אני לא יודעת
משתדלת לא להאמין בעין הרע, ומשתדלת להתרחק מאמונות תפלות, אבל אין ספק שאחרי שעוברים מה שאנחנו עברנו, מתחילים קצת להאמין, וקצת להיזהר וקצת לחשוש... אולי בכל זאת יש בזה משהו? אולי התרברבתי יותר מידי? אולי החצנתי מידי את זה שהכל מצליח לנו בדיוק כשאנחנו רוצים וכמו שאנחנו רוצים? את ילדי הראשון הריתי ממש כשרציתי, והוא נולד לפי התכנון ביום הראשון של האביב, בסוך חודש מרץ. את בתי השניה רציתי ללדת בחודש מאי (אני כל כך אוהבת את האביב) ואכן הצלחתי, היא נולדה לקראת סוף חודש מאי. ועכשיו את ילדי השלישי, החלטתי שאני רוצה ללדת ביניהם, ולפי התכנון הריתי, והייתי אמורה ללדת אותו בסוף אפריל... אתם כבר יודעים מה קרה. לא אביב, לא אפריל, לא שמחה....