NorthernStar
New member
עיתון `הארץ` סרב לפרסם מאמר זה
מאמרו המצוין של בועז עברון, סבו של סרבן גיוס (ולכן גם סרבן גיוס) על משמעות המרי האזרחי ועל טעותו של ה"שמאל" הציוני. כלומר, ישראלי המסרב להתגייס לצבא המבצע מדיניות כזו ינהג לפי כל אמות המידה של החוק והמוסר הבינלאומי, ויהיה זכאי להגנת הקהילייה הבינלאומית. למעשה, לא הוא העובר על החוק אלא המדינה שהוא אזרחה, שצבאה מפר יום יום את הכלל המוסרי היסודי שצה`ל אמור לשמור עליו: סירוב לפקודה שהדגל השחור של האי-חוקיות מתנוסס מעליה, כניסוחו של השופט בנימין הלוי במשפט כפר-קאסם. והעובדה שבית המשפט הישראלי מחפה על מדיניות זו בנימוקים והצדקות לגליסטיים מפולפלים עתידה עוד לפגוע בו ובמעמדו כבומרנג. במצב כזה, שבו ממשלות העבודה גרועות כמו ממשלות הליכוד, הרי הסיכוי ש`מרצ` תיזכה אי-פעם בשלטון ותשנה את המצב `באורח פוליטי` הוא נמוך לאין שיעור מאשר עליית פאשיסט גזעני כמו ליברמן לראשות הממשלה. השיח שלו כבר משודר ברשויות הממלכתיות בלי שראש הממשלה הנוכחי יסתייג במאום מהצהרותיו. השאלה שהסרבנים מציגים בפני השמאל היא פשוטה מאוד: האם יש לכם קווים אדומים כלשהם? האם תשלחו את בניכם להסתאב בטיהור אתני וברצח המונים ובגזל שיישלחו לבצעם על-ידי ממשלה ימנית פאשיסטית? האם אין הממשלה הנוכחית קרובה מאוד למצב זה? האם `החובה הפטריוטית` עומדת מעל הכל? והאם אתם מפנימים בכלל את העובדה שמדיניות פושעת זו מחלישה בעצם את ישראל, כפי שנתברר מהמלחמה האחרונה? האם אין החובה הפטריוטית האמיתית שלכם דורשת שתתייצבו בעד הסרבנות? שתתריעו `עד כאן`? שתזהירו שמדינת ישראל חיה סוף סוף באיזור ערבי ושעליונות העוצמה שלה היא זמנית בלבד? הרי המונופול הגרעיני שלנו הוא לזמן מוגבל בלבד, והוא צריך לשמש אותנו כדי להשיג שלום בתנאים טובים ככל האפשר, כפי הניתן עכשיו, לא להתחמק ממנו.
מאמרו המצוין של בועז עברון, סבו של סרבן גיוס (ולכן גם סרבן גיוס) על משמעות המרי האזרחי ועל טעותו של ה"שמאל" הציוני. כלומר, ישראלי המסרב להתגייס לצבא המבצע מדיניות כזו ינהג לפי כל אמות המידה של החוק והמוסר הבינלאומי, ויהיה זכאי להגנת הקהילייה הבינלאומית. למעשה, לא הוא העובר על החוק אלא המדינה שהוא אזרחה, שצבאה מפר יום יום את הכלל המוסרי היסודי שצה`ל אמור לשמור עליו: סירוב לפקודה שהדגל השחור של האי-חוקיות מתנוסס מעליה, כניסוחו של השופט בנימין הלוי במשפט כפר-קאסם. והעובדה שבית המשפט הישראלי מחפה על מדיניות זו בנימוקים והצדקות לגליסטיים מפולפלים עתידה עוד לפגוע בו ובמעמדו כבומרנג. במצב כזה, שבו ממשלות העבודה גרועות כמו ממשלות הליכוד, הרי הסיכוי ש`מרצ` תיזכה אי-פעם בשלטון ותשנה את המצב `באורח פוליטי` הוא נמוך לאין שיעור מאשר עליית פאשיסט גזעני כמו ליברמן לראשות הממשלה. השיח שלו כבר משודר ברשויות הממלכתיות בלי שראש הממשלה הנוכחי יסתייג במאום מהצהרותיו. השאלה שהסרבנים מציגים בפני השמאל היא פשוטה מאוד: האם יש לכם קווים אדומים כלשהם? האם תשלחו את בניכם להסתאב בטיהור אתני וברצח המונים ובגזל שיישלחו לבצעם על-ידי ממשלה ימנית פאשיסטית? האם אין הממשלה הנוכחית קרובה מאוד למצב זה? האם `החובה הפטריוטית` עומדת מעל הכל? והאם אתם מפנימים בכלל את העובדה שמדיניות פושעת זו מחלישה בעצם את ישראל, כפי שנתברר מהמלחמה האחרונה? האם אין החובה הפטריוטית האמיתית שלכם דורשת שתתייצבו בעד הסרבנות? שתתריעו `עד כאן`? שתזהירו שמדינת ישראל חיה סוף סוף באיזור ערבי ושעליונות העוצמה שלה היא זמנית בלבד? הרי המונופול הגרעיני שלנו הוא לזמן מוגבל בלבד, והוא צריך לשמש אותנו כדי להשיג שלום בתנאים טובים ככל האפשר, כפי הניתן עכשיו, לא להתחמק ממנו.