עכשיו הצליחו להלחיץ אותי

[קואלה המקורית]

עכשיו הצליחו להלחיץ אותי

המשרה שלי מורכבת מ- 80% למחלקה X ו- 20% למחלקה Y. (שיושבת בסניף אחר שלנו)

לאחרונה פיטרו את האחראית של מחלקה Y, ועכשיו קיבלתי מייל ממנה, שביום ראשון היא תבוא לפה עם מחליפתה, שמעוניינת לקחת על עצמה גם את מה שאני עשיתי.
כלומר, לוותר על ה- 20% שניתנו לי.

מה שגורם לכך, שבאופן ישיר היקף המשרה שלי מצטמצם, וכך גם הכסף.

כתבתי לה שזה צריך להיעשות דרך הבוס שלי ודרך משאבי אנוש, ונכנסתי לבוס שלי שאמר לי שהוא ידאג לזה, אבל עדיין... מלחיץ אותי.

שונאת שאומרים לי "יהיה בסדר", זה מרגיע אותי כמו כוסות רוח למת. לא רוצה שיהיה בסדר, רוצה לדעת שעכשיו זה בסדר.
הבוס שלי לא מבין מה אני נלחצת. אמרתי לו שמדובר בכסף שלי, ביכולת שלי לשלם שכר דירה, שכר לימוד, חשבונות, אוכל. ממש לא מרגיע אותי ש"ידאגו לי".

יותר ויותר אני מאמינה במשפט, שמי שיש לו, לעולם לא יבין את זה שאין לו....

 

[אוגלה]

מבחינה חוקית - אם מצמצמים לך את המשרה

ואת השכר בעקבות כך, זה בפירוש הרעת תנאים. מבחינה כלכלית - תשלומי הפיצויים שהם יצטרכו לשלם לך שווים ל-15 חודשים של עוד 20% שכר בחודש (מבלי לדבר על עלויות גיוס והכשרה של מישהי שתחליף אותך אם תבחרי להיתפטר עקב הרעת תנאים). מבחינה אישית - אני לגמרי מבינה את הלחץ והחששות שלך, וזה באמת מלחיץ לא לדעת מה יהיה, אבל תזכרי שכאשר הבוס שלך אומר לך ״יהיה בסדר״, זה לא רק כי הוא מעריך אותך ברמה האישית, אלא כי זה גם משתלם לעסק לדאוג שהכל יהיה בסדר. בינתיים קבלי

 

[אשה מרציפן]

אני הייתי סומכת על הבוס בקטע הזה. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל מישהי שפוטרה ומישהי שהרגע נכנסה לתפקיד לא יכולות להחליט על שינוי בסדרי עבודה. בלי להכיר את המקום ואת האנשים אני דיי בטוחה שאת דואגת ללא סיבה ושהבוס שלך ידאג לך.