עיסקת התחייבות למתן שרותי אינטרנט.

רועי51

New member
עיסקת התחייבות למתן שרותי אינטרנט.

התקשרתי עם ספק אינטרנט ידוע. ההתקשרות בוצעה בדרך של התחייבות לשנה וסוכם טלפונית שהתמורה תשולם באמצעות תשלום חודשי בכרטיס אשראי. מיד עם תחילת הגלישה התברר לי שהשרות איטי מאוד בהשוואה לזה שניתן לי ע"י הספק הקודם. הפסקתי מיידית את הגלישה ומאז אני עסוק בהתדיינות עקרה מול הטלפניות של הספק בנסיון להתנתק מהספק. הטענה ה"מנצחת" של הספק, הפסקת השרות כרוכה בתשלום בגובה התשלום השנתי בקירוב, כקנס בשל הפסקת התחייבות. האם מותר לי חוקית להורות לחברת כרטיסי האשראי שלי להפסיק את התשלום ואיך אני נפתר מההתחייבות הנ"ל, שמספקת מוצר שאינו מתאים לי.
 
התחייבות

מה זה מייד? תוך דקה? שעה? יום? שבוע? זאת עיסקה מרחוק ולכאורה יש לך זכות לבטלה תוך 14 יום מכריתת ההסכם. כמובן שהיות ואינך יכול להחזיר מה שכבר קיבלת, יהיה עליך לשלם על כך. רצוי לברר עם השיחה שלך בה התחייבת, הוקלטה ומה תוכנה. אין טעם בשיחות טלפון עם טלפניות, עליך לפנות לספק במכתב רשום. בהסכם מהסוג הזה יש התחייבויות גם לספק. עליך לשלם קנס אם אתה רוצה להתנתק ללא הצדקה, אבל במידה והספק מפר את התחייבויותיו, יש לך זכות לדרוש שיקיים אותם (נושא הפיצוי הוא קצת בעייתי כי קשה להוכיח נזק ממשי). בכל התאור שלך יש איזו טעות יסודית מאד נפוצה. אנשים לא מבחינים בין ביטול חוזה, שהוא סעד מוכר בדיני חוזים, לבין הפרת חוזה שהיא משהו אחר לגמרי. כאשר הצד הנפדע בחוזה מודיע על ביטול חוזה עקב הפרה יסודית של הצד שכנגד, הוא לא חייב לשלם פיצויים מוסכמים, כי הוא הצד הנפגע, לא הצד המפר. הקושי בהסכמים בעל פה שמאד קשה להוכיח בבית משפט מה בעצם תוכן החוזה וגם מהי הפרה יסודית. במקרה כמו שלך, יש כמובן חשיבות לשאלה האם הספק אכן הפר את ההתחייבות שלו והאם אתה יכול להוכיח זאת. זה למקרה שתגיעו להליכים משפטיים. בכל מקרה, במידה ואתה בתקופה של שבועיים מכריתת ההסכם, אתה זכאי לבטל את ההסכם עקב היותו עיסקה מרחוק. תשלח לספק מכתב רשום ברוח זאת. מייד לאחר מכן אתה זכאי לפנות לחברת האשראי שלך ולהודיע שאתה דורש את ביטול העיסקה, עקב היותה עיסקה מרחוק בתקופת הביטול ועיסקה במסמך חסר..
 

dino_din

New member
דורון - התשובה שלך לא נכונה

עיסקה מרחוק של "שירות" לא ניתנת לביטול לאחר 14 יום. אפשר לבטל עיסקה כזו עד 14 יום ובטרם הגיעו יומיים לפני תחילת השירות. במידה וכבר החל השירות אין לו את ההגנה שציינת.
 
אני חולק על דעתך

סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן קובע: (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה - (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם; (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. השירות הוא גישה לאינטרנט. השירות לא ניתן ביום הראשון של החוזה, אלא ניתן למשך כל השנה. לגבי היום שניתן, אכן לא ניתן לבטל מכח סעיף זה, אך לגבי שירות עתידי, מדוע לדעתך לא ניתן לבטל? מעבר לכך: זו עדיין עיסקה במסמך חסר. הלקוח לא חתום והוא חולק על פרטי העיסקה. ומעבר עוד, מעבר לכך, מה אתה מציע ללקוח? לבלוע צפרדעים שנה? לשלם "קנס"?
 

dino_din

New member
לא מציע כלום. רק מתקן אותך כדי שלא תטעה

את השואל. כתבת "במידה ואתה בתקופה של שבועיים מכריתת ההסכם, אתה זכאי לבטל את ההסכם עקב היותו עיסקה מרחוק" וזה לא נכון כי בהסכם על הספקת שירות לא ניתן לבטל את ההסכם במצב שהשירות כבר החל. לא הבנתי את הקטע על כך שהשירות ניתן לכל השנה ולמה זה משנה. נעשה הסכם מסויים לתקופה מסויימת ועליו לעמוד בהסכם. זה רק כדי להבהיר את דעתי בעיניין החוק. ואם אתה בכל זאת רוצה לשמוע את דעתי בעיניין, אז דעתי תהייה להפנות את השואל לפורום צרכנות ב YNET על מנת שיתיעץ שם מאחר וידוע לי שיש שם מספר גולשים שמכירים יותר טוב ממני את החוק במקרים הספציפיים האלו (ואני מדבר בדיוק על הסכמים טלפוניים מול ספקי אינטרנט). אגב, אם אתה רוצה לדייק, הלקוח לא כתב שהוא חולק על שום דבר או מתכחש לפרטי העיסקה. הוא כתב שהמהירות פחות טובה מאשר אצל הספק הקודם ולכן הוא רוצה לבטל כי השירות לא מתאים לו. אגב2, חברות האינטרנט אף פעם לא מבטיחות (באופן רישמי) מהירות מסוימת. בדרך כלל במסלול של 1.5 מגה החברה מתחייבת למהירות של "עד" 1.5 מגה ולאו דווקא מהירות קבוע של 1.5 מגה.
 

dino_din

New member
ועוד כיוון ברשותך

אני גם אציע לשואל לבדוק מול אנשי פורום צרכנות מה הן חובות הספק במקרה של מתחבר חדש (האם נאמר לו שיש קנס? האם הוא יכול להוכיח את זה? האם הוא קיבל חוזה מלא של פירטי השירות בדואר או בפקס כפי שהחוק מחייב? ועוד). בעיקרון, עיניין האיטיות הוא משהו שאפשר לבדוק בצורה ברורה ומוחלטת. אם נראה לשואל שהחיבור שלו איטי למרות שהחבילה אמורה להיות באותה מהירות כמו אצל הספק הקודם, אז אפשר ליצור קשר עם אנשי התמיכה, להתלונן ולשבת איתם בטלפון עד לפיתרון הבעיה. אם אחרי התמיכה עדיין תהייה איטיות (וזה דבר שאפשר למדוד על ידי תוכנות ואתרים מסויימים) וזה לא ייפתר, אז הוא יכול אולי לטעון שבאופן קבוע הוא לא מקבל אף פעם את המהירות שגולשים אחרים עם חבילה כזו מקבלים ואז הוא גם יוכל לנסות לבטל בעילה של אי קבל השירות המובטח. באופן כללי, להתחבר לשירות ואז לבקש להתנתק אחרי שהסכמת לתנאים ולמרות שידוע שיש קנס בלי סיבה מוצדקת זה מעשה בעייתי מעט.
 
את הדברים האלה, צריך לבדוק מול עצמו

כלומר, רק הוא יכול לדעת מה נאמר לו (אין סיכוי שאיש מכירות שעושה מספר רב של שיחות יוכל לזכור בוודאות שעבר עם לקוח על כל הסעיפים ולא טעה). זאת הסיבה שיש חברות שמקליטות את השיחות. למשל חברות ביטוח. אני מסכים איתך, שאם יש בעיה במהירות, צריך קודם לפנות לתמיכה ולבדוק את זה, (אולי מי שחיבר אותו פשוט טעה בחיבור וחיבר אותו לפי חבילה יותר זולה) אבל אני לא יכול לקבוע שללקוח אין זכות לדרוש ניתוק.
 
אבל אני חושב שאתה מטעה אותו

שוב, לשון החוק: (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. מהו השרות? גישה לאינטרנט. מהו המועד בו אמור השרות להינתן? אין במקרה הזה מועד, אלא מועדים. 365 מועדים עוקבים. מה שאתה טוען, הוא שברגע שאנחנו עומדים בנקודת זמן שהיא פחות מיומיים (שאינם ימי מנוחה) מהיום הראשון של השרות, לא ניתן לבטל את ההסכם מכח סע' 14ג. זאת לדעתי מכיוון שאינך יורד לכוונת המחוקק. כוונתו היתה לא לאפשר לצרכן לקבל שרות ולאחר מכן לבטל את ההסכם מכח סעיף זה. אבל את השרות הזה לא ניתן לקבל ביום אחד, כי מטבעו הוא שרות שצריך להינתן לאורך זמן. יתכן שניסוח הזעכיף לא הכי מוצלח, אבל הוא בוודאי לא אומר את מה שאתה טוען שהוא אומר. שוב, כל זה לא נוגע בכלל לביטול מכח חוק החוזים (תרופות). הלקוח לא מתכחש להזמנת השרות אבל מתכחש לפרטי העיסקה, כפי שהם נטענים (כנראה) ע"י הספק. במקרה זה, צריך לבדוק על סמך מה התקשר הלקוח. אולי על סמך פירסומת כתובה, או משודרת בטלוויזיה או על סמך פס פרסום (באנר). כל הרעיון לגבי עיסקה במסמך חסר הוא שכאשר הלקוח חולק על פרטי ההסכם, ולדעתי הוא לא צריך לחלוק על 100% מפרטי ההסכם, מי שצריך להוכיח לחברת האשראי את החיוב הוא הספק ולא הלקוח. ההצעה לפנות לפורומם צרכנות בין של ynet ובין אחרים הוא רעיון תמיד. לגבי מה ספקי האינטרנט מבטיחים, אינני יודע. מה כל אחד מבטיח. צריך לבדוק לפני שמתקשרים ומומלץ מאד לעשות סקר שוק ולבדוק מי ספק אמין ומי לא, כדי שלא נצטרך אח"כ לעסוק במאבקים סביב 40 ש"ח לחודש. אני אישית, התקשרתי במהלך השנים עם ספקים שונים, בד"כ בטלפון, לתקופות קצובות. אני זוכר שרק פעם אחת, לפני די הרבה שנים, ספק שלח לי תנאי התקשרות מודפסים. אני גם זוכר שכמה פעמים התקשרתי לשנה מראש, אבל בשיחות הטלפון, מעולם לא הוזכרה המילה קנס או ביטוי בעל משמעות דומה ולא סכום של קנס. היה גם מקרה ששדרגתי את החיבור ושלחו לי לאחר מכן הודעת דוא"ל בה נאמר שמתאריך פלוני שודרגה חבילת הגלישה שלי והמחיר החדשי השתנה, אבל לא נכתבה אף מילה על איסור להתנתק או תשלום קנס במקרה של ניתוק. אם הייתי צריך להדיין על כך בבית המשפט, זה מה שהייתי מעיד והייתי מציג את הדוא,ל שקיבלתי, לראיה שהספק לא סיכם איתי איסור ניתוק וקנס. מה קורה אצל אחרים איני יודע. אני גם לא בטוח שהייתי מבקש ניתוק, אם הייתי מגלה שהמהירות נופלת מהמובטחת. אולי הייתי שוקל דווקא לדרוש צוו עשה, להעמיד את המהירות על המובטח ולשלם פיצויים על התקופה בה קיבלתי מהירות נמוכה מהמובטח. אולי הייתי שוקל אפשרות להגיש תביעה ייצוגית. יש מספיק דרכים לטפל בבעיות האלה. כמובן לא הייתי רץ לבתי משפט אלא קודם כל פונה במכתב רשום לספק ומעלה את דרישותיי ואת טענותיי ומקציב זמן לתיקון הלקוי.
 
למעלה