עיניים ירוקות
לאן נעלמת, אחרי כל השנים שהיינו ביחד? האם שיקרת לי? האם רצית את התהילה? לאן נעלמת לך? מדברת על בוגדות בלי הפסקה, נעלבת ומחכה לעזרה. אף פעם לא ממש עזרת, ולא היית לאוזן קשבת. אף פעם לא היית ממש בוגרת. אבל בכל זאת אהבתי אותך, חברה. למה הלכת אליהן? אחרי שקיבלת את האור ואת התהילה, ירשת אותן מהחברה הטובה, ככה נעלמת לך... את צוחקת איתן, ועינייך הירוקות מוארות ומאושרות. יש לך סיבה? יש לך הסבר? מה את בכלל יודעת על החיים, מה את יודעת בכלל על נאמנות?! הרבה ריבים היו לי איתך, יותר מכל אחד אחר. בכינו, שיקרנו, נפרדנו זמנית- ואת... בשלך. תמיד שיחקת את התמימה, ´טלית שכולה תכלת´. ותמיד הייתה לך אותה, את המכשפה, שמחכה לך בצד. שרק מחכה לפיצוץ הקטן ביננו, ואז מופיע סוג של ברק בעיניה, ברק מכשף. כמו עכביש, מחכה לך, ותופסת אותך ברשת הדביקה שלך. ועכשיו אתן ביחד, ואת העיניים הירוקות והתמימות שלך היא הפכה למשהו אחר. עיניים מפתות, מתחכמות. צמודות לחבורת הברביות שלכן, מחכות שאופיע בפינה, ומתחילות לצחוק צחוק מהגיהינום. את נהנית מזה, חברה? מה את מרגישה כשאת צוחקת? מה העיניים שלך אומרות, ילדה? את מחפשת אהבה אצל הבנים, והעיניים הירוקות והמתחנחנות האלה, המפתות, מזכירות לי את הילדה הקטנה של כיתה ג´, את העיניים שבכו והיו כל כך תמימות. כמה שאהבת אותי, וכמה שנהנינו ביחד. יש אומרים שהיית שפוטה שלי, ועכשיו יצאת לחופשי. את לא יודעת איזו הרגשה זו הייתה שלאט לאט גילתי שאני הופכת להיות כמו-תלויה בך. בכל פעם שבכית, או רבנו מעט, הייתי מתחילה להזיע ולהילחץ, כאילו בלעדייך אני לא יכולה. אז מה את מרגישה עכשיו, מה העיניים הירוקות והרעות שלך מרגישות, חברה?
לאן נעלמת, אחרי כל השנים שהיינו ביחד? האם שיקרת לי? האם רצית את התהילה? לאן נעלמת לך? מדברת על בוגדות בלי הפסקה, נעלבת ומחכה לעזרה. אף פעם לא ממש עזרת, ולא היית לאוזן קשבת. אף פעם לא היית ממש בוגרת. אבל בכל זאת אהבתי אותך, חברה. למה הלכת אליהן? אחרי שקיבלת את האור ואת התהילה, ירשת אותן מהחברה הטובה, ככה נעלמת לך... את צוחקת איתן, ועינייך הירוקות מוארות ומאושרות. יש לך סיבה? יש לך הסבר? מה את בכלל יודעת על החיים, מה את יודעת בכלל על נאמנות?! הרבה ריבים היו לי איתך, יותר מכל אחד אחר. בכינו, שיקרנו, נפרדנו זמנית- ואת... בשלך. תמיד שיחקת את התמימה, ´טלית שכולה תכלת´. ותמיד הייתה לך אותה, את המכשפה, שמחכה לך בצד. שרק מחכה לפיצוץ הקטן ביננו, ואז מופיע סוג של ברק בעיניה, ברק מכשף. כמו עכביש, מחכה לך, ותופסת אותך ברשת הדביקה שלך. ועכשיו אתן ביחד, ואת העיניים הירוקות והתמימות שלך היא הפכה למשהו אחר. עיניים מפתות, מתחכמות. צמודות לחבורת הברביות שלכן, מחכות שאופיע בפינה, ומתחילות לצחוק צחוק מהגיהינום. את נהנית מזה, חברה? מה את מרגישה כשאת צוחקת? מה העיניים שלך אומרות, ילדה? את מחפשת אהבה אצל הבנים, והעיניים הירוקות והמתחנחנות האלה, המפתות, מזכירות לי את הילדה הקטנה של כיתה ג´, את העיניים שבכו והיו כל כך תמימות. כמה שאהבת אותי, וכמה שנהנינו ביחד. יש אומרים שהיית שפוטה שלי, ועכשיו יצאת לחופשי. את לא יודעת איזו הרגשה זו הייתה שלאט לאט גילתי שאני הופכת להיות כמו-תלויה בך. בכל פעם שבכית, או רבנו מעט, הייתי מתחילה להזיע ולהילחץ, כאילו בלעדייך אני לא יכולה. אז מה את מרגישה עכשיו, מה העיניים הירוקות והרעות שלך מרגישות, חברה?