עינת..נראה לי שדילגת עליי....
שלום עינת תודה רבה על ההתייחסות המהירה זה מאוד מרגש שיש מישהו שאפשר להתייעץ איתו בדברים החשובים של החיים הבעיה אצלי היא שבתי בת שנתיים וחמישה כבר הפכה כל כך תלותית בי ראיתי אתמול את הפרק של סופר נני וראיתי את עצמי הבת שלי לא עוזבת אותי כל הזמן היא רוצה בקרבתי כל הזמן "נדבקת" כבר הגיעה למצב שהיא לא משחקת בכלל בבית אלא אם אני משחקת איתה אך שמתי לב שאני לא באמת משחקת איתה כאשר אני משחקת איתה ובאמת מאז שהתחלתי להקדיש תשומת לב אמיתית במשחק היא הבינה שכאשר אני צריכה להשכיב את התינוק או לעשות משהו אחר היא פונה ועוסקת במשהו אחר לבד אבל גם רק למס' דקות ואז שוב חוזרת אליי כל פעם מפתחת איזו שיטה אחרת למשיכת תשומת לב כמו ה"מה"? או "אמא מה את עושה" כאשר ברור לעין בדיוק מה אני עושה הרבה שאלות מיותרות שרק לאחר ה"מה" התחלתי לשים לב לזה ואני פשוט לא עונה לה אציין שיש לי בעיה לשחק איתה בדברים כמו משחקי קופסא ופאזלים כי אני אדם פרפקציוניסט ואני לא יודעת איך ללמד אותה והיא נלחצת ממני. כי ברגע שהיא מתייאשת כל כך מהר מעצמה זה מעצבן אותי והיא רואה את זה ועוזבת את המשחק באמצע פעם הייתי מתעצבנת כשזה היה קורה היום אני תופסת את עצמי ואומרת איזה יופי הרכבת הרבה חלקים בפאזל אבל עדיין זה לא זה הקשר שלנו רעוע ומושתת על מאבקי כח מעצבן אותי שיש המון דברים שאני יודעת שהיא יכולה לעשות לבד והיא אפילו לא מנסה כל הזמן "אמא תעזור לי" היא יודעת למשל להוריד חולצה ומכנסיים אך היא לא מאמינה בעצמה נראה לי.???????? או שפשוט נח לה שאמא עושה בשבילה.....................???????? אני כבר ממש לא יודעת איך להתנהג איתה כיא ני לא מתליחה לאבחן ממה זה נובע מחוסר בטחון או מלהראות לי שדווקא אני לא אעשה היא פשוט לא יושבת לשחק דקה לבד וזה מטריף אותי תמיד קמה באמצע האוכל והיום בבוקר {רק בא.בוקר של החלב עם הקורנפלקס היא לא קמה} אמרתי לה : איזה יופי שהצלחת להתאפק ולא קמת אפילו פעם אחת מהכסא בזמן הארוחה היא חייכה.. בארוחה הבאה היא ביקשה מאבא שלה עוד מלון ועשתה את זה כשהיא יושבת ואמרתי לה כל הכבוד שביקשת מאבא עוד כשאת יושבת ולא קמת אני כל הזמן מחפשת דברים להחמיא לה אבל הרבה פעמים כאילו המחמאה גורמת לה דווקא נסיגה והיא רוצה להראות הנה אני לא כזו טובה כמו שאת חושבת אני פשוט לא יודעת איך לגרום לה להאמין בעצמה אציין שכשהיתה יותר קטנה זה היה בכלל בלתי אפשרי להשאיר אותה דקה לבד כי היתה עושה רק נזקים בשניות לא יודעת לשים את האצבע איפה הכל התחיל סתם בא לי גם לשתף אותך שאני טיפוס לחוץ מאוד, בקורתי והאמא של התוכנית אתמול זה ממש אני גם אני לא נותנת לבעלי כל כך להתבטא איתה כי תמיד נראה לי שמה שהוא עושה איתה שגוי אבל זה לא שהוא לא מבלה איתה הוא כן והיא גם אוהבת לבלות איתו אני כן מציעה לה לעזור בכל מיני דברים של הבית לא תמיד היא רוצה ומשתפת פעולה בקיצור כל כך הרבה דברים הכל מבולבל אפשר כמה טיפים? מהנואשת.... נ.ב מחר אני מתחילה טיפול אצל ד"ר אורה גולן אם שמעת עליה בתקווה שזה גם יעזור לי להשתחרר מכל מיני דברים שמנהלים אותי בחיים כמו לחץ, כעסים, ביקורת וכו' לילך
שלום עינת תודה רבה על ההתייחסות המהירה זה מאוד מרגש שיש מישהו שאפשר להתייעץ איתו בדברים החשובים של החיים הבעיה אצלי היא שבתי בת שנתיים וחמישה כבר הפכה כל כך תלותית בי ראיתי אתמול את הפרק של סופר נני וראיתי את עצמי הבת שלי לא עוזבת אותי כל הזמן היא רוצה בקרבתי כל הזמן "נדבקת" כבר הגיעה למצב שהיא לא משחקת בכלל בבית אלא אם אני משחקת איתה אך שמתי לב שאני לא באמת משחקת איתה כאשר אני משחקת איתה ובאמת מאז שהתחלתי להקדיש תשומת לב אמיתית במשחק היא הבינה שכאשר אני צריכה להשכיב את התינוק או לעשות משהו אחר היא פונה ועוסקת במשהו אחר לבד אבל גם רק למס' דקות ואז שוב חוזרת אליי כל פעם מפתחת איזו שיטה אחרת למשיכת תשומת לב כמו ה"מה"? או "אמא מה את עושה" כאשר ברור לעין בדיוק מה אני עושה הרבה שאלות מיותרות שרק לאחר ה"מה" התחלתי לשים לב לזה ואני פשוט לא עונה לה אציין שיש לי בעיה לשחק איתה בדברים כמו משחקי קופסא ופאזלים כי אני אדם פרפקציוניסט ואני לא יודעת איך ללמד אותה והיא נלחצת ממני. כי ברגע שהיא מתייאשת כל כך מהר מעצמה זה מעצבן אותי והיא רואה את זה ועוזבת את המשחק באמצע פעם הייתי מתעצבנת כשזה היה קורה היום אני תופסת את עצמי ואומרת איזה יופי הרכבת הרבה חלקים בפאזל אבל עדיין זה לא זה הקשר שלנו רעוע ומושתת על מאבקי כח מעצבן אותי שיש המון דברים שאני יודעת שהיא יכולה לעשות לבד והיא אפילו לא מנסה כל הזמן "אמא תעזור לי" היא יודעת למשל להוריד חולצה ומכנסיים אך היא לא מאמינה בעצמה נראה לי.???????? או שפשוט נח לה שאמא עושה בשבילה.....................???????? אני כבר ממש לא יודעת איך להתנהג איתה כיא ני לא מתליחה לאבחן ממה זה נובע מחוסר בטחון או מלהראות לי שדווקא אני לא אעשה היא פשוט לא יושבת לשחק דקה לבד וזה מטריף אותי תמיד קמה באמצע האוכל והיום בבוקר {רק בא.בוקר של החלב עם הקורנפלקס היא לא קמה} אמרתי לה : איזה יופי שהצלחת להתאפק ולא קמת אפילו פעם אחת מהכסא בזמן הארוחה היא חייכה.. בארוחה הבאה היא ביקשה מאבא שלה עוד מלון ועשתה את זה כשהיא יושבת ואמרתי לה כל הכבוד שביקשת מאבא עוד כשאת יושבת ולא קמת אני כל הזמן מחפשת דברים להחמיא לה אבל הרבה פעמים כאילו המחמאה גורמת לה דווקא נסיגה והיא רוצה להראות הנה אני לא כזו טובה כמו שאת חושבת אני פשוט לא יודעת איך לגרום לה להאמין בעצמה אציין שכשהיתה יותר קטנה זה היה בכלל בלתי אפשרי להשאיר אותה דקה לבד כי היתה עושה רק נזקים בשניות לא יודעת לשים את האצבע איפה הכל התחיל סתם בא לי גם לשתף אותך שאני טיפוס לחוץ מאוד, בקורתי והאמא של התוכנית אתמול זה ממש אני גם אני לא נותנת לבעלי כל כך להתבטא איתה כי תמיד נראה לי שמה שהוא עושה איתה שגוי אבל זה לא שהוא לא מבלה איתה הוא כן והיא גם אוהבת לבלות איתו אני כן מציעה לה לעזור בכל מיני דברים של הבית לא תמיד היא רוצה ומשתפת פעולה בקיצור כל כך הרבה דברים הכל מבולבל אפשר כמה טיפים? מהנואשת.... נ.ב מחר אני מתחילה טיפול אצל ד"ר אורה גולן אם שמעת עליה בתקווה שזה גם יעזור לי להשתחרר מכל מיני דברים שמנהלים אותי בחיים כמו לחץ, כעסים, ביקורת וכו' לילך