כנפיים שאמריא לעברך במתג אור נמחה ענן אפור ברוך טעמך וחיוכך המאיר. נישאת על גלי התשוקה בדמי במערבולת המאיימת לכלותני. הרוח טילטל בסערה מאיימת הושט ידיך למשותני טרם אובד. צייר לי לולאות חבלים שבם אטפס עד אליך נשכח את זעפו של הים בחיבוק רוגש באורך ובחוסנך האוהב. שאון הגלים הגועשים מרעיד ומאיץ בי דופק, עוד פסיעה אתה ואני מאמץ אחרון ואנו בתוך החלום. פנינת
אתה משייט מילותיך אלי שוצפות גועשות באדוות גלים אני לוגמת מילים מרווה געגוע. ספינת חיינו מתנודדת בקיצפו של הים, מגדלור מאיר פנסו היישר לעברנו מזהיר מקיצפם של גלים זועפים מסנוור לרגע ושוב חוזר. נקלענו בעין הסערה משכרון מעמקים לשכרון חושים, פתאום מתעוררות בי תנועות גוף חדשות פעימות לב שלא ידעתי על קיומם. מתערטלת כשכותבת אותך על הנייר, נחשפת בחולשתי ובאין כסות לא אבוש ולא אכלם בשיפעת רגשותיי ברצועת מחשבותיי עת קראתי את רחשי ליבך. גם עתה בין שורותיי אלו חיוכך הצפוי מאיר את עלומיי, זרחת מולי במבט קורן הארת כוכבי רקיע בשמיי. מפליגה למחוזות רחוקים אי שם מעבר לים, נאבקת בגל שוטף המאיים להטביעני במצולות השיכחה. צייר לי כנפיים שאמריא לעברך במתג אור נמחה ענן אפור ברוך טעמך וחיוכך המאיר. נישאת על גלי התשוקה בדמי במערבולת המאיימת לכלותני. הרוח טילטל בסערה מאיימת הושט ידיך למשותני טרם אובד. צייר לי לולאות חבלים שבם אטפס עד אליך נשכח את זעפו של הים בחיבוק רוגש באורך ובחוסנך האוהב. שאון הגלים הגועשים מרעיד ומאיץ בי דופק, עוד פסיעה אתה ואני מאמץ אחרון ואנו בתוך החלום. פנינת