עיצוב פנים מזרחי
עיצוב פנים מזרחי זהו עולם ענק ומורכב. למען הסדר הטוב של הפורום, קבענו גבולות גיאוגרפיים שהם המזרח התיכון. נדבר על עיצוב מקורי ללא השפעות מודרניות ותמורות כלכליות עכשויות. ישנם כמה קווים ברורים וסגנונות מובהקים סורי -אירני- תורכי- ומגרבי (צפון אפריקאי). בתוך העיצוב הסורי כמובן שהלבנוני והפלסטינאי מוכלים. ולכל אחד מהם תת-סגנון משלו, כולל אריגה, בנייה, כלי בית וכו' אך בשל חשיבות היסטורית וחלוקה עות'מנית אכן נשמרו. היום אגע קלות בעיצוב המגרבי שגולת הכותרת שלו הינה ממרוקו. יש לציין, כי מפאת איסור האיסלאם לצייר דמויות אנושיות, בכל ארצות המזרח התיכון -נוצרה אמנות עיטור משל עצמה שנקראת עראבסק, כלומר סלסולים של צורות גיאומטריות ופרחים שמילאו אריחים, שטיחים, לבנים, שולחנות וחללים. הגדילו ליצור המוריים בספרד, בתקופת תור הזהב של האיסלאם שם- ארמונות, גנים, בריכות, סלונים ומרפסות. אמנות שנקראת "אנדלוסית" על שם כינוייה של ספרד באזור הכיבוש הערבי, בתקופת הכליפיים שם (ארץ אנדלוס)- בארצות המגרב, ובמרוקו במיוחד, אומנות זו נשמרה כפי שהיא- ללא התמערבות והתמוססות מצרפת, מאיטליה או מאוסטריה, של ברוק או רוקוקו. עם פתיחותה של מרוקו, באמצע המאה הקודמת כיעד תיירותי, אהוב וחשוב לארצות הפרנקופוניות, שומרו ושיפצו את הקיים בערים האימפריאליות המרוקאיות (פאס, מקנס, מראקש ורבט). מלבד למדינה, וחומות העיר העתיקה, קיים עדיין מלון ארוח ייחודי למרוקו שנקרא "ריאד" בחרתי להדגישו כיוון שהוא מייצג בצורה המושלמת מהו עיצוב פנים אותנטי מזרחי. ריאד בערבית رياض משמעו גן נוי- וכשמו כן הוא, ללא קשר אם הוא קטן או גדול, מדובר בפנינה של ממש! בית הארכה עם גינה קטנה או חצר, מושקע באופן יוצא מן הכלל- על פי רוב עם מזרקה או בריכת נוי. כפי שציינתי קודם עם פריחתה של ספרד, מיטב אמניה הנוצריים, היהודיים והמוסלמיים נשלחו במאה ה-11 לפאר מספר ארמונות במרוקו השכנה, ומשם העניין התפשט לעשירי הממלכה. עיקרון העיצוב הייחודי מגיע מפאת מזג האויר של הארץ: מספר רב של חלונות גדולים ובפנים- הגנה מהחום, שמירה על איוורור וטבילה בבריכה הקטנה. בריאד יש מספר מצומצם של חדרים אשר שימשו את גרעין המשפחה בקומונה אחת. מה גם שישנה חשיבות לחצר, בה נשמרה פרטיות הנשים ללא צורך לצאת מבתיהן. בימינו ,עם פריחת התיירות למרוקו וצורך באירוח מפואר, נשמרה מסורת בנייה זו עם כלליה, תוך כדי צביעת קירות הפנים באותו הסגנון וריהוט עתיק אותנטי ייחודי למרוקו. אציין את אופי אביזרי הריאד והפרטים המכילים אותו: פסיפסים של עראבסק, עמודי גבס עם קירות חימר. וילונות צמר בחורף ובדי משי בקיץ. ריהוט מפורזל וכריות ללא סוף. מנורות מפח מרוקע. פנסים מנחושת וזכוכית צבעונית. להלן מספר תמונות מצורפות.
עיצוב פנים מזרחי זהו עולם ענק ומורכב. למען הסדר הטוב של הפורום, קבענו גבולות גיאוגרפיים שהם המזרח התיכון. נדבר על עיצוב מקורי ללא השפעות מודרניות ותמורות כלכליות עכשויות. ישנם כמה קווים ברורים וסגנונות מובהקים סורי -אירני- תורכי- ומגרבי (צפון אפריקאי). בתוך העיצוב הסורי כמובן שהלבנוני והפלסטינאי מוכלים. ולכל אחד מהם תת-סגנון משלו, כולל אריגה, בנייה, כלי בית וכו' אך בשל חשיבות היסטורית וחלוקה עות'מנית אכן נשמרו. היום אגע קלות בעיצוב המגרבי שגולת הכותרת שלו הינה ממרוקו. יש לציין, כי מפאת איסור האיסלאם לצייר דמויות אנושיות, בכל ארצות המזרח התיכון -נוצרה אמנות עיטור משל עצמה שנקראת עראבסק, כלומר סלסולים של צורות גיאומטריות ופרחים שמילאו אריחים, שטיחים, לבנים, שולחנות וחללים. הגדילו ליצור המוריים בספרד, בתקופת תור הזהב של האיסלאם שם- ארמונות, גנים, בריכות, סלונים ומרפסות. אמנות שנקראת "אנדלוסית" על שם כינוייה של ספרד באזור הכיבוש הערבי, בתקופת הכליפיים שם (ארץ אנדלוס)- בארצות המגרב, ובמרוקו במיוחד, אומנות זו נשמרה כפי שהיא- ללא התמערבות והתמוססות מצרפת, מאיטליה או מאוסטריה, של ברוק או רוקוקו. עם פתיחותה של מרוקו, באמצע המאה הקודמת כיעד תיירותי, אהוב וחשוב לארצות הפרנקופוניות, שומרו ושיפצו את הקיים בערים האימפריאליות המרוקאיות (פאס, מקנס, מראקש ורבט). מלבד למדינה, וחומות העיר העתיקה, קיים עדיין מלון ארוח ייחודי למרוקו שנקרא "ריאד" בחרתי להדגישו כיוון שהוא מייצג בצורה המושלמת מהו עיצוב פנים אותנטי מזרחי. ריאד בערבית رياض משמעו גן נוי- וכשמו כן הוא, ללא קשר אם הוא קטן או גדול, מדובר בפנינה של ממש! בית הארכה עם גינה קטנה או חצר, מושקע באופן יוצא מן הכלל- על פי רוב עם מזרקה או בריכת נוי. כפי שציינתי קודם עם פריחתה של ספרד, מיטב אמניה הנוצריים, היהודיים והמוסלמיים נשלחו במאה ה-11 לפאר מספר ארמונות במרוקו השכנה, ומשם העניין התפשט לעשירי הממלכה. עיקרון העיצוב הייחודי מגיע מפאת מזג האויר של הארץ: מספר רב של חלונות גדולים ובפנים- הגנה מהחום, שמירה על איוורור וטבילה בבריכה הקטנה. בריאד יש מספר מצומצם של חדרים אשר שימשו את גרעין המשפחה בקומונה אחת. מה גם שישנה חשיבות לחצר, בה נשמרה פרטיות הנשים ללא צורך לצאת מבתיהן. בימינו ,עם פריחת התיירות למרוקו וצורך באירוח מפואר, נשמרה מסורת בנייה זו עם כלליה, תוך כדי צביעת קירות הפנים באותו הסגנון וריהוט עתיק אותנטי ייחודי למרוקו. אציין את אופי אביזרי הריאד והפרטים המכילים אותו: פסיפסים של עראבסק, עמודי גבס עם קירות חימר. וילונות צמר בחורף ובדי משי בקיץ. ריהוט מפורזל וכריות ללא סוף. מנורות מפח מרוקע. פנסים מנחושת וזכוכית צבעונית. להלן מספר תמונות מצורפות.
