עכשיו מחכים....

[מיליתו]

עכשיו מחכים....

טוב, נפלה החלטה ללכת להשתלה, ועכשיו אני בהמתנה. מחכה שיתפנה חדר במחלקה. בינתיים אני משתגעת, הציפייה הזו מוציאה אותי מדעתי, ומובן שאני ממשיכה להתחבט בסוגיית ההחלטה הנכונה. בנוסף, אני לא יכולה לתכנן שום דבר. אני מנסה לשמור על אופטימיות, ולחשוב מחשבות חיוביות. אני גם מצליחה רוב הזמן. רק כשאני רואה תינוק, אשה בהריון או משהו דומה, ונזכרת שהייתי אמוה להתחיל חודש תשיעי מגיעות הדמעות...

 

[אילת החן]

מיליתו../images/Emo140.gif

מתפללת לשלומך, שהכל יעבור הכי קל והכי טוב שיש ושיתגשמו כל חלומותייך!! סטטיסטיקות נוצרו כדי לשבור אותן! שולחת לך חיבוק גדוללללל אילת (שוברת הסטטיסטיקות.)

 

[לימפאדנופתיה]

מיליתו היקרה

די, אין מה להתחבט, עשית החלטה טובה, חלאס עם ההתלבטויות! זה סתם משגע אותך ומכניס אותך ללחץ שכבר יש לך מספיק ממנו ואין טעם! יש ברמב"ם רופאים תותחים אחד אחד ואני בטוח שהכל יהיה בסדר! מחכה לשמוע בשורות טובות אחרי ההשתלה!

 

[לימפאדנופתיה]

בקשר לצבא...

שמעתי שיש אחד עם 97 אחרי הודג'קין שלב 1 בצנחנים, אז ביקשתי ועדה רפואית בשביל להחליט שאני כשיר לשירות ואחר כך לנסות להעלות את הפרופיל כמה שיותר למעלה... מה אני צריך להביא להם כדי לשכנע אותם הכי טוב? נראה לך שיתנו לי?

 

[מיליתו]

בקשר לצבא

לדעתי, לא יעלו לך את הפרופיל כרגע. יציעו לך להתגייס כמתנדב. שמעתי על מקרים של חיילים שהתגייסו כמתנדבים, ואחר כך, כשהם כבר חיילים, ביקשו ועדה רפואית חוזרת. אני לא חושבת שמישהו יעלה לך את הפרופיל אם לא חלפו לפחות שנתיים מסיום הטיפולים, אבל מאוחר יותר יש סיכוי כזה. הדרך הכי טובה לשכנע אותם בכל דבר זה להביא להם מכתבים ממומחים שמטפלים בך, ולהציע להם להתקשר ולדבר ישירות עם אותם מומחים (מובן שתתאם את זה עם הרופאים שמטפלים בך). אצלי זה עבד. דרך אגב, אם אומרים לך להתגייס לתפקיד פקידותי בלבד, עדיין כדאי לך לעשות את זה, כי יש הרבה אפשרויות התקדמות בתוך המערכת, גם כשניראה שאין. בנוסף לזה, למתנדבים כמעט תמיד נותנים לשרת איפה שהם רוצים - אני ממליצה על חיל האוויר או חיל הים כי אילו חיילות מאוד "מטפחים" חיילים טובים ואיכותיים, ושם יהיה לך קל יותר להתקדם גם את התפקיד הראשוני שלך הוא פקידותי.

 

[rona39]

קדימה

תגמרי עם זה וזהו. שיהיה בהצלחה מחזיקה לך אצבעות רונית

 

[מיליתו]

בשביל לגמור עם זה צריך להתחיל קודם

אני וסבלנות זה שני דברים שלא כל כך הולכים ביחד. אני גם רחוקה מאוד מלהיות ספונטנית, ולכן המתנה כזו פשוט מוציאה אותי מדעתי. אני אף פעם לא יודעת אם זה הלילה האחרון שלי בבית או לא. יש לי מבחן ביום רביעי ואני לא יודעת אם אגיע אליו או לא, כך שאני תוהה אם ללמוד (יש לציין שלאור הנוכחות שלי בפחות מ 5% מההרצאות, יש לי הרבה מה להשלים ורק יומיים לעשות את זה, אבל אם לא אגש למבחן עכשיו יוצא שאני מפסידה גם את מועד ב' ומועד ג'... ולא בא לי לעשות איזה מבחן מיוחד בע"פ כי אני לא יודעת איך לדבר עם מרצה שלא הייתי בשיעורים שלו). ותודה על האצבעות, אני ממש זקוקה לזה.

 

[rona39]

מוכר לי

גם אני והסבלנות לא חברים טובים. כשהגעתי לנתוח חיכתי שיגמר, ואחרי הנתוח רק חיכיתי ללכת הביתה ושגעתי אותם עד ששחררו אותי. בכל מקרה בהצלחה

 

[NiR AbR]

המון בהצלחה!

אני יכול לתאר כמה זה קשה לקבל החלטות כאלה וללכת איתן, אבל אני מאמין שעשית את ההחלטה הנכונה, ואני גם מאמין בך שתלכי עם זה. אז המון בהצלחה עם ההשתלה, ומחכה לשמוע עידכונים

לילה טוב, ניר.

 

[מיכליתשלהצאט]

טוב, אני שמחה שהחלטת

ללכת להשתלה, ומאחלת לך המון בהצלחה ומחזיקה אצבעות. די להתחבט יותר, התחבטת מספיק עם השאלות. תשמרי על האופטימיות ותהיי חזקה. צעד צעד, כשההשתלה תצליח ב"ה, תוכלי להגשים את משאלתך להיות אמא. מאחלת לך מכל הלב. נשיקות, מיכל

 

[תמר 26]

מיליתו ../images/Emo24.gif

את יכולה לבקש מבן/בת משפחה או חברה לעדכן אותנו מה קורה איתך ומתי? כך נוכל להמשיך לשלוח לך עדכונים

ואולי את בעצמך יכולה להשיג מחשב ולקחת איתך. ראיתי חולים במח' שבאו לאשפוז ארוך טווח עם מחשב נייד, ואפילו היה להם חיבור לאינטרנט. בכל מקרה אל תלכי להשתלה לפני שאת מעדכנת אותנו פה

תחי הספונטניות.

 

[מיליתו]

נמאס לי לחכות

אני לא ממש חברה טובה של הסבלנות... ברגע שיש לי החלטה אני חייבת לישם אותה ישר, אחרת היא דועכת. אני משתגעת כבר. כל צילצול טלפון מקפיץ אותי - אולי עכשיו??? נראה לי שאם לא מתקשרים אלי בקרוב אני מבטלת את כל העניין. אם הסרטן לא חזר בשבועיים שעברו מאז המועד המקורי של ההשתלה, ולא חוזר גם עכשיו, כשאני בהמתנה, אז אולי ההשתלה מיותרת?

 

[ציפורלילה]

הגעת כבר עד הנה

שאלת, בדקת, התלבטת, איבדת וכאבת. ועכשיו את נסוגה? בגלל החיכיון? אולי את יכולה להתקשר וללחוץ להם להזדרז? סתם להרים טלפון ולהזכיר להם שאת כאן ואת מחכה. שתפי את הרופא שלך במחשבות שאולי ההשתלה מיותרת, ותראי את התגובה שלו. אולי תקבלי תשובות אחרות, אולי תגרמי למשהו לזוז. גלי

 

[מיליתו]

אני מתקשרת כל יום

באמצע הלילה התעוררתי בהיסטריה ובפחד מוחלט. לא הצלחתי להשאר במקום רגע, שלא לדבר על לישון, ובבכי נוראי. אחרי כמה זמן לקחתי כדור הרגעה, ורק אז הצלחתי בכלל לשכב בשקט ולהרדם. הבעיה היא שעם כדורי הרגעה אני לא יכולה לחשוב בצלילות די הרבה שעות, ומרגישה קצת מטושטשת. אין טעם ללחוץ במחלקה כי יש מעט חדרים, ואני יודעת שאני למעלה בסדר העדיפויות, אבל לא ישחררו מישהו הביתה רק בשביל שיהיה לי מקום... אני רוצה כבר להיות אחרי ולראות שהכל בסדר ולא נפגעתי, ואני עדים פוריה והכבד ושאר האיברים הפנימיים התאוששו.