עכשיו יש לי עוד סיבה להיות מאושרת

בולי27

New member
עכשיו יש לי עוד סיבה להיות מאושרת

קיבלתי סופית אישור לעובדה שאנחנו לבד כל סופהשבוע... דיברתי עכשיו עם בעלי היקר בטלפון, והוא הודיע לי שלא לעשות תוכניות לשבת כי הוא עושה לי הפתעה.... מיד שאלתי אותו אם זה אנחנו לבד (שחס וחלילה ההפתעה לא תיכלול לי את....) אז הוא אמר שאנחנו לבד.... חכו שניה (אני קופצת עכשיו, משמחה) הם לא יבואו אלינו, כי לבעלי כבר יש תוכניות והוא לא יזמין אותם....(חי חי חי) לגבי ההפתעה, נראה לי שהוא לוקח אותי למסעדה. אבל הוא לא רוצה לגלות לי... מה´כפת לי כל עוד זה אנחנו לבד ?!?!
:-
אל תדאגו, הכל על חשבון שבוע הבא.... שוב יבואו העצב והדיכאון
 

עציון

New member
הוי בולי, בולי. דה ז´וו אחד גדול...

הרי אותה הודעה כתבתי בדיוק לפני שבוע. כתבתי: "אני לאשתי ואשתי לי" . לבד. שניים. זהו.... אבל, רבות מחשבות בלב איש וכו. זמן מה לפני שבת גיסתי-כזכור- הגיעה עם ביתה. אני לדודי ודודי לי .....
 

בולי27

New member
אבל משבוע שעבר כבר למדת להגיד לא!

נכון? או שעדיין לא למדת? אצלי בכל אופן אין שום בעיה להגיד "לא, אל תבואו, יש לי תוכניות" ואני מרשה לך להשתמש בטריק של בעלי. תתקשר לאישתך ותגיד לה "יש לי הפתעה בשבילך מחר (או בכל יום אחר), אל תעשי תוכניות!" תיקח אותה למסעדה, תפנק אותה ביום חופשי מבישולים (ותשלח אותה להודות לי אח"כ
) ואז אם מישהו ירצה לקלקל לך את התוכנית, אתה תגיד לא
כמו גדול!!! בהצלחה!
 
בולי, אני מחכה כבר לדיווח ביום

ראשון. אבל דבר אחד אני לא מבינה
למה אתם צריכים ללכת אליהם כל שישי, למה אתם לא יכולים להיות בשישבת לבד
אני מתחילת הנישואין שלנו התנגדתי ללכת אליהם כל שישי או אפילו פעם בשבועיים. הסברתי לבעלי שעכשיו שאני אישה נשואה אני רוצה לבשל לנו לשבת ולבלות את השבת ביחד. ללכת לבקר אפשר גם באמצע השבוע ואם לא יוצא אז יש טלפונים.
 

בולי27

New member
אז ככה....

אנחנו הולכים בערך פעם בשבועיים (ביום שישי בד"כ). כי: אמא שלו מתבכיינת כשהוא לא בא... כשאמא שלו גומרת להתבכיין אבא שלו מתחיל לצעוק... כשאבא שלו גומר לצעוק, אחותו מתקשרת ו"משכנעת".... אז הגענו ל"סיכום" שפעם בשבועיים זה המינימום שהוא "חייב" ללכת כדי שההורים שלו לא ירגישו מוזנחים מידי... ו"פעם בשבועיים" זה המקסימום שאני מוכנה ללכת! אם הוא הולך לבד אליהם, הם "לא נותנים" לו לחזור הביתה...(מה, כבר אתה הולך??? ועוד כל מיני שיטות...) אז בד"כ אני גם באה ואז יש לימיט של זמן המינימום שלו שעתיים (פחות מזה הוא מתעצבן והם עוד יותר) המקסימום שלי 3 שעות (יותר מזה יש איום של גירושים) אולי כשיהיו ילדים נוכל שוב להעלות את הנושא למו"מ מחודש. כרגע יש סטטוס קוו!
 
כל-כך מוכר.....

אצלנו היום זה עומד על פעם בשלושה שבועות והרבה פעמים אפילו יותר, כיוון שיש לנו גם חיים משלנו וחברים ועוד דברים שאנחנו רוצים לעשות, אבל היום בעלי כבר פחות מנסה להתווכח איתי בעניין הזה.
 
בולי, ../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif עד שה../images/Emo59.gif

אבל, אצלנו זה לא התחיל ונגמר בזה היו עוד קטעים כמו... כשהם היו מתקשרים לשאול אם אנחנו באים והיינו אומרים להם שלא אז התגובה היתה "למה
מה קרה
" כאילו מישהו טבע כשענינו "כלום, אנחנו רוצים להיות לבד" אז הם "למה להישאר לבד
" או, שהיו מתקשרים באמצע השבוע והיו מנסים למשוך אותנו לשם ב"תבואו תבואו אמא בישלה משהו טעים" כאילו שהם מנסים למשוך אותו עם האכול. למזלי על בעלי זה לא עבד והוא פשוט היה אומר להם שלא אנחנו לא באים והיום הנסיונות שלהם למשוך אותו לשם פחתו פלאים.
 

amitmom

New member
בולי, אני מסכימה עם ממוש.

גם חמותי שתחיה רוצה שאנחנו נבוא אליה כל יום ומה לעשות שאי אפשר וכל פעם זה גורר ריבים דבילים. למזלי אני באה לישראל אחת לשנה אז אני סותמת את הפה אבל היות ובשנה הבאה אני חוזרת סופית לישראל. קצת רועדות לי הבירכים. אני בכול אופן הבהרתי לבעל שאין כזה דבר כל יום וגם אין כזה דבר כל יום שבת (ביום שישי הם יוצאים ולא מוכנים לשמוע מאיתנו..דיינו) אבל כיוון שאנחנו כבר רגילים אל הלבד שלנו ואל שגרת חיים מסוימת אני לא מתכוונת להפסיק אותה. אגב, כשיש ילדים יש עליה בגל הדרישות לביקור יומ-יומי. חמי מתכוון להתנחל אצלי כל יום בשעה 4:00 אחרי שהוא חוזר מהעבודה..אמא´לההההההההה.
 

טלאפ

New member
אצלנו זה מנהג קבוע יום שישי כל שבוע

פעם אצל ההורים שלי מהצהריים ופעם אצל ההורים שלו בערב. היו פעמים שזה היה צהריים אצל ההורים שלי, וערב אצל ההורים שלו. אנחנו דווקא נהנים מהעניין כי אצל ההורים שלי פוגשים את האחים שלי עם האחינים שאין כל כך זמן לפגוש באמצע השבוע ואצל ההורים שלו פוגשים (לפעמים) גם את האחים שלו. מאז שהילדה נולדה, ההורים משני הצדדים מחכים בקוצר רוח שנבוא. זה לא כל כך נורא..
 
למעלה