פילוסוף רוחני33
Well-known member
עכשיו הייתה לי שיחה מעניינת
עם החונך שלי. דיברנו על יחסי אנוש ועל הדרך הנכונה לנהל אותם ואיכשהו הגענו לדבר על איך מתחילים עם בחורות זרות. חזרתי והצעתי את הרעיון שאם פגשתי בחורה נחמדה בחנות אוכל לשאול אותה מה היא קונה, והוא ניסה לשכנע אותי שזה אישי מדי ובהתחלה כשלא מכירים לא מדברים על דברים אישיים. כשיצא, שאלתי אותו מה בדבר לשאול בדיסקוטק איך המוזיקה והסכים. אז הבנתי שהוא צודק: צריך דבר משותף ולא לשאול מהתחלה על הצד האחר. במסעדה אפשר להגיד לה: האוכל פה טעים מאד נכון? ודרך זה לפתח שיחה, ואם ראיתי בחורה נחמדה ברחוב אפשר להגיד לה: תראי איזה מזג אוויר נחמד היום. צריך משהו משותף. גם עם חברים צריך יותר לספר מלשאול כדי לא לנהל את השיחה. ואני חושב שזו הטעות שלי, שאני קודם כל שואל על התחביבים של האדם האחר וחוקר ולכן לא מתפתחת הדדיות. צריך יותר לספר מלשאול, וצריך גורם משותף.
עם החונך שלי. דיברנו על יחסי אנוש ועל הדרך הנכונה לנהל אותם ואיכשהו הגענו לדבר על איך מתחילים עם בחורות זרות. חזרתי והצעתי את הרעיון שאם פגשתי בחורה נחמדה בחנות אוכל לשאול אותה מה היא קונה, והוא ניסה לשכנע אותי שזה אישי מדי ובהתחלה כשלא מכירים לא מדברים על דברים אישיים. כשיצא, שאלתי אותו מה בדבר לשאול בדיסקוטק איך המוזיקה והסכים. אז הבנתי שהוא צודק: צריך דבר משותף ולא לשאול מהתחלה על הצד האחר. במסעדה אפשר להגיד לה: האוכל פה טעים מאד נכון? ודרך זה לפתח שיחה, ואם ראיתי בחורה נחמדה ברחוב אפשר להגיד לה: תראי איזה מזג אוויר נחמד היום. צריך משהו משותף. גם עם חברים צריך יותר לספר מלשאול כדי לא לנהל את השיחה. ואני חושב שזו הטעות שלי, שאני קודם כל שואל על התחביבים של האדם האחר וחוקר ולכן לא מתפתחת הדדיות. צריך יותר לספר מלשאול, וצריך גורם משותף.