עיר של גנבים- פושעים ורוצחים
פעם לפני שנים זה היה בגדר נורמה. וכולם ידעו. התושבים הותיקים, החדשים והנופשים. לאילת יורדים לצלול, לנפוש, לבלות, לאכול בידים אצל רפי נלסון, להתחכך עם סליברטאים. וכן, לאילת יורדים גם בצו שופט. זו היתה הדרך הקלה לבלות חופשה ארוכה באילת. הרבצת לאשתך, גנבת מהשכן, הסנפת יותר מידי. אם תתנהג יפה יש סיכוי שהשופט ימליץ להגלות אותך לאילת. זה מספיק רחוק ומה כבר תוכל לעשות באילת. להזיק לתושבים,חלילה. אבל הזמנים השתנו והדור שהיה זה לא הדור של ימינו. הדור החדש שונה ללא היכר. והיום אנחנו לא צריכים את השופט שיוריד את העבריינים והפושעים לאילת. היום הם יורדים לבד, בטיסה קצרה או במכונית פאר. ועושים בעיר כבשלהם. ואנחנו התושבים נתונים למרותם. היום הם כבר מתגוררים פה באורח קבוע, בעלים של הבאסטות בטיילת, מהמרים בספינות הקזינו, והיום מרביתם כבר הדור השני. בניהם של הפושעים, העבריינים, אלו שפעם הורדו לאילת בצו שופט. או אלו שגדלו פה, השתרשו. אז מעיר ציורית, הממוקמת במקום הכי יפה בעולם, עם מפרץ משגע ונוף קסום, הפכנו לעיר של חטאים, עיר של גנבים, עיר של פושעים, עיר של רוצחים. והכותרות מידי יום ומידי שבוע זועקות – ואנו התושבים שותקים גונבים לנו, מלכלכים לנו, אונסים אותנו, רוצחים אותנו. ואנחנו כבר התרגלנו. מעיר מקלט ציורית שנרעשה כל אימת שהשופט הגלה פושעים, הפכנו לעיר מקלט לרוצחים, פושעים עבריינים כבדים – עיר העולם התחתון. עיר בה פשע רודף פשע, רצח רודף רצח. וכולנו שותקים.
פעם לפני שנים זה היה בגדר נורמה. וכולם ידעו. התושבים הותיקים, החדשים והנופשים. לאילת יורדים לצלול, לנפוש, לבלות, לאכול בידים אצל רפי נלסון, להתחכך עם סליברטאים. וכן, לאילת יורדים גם בצו שופט. זו היתה הדרך הקלה לבלות חופשה ארוכה באילת. הרבצת לאשתך, גנבת מהשכן, הסנפת יותר מידי. אם תתנהג יפה יש סיכוי שהשופט ימליץ להגלות אותך לאילת. זה מספיק רחוק ומה כבר תוכל לעשות באילת. להזיק לתושבים,חלילה. אבל הזמנים השתנו והדור שהיה זה לא הדור של ימינו. הדור החדש שונה ללא היכר. והיום אנחנו לא צריכים את השופט שיוריד את העבריינים והפושעים לאילת. היום הם יורדים לבד, בטיסה קצרה או במכונית פאר. ועושים בעיר כבשלהם. ואנחנו התושבים נתונים למרותם. היום הם כבר מתגוררים פה באורח קבוע, בעלים של הבאסטות בטיילת, מהמרים בספינות הקזינו, והיום מרביתם כבר הדור השני. בניהם של הפושעים, העבריינים, אלו שפעם הורדו לאילת בצו שופט. או אלו שגדלו פה, השתרשו. אז מעיר ציורית, הממוקמת במקום הכי יפה בעולם, עם מפרץ משגע ונוף קסום, הפכנו לעיר של חטאים, עיר של גנבים, עיר של פושעים, עיר של רוצחים. והכותרות מידי יום ומידי שבוע זועקות – ואנו התושבים שותקים גונבים לנו, מלכלכים לנו, אונסים אותנו, רוצחים אותנו. ואנחנו כבר התרגלנו. מעיר מקלט ציורית שנרעשה כל אימת שהשופט הגלה פושעים, הפכנו לעיר מקלט לרוצחים, פושעים עבריינים כבדים – עיר העולם התחתון. עיר בה פשע רודף פשע, רצח רודף רצח. וכולנו שותקים.