עיסקית מוצלחת בפיש
האמת היא שלפיש בראשון לציון היו את כל הכלים להפוך לאם-כל-הקלישאות-המסעדתיות - התפריט הארוך, האייפדים, ריבוי המנות המצביע על העדר קו ברור, הצלחות הענקיות-יתר-על-המידה ועדיין, למרות כל אלו, זו בהחלט הייתה אחת מארוחות הצהריים הטובות שאכלתי בזמן האחרון. במסגרת הראשונות הוזמנו סלט קצוץ (טרי ובכמות הגונה), איקרא, כרובית בטחינה (די סטנדרטי) וסביצ'ה מוצלח ביותר. העיקריות כללו סלמון, ניוקי פירות ים (שרימפסים וחזה אווז) ופולקע פתוח - כולן מנות מדויקות, לא שיא החדשנות אבל בהחלט אוכל שאתה מרגיש ששווה לצאת בשבילו מהבית וכזה ששווה לשלם עבורו. כולל קינוח אחד - צ'ורוס לכבוד החנוכה (בהקשר לשרשור בעמוד על מנות שקשה לא להזמין, אני חובב מנות שיש להן הקשר לתקופת השנה, כך שהצ'ורוס בהחלט ענו על העניין) , שני אספרסו בכוסות מחוממות וכוס יין - 300 ש"ח מוצדקים ביותר. בדיוק בשלב התשלום, בצירוף מקרים די משעשע הגיע דיווח מהקולגה על הארוחה שלה במול ים - "היה טוב, אבל אכלתי במקומות יותר טובים בארץ, אז קצת מאכזב". ככה זה - לפעמים כל מה שהבנאדם צריך כדי להיות מאושר זה סביצ'ה, עוף צלוי, בצק מטוגן עם ריבת חלב ומישהו שיחמם בשבילו את כוס האספרסו.
בנוסף נדגמו בערב בחודש האחרון קוצ'ינה תמר - ראשונות מעולות, עיקריות סטנדרטיות וטירמיסו לא מוצלח. ו- ARIA שהופכת להיות המסעדה החביבה עלי. פעם שניה וכבר מתכנן את הפעם השלישית - נקודת זכות גדולה.
האמת היא שלפיש בראשון לציון היו את כל הכלים להפוך לאם-כל-הקלישאות-המסעדתיות - התפריט הארוך, האייפדים, ריבוי המנות המצביע על העדר קו ברור, הצלחות הענקיות-יתר-על-המידה ועדיין, למרות כל אלו, זו בהחלט הייתה אחת מארוחות הצהריים הטובות שאכלתי בזמן האחרון. במסגרת הראשונות הוזמנו סלט קצוץ (טרי ובכמות הגונה), איקרא, כרובית בטחינה (די סטנדרטי) וסביצ'ה מוצלח ביותר. העיקריות כללו סלמון, ניוקי פירות ים (שרימפסים וחזה אווז) ופולקע פתוח - כולן מנות מדויקות, לא שיא החדשנות אבל בהחלט אוכל שאתה מרגיש ששווה לצאת בשבילו מהבית וכזה ששווה לשלם עבורו. כולל קינוח אחד - צ'ורוס לכבוד החנוכה (בהקשר לשרשור בעמוד על מנות שקשה לא להזמין, אני חובב מנות שיש להן הקשר לתקופת השנה, כך שהצ'ורוס בהחלט ענו על העניין) , שני אספרסו בכוסות מחוממות וכוס יין - 300 ש"ח מוצדקים ביותר. בדיוק בשלב התשלום, בצירוף מקרים די משעשע הגיע דיווח מהקולגה על הארוחה שלה במול ים - "היה טוב, אבל אכלתי במקומות יותר טובים בארץ, אז קצת מאכזב". ככה זה - לפעמים כל מה שהבנאדם צריך כדי להיות מאושר זה סביצ'ה, עוף צלוי, בצק מטוגן עם ריבת חלב ומישהו שיחמם בשבילו את כוס האספרסו.
בנוסף נדגמו בערב בחודש האחרון קוצ'ינה תמר - ראשונות מעולות, עיקריות סטנדרטיות וטירמיסו לא מוצלח. ו- ARIA שהופכת להיות המסעדה החביבה עלי. פעם שניה וכבר מתכנן את הפעם השלישית - נקודת זכות גדולה.
