עיצוב חדר ילדים

[יעל של צביקה, רישמית]

עיצוב חדר ילדים

חברתי הטובה נמצאת בחודש השמיני להריונה הראשון. היא רוצה לעצב את חדר הילדים לתינוק הראשון בצבעים הבאים: צהוב בננה (אבל די חזק) בקירות, וכחול שמיים על התיקרה, כשהתקרה צבועה עם ספוג (אני חושבת שקוראים לשיטה הזו צביעת ספוג) שנראה כמו עננים כאלה. יפה, לא? חוץ מזה, הם רוצים לעשות שבלונות (כמו כולם...) אבל לא באמצע הקיר, אלא צמוד לתקרה, כדי שהתינוק ששוכב על גבו יוכל לראת אותם. חמוד, נכון? סתם רציתי לספר...

 

[אווה עמיחי]

מקסים !../images/Emo95.gif

ילדי נלדו מזמן, אבל התקוננתי היתב, בזמנו. פסיכולוגית, שכתבה ספר בשנות השלושים על עקרונות גידול הילדים, ששיכרר לי את הלחץ, אך אעמוד במסימה, בין היתר, כתבה על שלבי התפתחות התינוקות. כבר בשלב מוקדם, מזהים צבעים, ומתעניינים כל הזמן (שלא ישנים). לכן הצבעים, צורות השונות, מאוד חשובים לילד, כמובן, מעבר לעובדה, שגם להורים זה נעים. זה לא קשור, אבל כן קשור: בתקופה הראשונה, שמערכת העיכול עוד לא עובד ללא תקלות, מאוד עזר לה ולי, שיכולתי לשכב על הגב, בחדר התינוק על מזרון, ושמתי אותה על הבטן שלי, עם הבטן שלה. זה הייה הדרך הרגעה לשנינו: היא מהכאב בטן, אני, מהבכי שלה. יותר מאוחר, רופי ילדים גם הצדיקו את השיטה, כי לחום, ולקצב הלב של האימא, שהתינוק הייה רגיל עלו, בתשע חודשים, יש השפעה חייובית. לכן, הייתי ממליצה לתכנן חדר תינוק, שאפשר לסגור את הדלת, שהילד יושן, שאף אחד לא יפריע, אבל לשים איזה מיטה פשוטה לאימא, מפעם לפעם. גם טוב, אם התינוק בוכה בלילה, במקום לקחת למיטת ההורים, הורה התורן, שוכב שם זמן מה. אף פעם לא לקחתי על ידיי את התינוק הבוכה, אלא, לאחר, שבדקתי, מה סיבה לבכי, שכבתי על יד המיטת תינוק, ושמתי את היד שלי על התינוק, שהרגיש אותי, אבל לא הוצאתי מהמקום שלו. ככה נרדמנו הרבה לילות, בהתחלה. אבל יותר מאוחר, היו ילדים מאוד רגועים, רגילים לסדר יום, מחייכים, כל פעם שנכנסתי לחדר. איזה כיף!

 

[יעל של צביקה, רישמית]

זו בהחלט נקודה להתחשב בה.

אצלינו למשל, בעלי עובד בבית, ולכן אחד מהחדרים הוא חדר העבודה שלו, אבל עם הזמן, יהפוך לחדר ילדים. האדריכלית המסכנה שלנו קיבלה הנחיות לעצב את החדר בצורה כזו, שכרגע ישמש כקליניקה, אבל בעוד שנים ספורות יוכל להיות מעוצב מחדש בלי לשבור קירות כחדר ילדים לפעוט/ה. נראה מה יצא...

 

[אווה עמיחי]

זה לא בעיה גדולה, בטוח תמצע את

הדרך...