עיתונאי הגיש תביעה נגד עיתונאי אחר

[עוד יוסף פנדריך]

עיתונאי הגיש תביעה נגד עיתונאי אחר

בגלל שהלה כינה אותו היטלר. מה דעתכם? יש כאן קייס?

לדעתי לא. ראשית, כינויים וגידופים חמורים ככל האפשר אינם בהכרח לשון הרע. לשון הרע כהגדרתה בחוק היא פרסום שעלול לבייש את הנפגע, להעליבו להשפילו בעיני הזולת וכיו"ב. כינוי סתם, קשה ככל שיהיה, לא עונה להגדרה. הרי אנשים לא יאמינו שהעיתונאי הוא גילגולו של היטלר. גם אם משתמע מהפרסום שמייחסים לו תכונות של הצורר הנאצי זה לא יפגע בו, משום שאנחנו יודעים שאותו עיתונאי לא ביצע פשעים נגד האנושות.

שנית, עיתונאי שמותח בקורת על אחרים צריך גם להיות מוכן לקבל בקורת, ואפילו בקורת קשה ושלוחת רסן. חופש הביטוי כלפי מי שעושה שימוש נרחב בחופש הביטוי-רחב גם הוא.

https://www.maariv.co.il/news/law/Article-686665

 

[עופר בן אברהם]

כינוי אדם "היטלר" הוא לשון הרע מובהקת

ודאי שאנשים לא יאמינו שהעיתונאי הוא גילגולו של היטלר, וממילא לא תעמוד למפרסם ההגנה, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע).
אבל אנשים כן עלולים להאמין בעקבות הפרסום, שאותו עיתונאי הוא נבל, והגנת תום הלב לא תעמוד למפרסם מהטעמים המפורטים בסעיף 16 לחוק, ובייחוד מהטעם הראשון והשלישי שבסעיף 16(ב), ובתמצית: משום שהדבר שפורסם לא היה אמת והמפרסם לא האמין באמיתותו; ומשום שהוא התכוון לפגוע בתובע מעבר לסביר.

 

[עופר בן אברהם]

תזכורת

רע"א 10520/03, איתמר בן גביר נגד אמנון דנקנר, כאן.

 

[עוד יוסף פנדריך]

פסק דין בן גביר בעייתי משני טעמים-

1. לתובע נפסקו פיצויים של שקל אחד.
2. בפסק דין פריג' ביצע ביהמ"ש העליון תפנית של 180 מעלות. נקבע שהביטוי נאצי הוא לגיטימי בשיח הציבורי.

 

[עופר בן אברהם]

הכינוי "נאצי" הוא לשון הרע חד-משמעית

ולא נקבע אחרת בעניין פריג' נגד כל הזמן ואח' (רע"א 2572/04). מה שנאמר שם הוא, שלא כל השוואה של אדם לנאצים שוללת את הגנת תום הלב.
"אכן, סימון הקו שיפריד בין עניינו של בן-גביר לעניינו של המבקש נוגע באופן השימוש בביטוי הפוגעני. לא הרי השימוש במונח 'נאצי' במישרין, בבחינת הטחת גידוף באדם, מבלי לבטא עמדה של ממש, כהרי הבעת דעה מנומקת - בין שמסכימים לה ובין שלא - העורכת השוואה למשפטנים שהתקרנפו למשטר של הרייך השלישי. אין דומה הטחה קצרה, פסקנית, באדם - 'נאצי', לאמירה כי הלה דומה במעשיו למי ש'יישרו קו' עם משטר הרשע של הרייך השלישי אלה, מטעמים המובאים באותו פרסום ואשר קורא יכול לבחון אותם ולהחליט האם מקובלים הם עליו אם לאו" (השופטת עדנה ארבל בסעיף 27).
בעיניי זה מובן מאליו, שיש לבחון כל מקרה לגופו. אם, למשל, אדם יביע דעה, שצריך להרוג את כל היהודים, ודאי שיהיה מותר לכנותו "נאצי" ואף "היטלר", לא משום שהכינויים האלה לא יהוו לשון הרע, אלא משום שהם יהיו סבירים באותן נסיבות, ועל כן תעמוד למכנה הגנת תום הלב.

 

[עוד יוסף פנדריך]

לדעתי ......

יש לעשות הבחנה ברורה בין עובדות לדעות. חופש הביטוי בנוגע לדעות חייב להיות מאוד רחב. לגבי עובדות-אסור לשקר.

 

[עופר בן אברהם]

ראה גם:

ת"א (שלום, ת"א) 33239-07-12, יורם שפטל נגד נתן זהבי.

 

[עוד יוסף פנדריך]

השופטת סותרת את עצמה

בסעיף 41-

"על כן יש לסבור כי על אף העלבון הצורב באמירה "אדולף", ה"האדם הסביר" והמאזין הרגיל לתוכניות הללו אינו חושב כי באמת השווה הנתבע את התובע לאדולף היטלר, אלא שברור שזו מילה חריפה בהתגודדות בין השניים, מן החמורות ביותר הקיימות אף במגוון מילותיהם שלהם, השזורות תדיר בתכניותיהם".

אם המאזין הסביר לא חושב ששפטל הוא היטלר, אז היכן ההשפלה?

 

[עופר בן אברהם]

"אדולף" כדימוי

הכוונה למי שדעותיו תואמות לאלה של היטלר או לסתם נבל, מנוול, חלאה.