אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
עיריית בני ברק- עם הפנים לתושבים.
- פותח הנושא רפי rafi
- פורסם בתאריך
הוי דן את כל אדם לכף זכות
הדן את חברו לכף זכות! אמרו חז''ל: ''הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות מן השמים'' (שבת קכ''ז). ומובא בתלמוד כמה מעשיות מזה, אשר התנאים והאמוראים היו רגילים לדון את האדם לכף זכות. אמרו חז''ל: ''הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות מן השמים'' (שבת קכ''ז). ומובא בתלמוד כמה מעשיות מזה, אשר התנאים והאמוראים היו רגילים לדון את האדם לכף זכות. להלן מעשה המיוחס לר' עקיבא: ''תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה''ב אחד בדרום שלש שנים. ערב יוה''כ אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני אמר לו אין לי מעות. אמר לו תן לי פירות. אמר לו אין לי. תן לי קרקע. אין לי. תן לי בהמה. אין לי. תן לי כרים וכסתות. אין לי. הפשיל (רבי עקיבא) כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל (החג) נטל בעה''ב שכרו בידו ועמו משוי (משא) ג' חמורים. אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? אמרתי שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך ולקחת בהן. ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה, במה חשדתני? אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני? אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני? אמרתי שמא אינן מעושרות. ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני? אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. אמר לו: העבודה (שבועה) כך היה. הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות''. עוד מעשה ממסכת שבת: תנו רבנן: פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא אחת (גבירה מכובדת) שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרו מי ילך? אמר להם ר' יהושע: אני אלך. הלך רבי יהושע ותלמידיו, כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס ונעל הדלת בפניהן. אחר שיצא, ירד וטבל ושנה לתלמידיו ואמר (להן) בשעה שחלצתי תפילין. במה חשדתוני? אמרנו, כסבור רבי, לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. בשעה שנעלתי במה חשדתוני? אמרנו שמא דבר מלכות יש בינו לבינה. בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני. אמרנו שמא ניתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי. אמר להם: העבודה (שבועה) כך היה. ואתם כשם שדנתוני לזכות- המקום ידין אתכם לזכות. וכתבו הצדיקים הקדמונים, שאין דנין את האדם בשמים עד שידין הוא את חברו מקודם, שיאמר כך וכך עונש מגיע לזה בשביל זה, אז בזו השעה דנין אותו כך... חס ושלום. ומי שמרגיל עצמו לדון את חברו לכף זכות, אז כשיש על זה האדם קיטרוג ח''ו או על אחד מבני ביתו, אומרים בשמים למקטרג: כשם שהוא דן לכף זכות, כך אין לכם רשות לחייבו, אלא רק לזכותו. וכך לאחר אריכת ימיו, הגם אם יש עליו מקטרגים גדולים בשביל עוונותיו, חסים עליו בשמים ומוצאין לו איזה זכות, כי אין לך אדם שאין לו איזה לימוד זכות: שעשה מחמת אונסו, או יצרו אנסו, או מחמת קטנות הדעת וכדו'. ואם ירגיל עצמו ללמד זכות על בני אדם ככה ישולם לו ממש, כמאמר חז''ל ''הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו בשמים גם כן לזכות''. ומובא בספר ''פאר לישרים'' בשם הרב הקדוש ר' פנחס מקוריץ ז''ל: הדן וממליץ טוב על ישראל, מתלבש בו ניצוץ קדוש ממיכאל שהוא אפוטרופוס של ישראל. * * *
הדן את חברו לכף זכות! אמרו חז''ל: ''הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות מן השמים'' (שבת קכ''ז). ומובא בתלמוד כמה מעשיות מזה, אשר התנאים והאמוראים היו רגילים לדון את האדם לכף זכות. אמרו חז''ל: ''הדן את חברו לכף זכות דנין אותו לכף זכות מן השמים'' (שבת קכ''ז). ומובא בתלמוד כמה מעשיות מזה, אשר התנאים והאמוראים היו רגילים לדון את האדם לכף זכות. להלן מעשה המיוחס לר' עקיבא: ''תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעה''ב אחד בדרום שלש שנים. ערב יוה''כ אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ובני אמר לו אין לי מעות. אמר לו תן לי פירות. אמר לו אין לי. תן לי קרקע. אין לי. תן לי בהמה. אין לי. תן לי כרים וכסתות. אין לי. הפשיל (רבי עקיבא) כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל (החג) נטל בעה''ב שכרו בידו ועמו משוי (משא) ג' חמורים. אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? אמרתי שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך ולקחת בהן. ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה, במה חשדתני? אמרתי שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע, במה חשדתני? אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות, במה חשדתני? אמרתי שמא אינן מעושרות. ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות, במה חשדתני? אמרתי שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. אמר לו: העבודה (שבועה) כך היה. הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה כשם שדנתני לזכות המקום ידין אותך לזכות''. עוד מעשה ממסכת שבת: תנו רבנן: פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים אצל מטרוניתא אחת (גבירה מכובדת) שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרו מי ילך? אמר להם ר' יהושע: אני אלך. הלך רבי יהושע ותלמידיו, כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס ונעל הדלת בפניהן. אחר שיצא, ירד וטבל ושנה לתלמידיו ואמר (להן) בשעה שחלצתי תפילין. במה חשדתוני? אמרנו, כסבור רבי, לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה. בשעה שנעלתי במה חשדתוני? אמרנו שמא דבר מלכות יש בינו לבינה. בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני. אמרנו שמא ניתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי. אמר להם: העבודה (שבועה) כך היה. ואתם כשם שדנתוני לזכות- המקום ידין אתכם לזכות. וכתבו הצדיקים הקדמונים, שאין דנין את האדם בשמים עד שידין הוא את חברו מקודם, שיאמר כך וכך עונש מגיע לזה בשביל זה, אז בזו השעה דנין אותו כך... חס ושלום. ומי שמרגיל עצמו לדון את חברו לכף זכות, אז כשיש על זה האדם קיטרוג ח''ו או על אחד מבני ביתו, אומרים בשמים למקטרג: כשם שהוא דן לכף זכות, כך אין לכם רשות לחייבו, אלא רק לזכותו. וכך לאחר אריכת ימיו, הגם אם יש עליו מקטרגים גדולים בשביל עוונותיו, חסים עליו בשמים ומוצאין לו איזה זכות, כי אין לך אדם שאין לו איזה לימוד זכות: שעשה מחמת אונסו, או יצרו אנסו, או מחמת קטנות הדעת וכדו'. ואם ירגיל עצמו ללמד זכות על בני אדם ככה ישולם לו ממש, כמאמר חז''ל ''הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו בשמים גם כן לזכות''. ומובא בספר ''פאר לישרים'' בשם הרב הקדוש ר' פנחס מקוריץ ז''ל: הדן וממליץ טוב על ישראל, מתלבש בו ניצוץ קדוש ממיכאל שהוא אפוטרופוס של ישראל. * * *
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.