Monsieur D
New member
עיניים פיזיות VS עין שלישית
בזמן האחרון אני עובד הרבה על פיתוח ראיה אסטרלית, ההתקדמות שלי מאוד איטית אבל אני לא מתיאש. עברתי על הנושא של הראיה האסטרלית בספרים השונים ויצאתי עם שני תאוריות שונות: התאוריה הראשונה היא שמקום מושבה של הראיה האסטרלית הם בעיניים הפיזיות, ובכדי לחזק את הראיה האסטרלית התרגילים יתמקדו בעיקר בהזרמת כוחות שונים לעין הפיסית. התומכים ברעיון האלה הם קראולי ופרנץ בארדון. התאוריה השניה אומרת שמקום הראייה האסטרלית היא העין השלישית, והיא ממוקמת במצח. התרגילים יתמקדו במקרה זה בניסיונות להעיר את העין השלישית שדיכאנו בשנות חיינו. התומכים בגרסא זאת הם בדרך כלל אנשי המזרח ואני העידן החדש. אז השאלה שלי היא מה דעתכם? מה נראה לכם יותר הגיוני ונכון? בנוסף לזה, האם מישהו ניסה לפתח את הראיה האסטרלית שלו? האם למישהו כאן יש ראיה אסטרלית טובה? מה הייתה שגרת האימונים שלו?
בזמן האחרון אני עובד הרבה על פיתוח ראיה אסטרלית, ההתקדמות שלי מאוד איטית אבל אני לא מתיאש. עברתי על הנושא של הראיה האסטרלית בספרים השונים ויצאתי עם שני תאוריות שונות: התאוריה הראשונה היא שמקום מושבה של הראיה האסטרלית הם בעיניים הפיזיות, ובכדי לחזק את הראיה האסטרלית התרגילים יתמקדו בעיקר בהזרמת כוחות שונים לעין הפיסית. התומכים ברעיון האלה הם קראולי ופרנץ בארדון. התאוריה השניה אומרת שמקום הראייה האסטרלית היא העין השלישית, והיא ממוקמת במצח. התרגילים יתמקדו במקרה זה בניסיונות להעיר את העין השלישית שדיכאנו בשנות חיינו. התומכים בגרסא זאת הם בדרך כלל אנשי המזרח ואני העידן החדש. אז השאלה שלי היא מה דעתכם? מה נראה לכם יותר הגיוני ונכון? בנוסף לזה, האם מישהו ניסה לפתח את הראיה האסטרלית שלו? האם למישהו כאן יש ראיה אסטרלית טובה? מה הייתה שגרת האימונים שלו?
יש נטיה לתת לצורות משמעות מעצם צורתם, ואולם אני חושב שהצורה עצמה היא לא בדיוק הריכוז המדוייק של המשמעות אלא מעין העגלה עליה הוטענה המשמעות, כשאני מדבר על עליה בסולם המשמעות אני לא בדיוק טוען את זה על צורה גאומטרית מסויימת אם כי יכול להיות שאצל אחד העליה ברמת ההרמוניה המתמטית תתבטא גם בצורה מתמתית שמייצגת חלק מתכונות ההרמוניה, ככללות אני די נוטה למשפט מהמקורות שנאמר בו לא תעשה לך פסל ומסכה על פני, והמשמעות שלי לגביו היא לא להאחז ולקדש שום צורה כל שהיא , כי כל קידוש שהוא של צורה מסווימת היא הדבקות ועצירה באותה רמת צורה, וההשתמשות בה בתור אמצעי בינים מאבד את הגמישות שלו והופך לחסימה לזרימה חופשית ואינטואטיבית, אפשר לומר על הרמה הכרתית שלנו שהיא אוהבת לדבר בשפה של דברים שמקובעים שטעונים וארוזים טוב ומכילים רמה כזאת או אחרת של משמעות, ברוב המקרים כשאנחנו אוחזים באותם מונחים מוגדרים כבר מראש אנחנו לא באמת מתייחסים אפילו למשמעויות שהם התכוונו אליהם במקור , ולפעמים כשאנחנו מאמצים את הכינוים למשמעויות מגורם זר בלי לחוות את המשמעות בעצמנו אנחנו בעצם מחזקים רק במודל קטן ורחוק שלה ולא בה עצמה, לכאורה אין לנו ברירה אלא להשתמש בדימויים ואולם אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר שהדימויים לא יהיו מוגדרים סופים ומדוייקים, אלא יותר יטו לתחוושות או אינטואציות של דברים שעדיין נשארים פתוחים כאילו לדעת את הטעם של המשמעות בלי בהכרח לסגור אותה בתבנית הגדרתית או צורתית סופית או מוחלטת. אני לא יודע בדיוק אם הצלחתילענות לך על השאלה שלך או על הסיבה לשאלה שלך אבל מקווה שמשהו בין השאלה שלך לתשובה שלי היה קשור