עכשיו אני ../images/Emo9.gif
דר' קרני... אני בת 36+ מאובחנת כ-RR כ-5 שנים אבל חולה בטרשת לפחות 8 שנים לדעתי. EDSS - 0. מטופלת בקופקסון מיד מתחילת האבחון ולמעשה, פרט להתקף ביד שמאל לאחר הלידה (קיסרי, מבחירה) שעבר ללא התערבות בסטרו' (מעולם אגב לא קיבלתי סטרו') לא היו התקפים מאז תחילת הטיפול בקופ'. לפני האבחון ותחילת הטיפול היו 2 התקפים לא נורא חמורים (שווי משקל, גררתי רגל, שדה ראיה ימני סתום לגמרי, דיכאון וכו') וגם בשני ההתקפים האלו המצב חזר לקדמותו אחרי כחודש, ללא התערבות. האם מהלך מחלה מהסוג הזה יכול פתאום להפוך את עורו ולשנות את חברבורותיו באחת? או שאולי השנים הראשונות לאחר האבחון מעידות על העתיד? האם יש מקום בכלל לתקווה שלעולם לא אהיה פרוגרסיבית או שזה לא באמת קורה בטרשת אלא מתי שהוא כו-לם נהיים פרוגרסיבים ברמה זו או אחרת... תודה...
דר' קרני... אני בת 36+ מאובחנת כ-RR כ-5 שנים אבל חולה בטרשת לפחות 8 שנים לדעתי. EDSS - 0. מטופלת בקופקסון מיד מתחילת האבחון ולמעשה, פרט להתקף ביד שמאל לאחר הלידה (קיסרי, מבחירה) שעבר ללא התערבות בסטרו' (מעולם אגב לא קיבלתי סטרו') לא היו התקפים מאז תחילת הטיפול בקופ'. לפני האבחון ותחילת הטיפול היו 2 התקפים לא נורא חמורים (שווי משקל, גררתי רגל, שדה ראיה ימני סתום לגמרי, דיכאון וכו') וגם בשני ההתקפים האלו המצב חזר לקדמותו אחרי כחודש, ללא התערבות. האם מהלך מחלה מהסוג הזה יכול פתאום להפוך את עורו ולשנות את חברבורותיו באחת? או שאולי השנים הראשונות לאחר האבחון מעידות על העתיד? האם יש מקום בכלל לתקווה שלעולם לא אהיה פרוגרסיבית או שזה לא באמת קורה בטרשת אלא מתי שהוא כו-לם נהיים פרוגרסיבים ברמה זו או אחרת... תודה...
