עכבר העיר ועכבר הכפר

עכבר העיר ועכבר הכפר

תמיד ראיתי את עצמי כטיפוס עירוני, גם אם במשך שנים גרתי בעיר שאימצה אל ליבה בחום את המנטרה "אל תייבש -לך לישון בשש.". כיום אני גרה בת"א, ועל אף שאני חושבת שזו עיר דוחה, אני לא אתכחש לעובדה שתמיד יהיה בית קולנוע, בית קפה, בר או קניון במרחק סביר. מה שאני מנסה לומר הוא שאף פעם לא ממש ראיתי את עצמי עוקרת מן העיר לכפר, על אף שזה חלום בורגני די סטנדרטי. בפורום הזה רבים מהנוכחים עקרו או עוקרים לת"א, ירושלים או חיפה, הרבה פעמים בגלל לימודים, אבל לא מעט פשוט בגלל הרצון לבלות. סקרן אותי לדעת: האם אתם רואים את עצמכם באיזשהו שלב עוזבים את העיר ועוברים לאיזה מושב או כפר או באופן כללי - מקום יותר ירוק ופחות סואן
או לחילופין, האם במחשבתכם תשארו עכברי כרכים לעד
 
ההפך...

אני גדלתי במושב ולכן אני כל כך לחוצה כבר לעבור לעיר. אני חושבת שכל אלו שמדברים על השלווה והירוק בעיניים לא מודעים לכל החיסרונות העצומים שיש למגורים במושב, כשבראש ובראשונה זו העובדה שאין כאן כלום! בשביל לראות סרט או סתם לצאת לקניות/לבלות צריך לנסוע לפחות חצי שעה, ומי שאין לו רכב או צעירים שעוד אין להם רשיון נדפקים. בעיה נוספת זה שכולם מכירים את כולם - אתה גדל עם אנשים מסויימים ותמיד נמצא בתוכם. זה יכול להיות נחמד אבל עד גבול מסויים. שלא לדבר על הסכסוכים הפנימיים שיש בכל מושב שתאמינו לי שאתם לא רוצים להיכנס אליהם. אבל... דווקא עכשיו כשאני עוברת ההורים התחילו לדבר איתי על אפשרות לבנות לי בית במושב, ואפילו שתמיד הייתי בטוחה שאני עוזבת לתמיד, הלבטים עולים ומי יודע...
 

עמית22

New member
יש חסרונות במושב

אבל בעיר יש יותר... ואת זה אני אומר בתור אחד שגדל במושב (וגם בעיר לפני זה) והיום גר בעיר. אני לא רואה את עצמי חי בעיר לאורך שנים. אני צריך את האוויר הפתוח השקט והירוק בעיניים
 
עיר כפרית(כפר עירוני אאאלק)

צפת. (ברוכים הנמצאים) בלי רמזורים, תור במאפיה/בנק/מכולת. חו"ל מקומי, מומלץ מאוד להתבודדות/נתק/שיקום. (כל התשובות נכונות)
 

Mיקי_

New member
בהתחשב בזה שאני עכברת כפר במקור

ברור לי שת"א היא לתקופה מאד מאד מוגבלת, ולתקופה של חיים צעירים. יש לציין שאפילו עכשיו אחרי שנתיים פה לפעמים נמאס לי לגמרי מהמחנק ומהרעש ואני פשוט רוצה לעבור לגבעתיים. אבל כנראה שעוד לא מיציתי את העיר הזאת, שהסיבות העיקריות להימצאותי כאן הם בדיוק הדברים שציינת, תרבות תרבות ועוד תרבות, אין שום מקום במדינה הזו שדומה מבחינה תרבותית לת"א... לי ברור שזה יגמר מאד מהר, אני לא עירונית וכנראה לעולם לא אהיה... ירוק עושה לי טוב על הלב, כל ציוץ של ציפור שאני במקרה שומעת בעיר הזאת עושה לי את היום, וריח של פרחים וכוכבים זה משהו שאני מאד מאד מתגעגעת אליו. ברור לי שאת המשפחה והילדים שלי אני אקיים ואגדל במושב אבל בניגוד להתבגרותי בחור נידח בצפון הארץ אני אשתדל שזה יהיה במושב באיזור השרון, שכן קרוב איכשהו למרכז, כי הניתוק הזה בתור ילדה עשה לי ממש רע, ולכן זה לא מפליא שכבר בגיל 12 התעופפתי לי ללימודים בחיפה העיר ה"גדולה" והמנומנמת, וב18 כבר התעופפתי לגמרי מהבית. ציווילזציה זה דבר חשוב, אבל אפשר להיות בתוכה גם כשאת טובלת בירוק והאוויר שלך גם ניתן לנשימה... מה שמצחיק הוא שהחבר שלי שנולד וגדל בעיר (ועבר מעיר לעיר כאשר הוא סוף סוף זז מההורים לגור איתי בגיל 25) נעשה חולה כל פעם שאנחנו נוסעים צפונה למקומות שיש בהם אוויר, קשה לו לנשום, נעשה לו רע במובן הפיזי, והשקט קצת מטריף אותו (אם יש משהו שאני הכי לא מסתגלת אליו זה הרעש, והכי רוצה לחזור אליו זה ה-ש-ק-ט, ויוןם כיפור הוכיח את זה באופן מופתי כרגיל). וזה די מוכיח שיש אנשים שנולדו לגור בעיר ויש אנשים שנולדו לגור בכפר, אני מקווה שאם הוא יהיה האיש שאיתו אחלוק את חיי בעוד כמה שנים, אוויר נקי כבר יהיה משהו שהוא יתרגל אליו, כי אני בעיר לא מתכוונת לחיות יותר מידי זמן, בטח לא לנצח...
 
בנושא זה יש לי הרבה נסיון.

אני עירונית וחבר שלי (חוגגים 4 שנים ב-10.10) ממושב בצפון הארץ, קרוב לצפת. כשהשתחררנו מהצבא עברנו לגור אצלו במושב לחצי שנה. היה לי רע מאוד: מושב נידח, אוטובוס אחרון ב-12 בצהריים, אין עבודה באיזור, קר כל הזמן, אין חיים, אוכלוסיה לא משהו, מושב שבנוי על הר ולכן לא נוח ללכת בו ברגל (כדי להגיע למכולת צריך לעלות עליה מטורפת), מרחקים מטורפים, משפחה ממוצעת חייבת כ-4 מכוניות כדי להתקיים אם יש ילדים בוגרים שרוצים לעבוד, אין מוסדות לימודים, חוץ ממכללת צפת שאין בה אפילו לימודי פסיכומטרי. בקיצור, היה רע מאוד. היה רק יתרון אחד שהוא הנוף, אבל לא נהנים ממנו כי קר נורא רוב השנה וגם כי אין איך לצאת מהמושב ולהנות ממנו. גם רוב המושבים שם באזור לא מטופחים ונכנסים אליהם ורואים משקים ופחונים. אחרי חצי שנה שם עברנו לגור עם אמא שלי בעיר שכמובן החסרון המרכזי היה שלא גרנו לבד ולא היתה פרטיות מושלמת. אחרי שנה עברנו למושב ליד נתניה בשם נורדיה, מושב מהמם, יפה, מטופח, נוח, קרוב לעיר, נוח מבחינת תחבורה, שקט ונחמד. היתה לנו חצר נחמדה ומאוד נהננו לשבת בה. בקיצור, אחלה מקום. לי אין רשיון נהיגה והסתדרתי בסדר גמור. חוץ מכמות האבק והחול שהבית שלנו צבר כי לא היה דשא ובחצר היה רק אדמה, הכול היה בסדר. ההמלצה שלי שמי שרוצה להנות גם מיתרונות העיר וגם מיתרונות המושב שימצא מושב שקרוב לעיר. כך הוא מרוויח. לגבי אזור הצפון או לחילופין, הדרום, זה רק לאנשים שבאמת אוהבים להתבודד. זה לא היה בשבילי. אולי יום אחד כשהאזורים האלה יהיו יותר מפותחים. כרמיאל, נניח, היא אחלה עיר אבל קשה למצוא עבודה שם באזור.
 

בוביץ

New member
אני בחיים לא רנהא לי אוכל לגור רחוק

מהעיר ובטח לא לגור בכפר גרתי 3 שנים בפנימיה באיזה כפר ולא ממש אהבתי א ואלי כפר שליד עיר זה טוב אני למשל איפה שאני עכשיו גר אוהב ברגמת גן גבעתיים שזה ליד תל אביב אבל לא ממש בתל אביב כלומר לגור ליד אבל לחיות בפנים. אני נראה לי צריך איזה עיר לידי אני לא סובל רפתות וכאלה דברים .
 

ailag

New member
בואי לכאן../images/Emo3.gif

בזמן האחרון יש הרבה טבע פה. לפני יומיים באנו לזרוק את הזבל ובתוך החדר-בצורת-כלוב של פחי הזבל היו אמא טווסית ושני תינוקות טווסים. אתמול אחד מהטווסים עף ליד הבית כשכלבים נובחים עליו. פעם ראיתי תרנגולות מסתובבות במגרש חניה. את הטווסים ראינו כבר כמה זמן. איפה אני גרה? מה איפה? בתל אביב.. (בערך) (על נושא השרשור אני לא עונה כי אני לא יודעת ממש)
 

karnaf7

New member
סיפור קטן - חוויה אנטרופולוגית

למרות שעם הורי איני גר כבר 10 שנים, יום כיפור הזה, היה הפעם הראשונה בחיי שעשיתי יום כיפור בעיר. אז איך זה קשור לנושא השרשור? עד חצות בערך, הייתי אצל חברים, כשהתחלתי לצעוד לכיוון ביתי (כבר מוזר כי במושב, שלי לפחות, אין שום בעייה לסוע)... כל העיר היתה מלאה באנשים שהלכו על הכביש!!! זה כזה ביג דיל ללכת על כביש??????????? בואו למושב ולא תמצאו מדרכות - הולכים רק על הכביש (יש מדרכות רק לא בכל מקום). זה ממש הצחיק אותי. ואח"כ בצהריים הקטע עם האופניים???? על זה שמעתי בעבר אבל לראות את זה זה לא פחות הזוי... ואח"כ אומרים שלנו המושבניקים יש מנהגים מוזרים...
 
לעולם לא!

אם אי פעם חשבתי שכן לאחר שביליתי בדירה שבוע בעיירה שכוחת אל שבחמש וחצי הרחובות ריקים והכל סגור אתה יכול להסתובב גווע ברעב וכלום, לעולם לא! כל כך משעמם אפשר למות! אני גדלתי בראשון ואני רגילה שהכל פתוח ואם לא אז גיחה קלה לתל אביב, בלונדון שגרתי תמיד היה מה לעשות והכל היה טוב וסבבה אבל שם? השם ישמור איזה שעמום... מסקנה: לעולם לא!
 
למעלה