עכשיו קראתי

[נטע....]

עכשיו קראתי

חלק נכבד מהפרק החמישי בספר "בוחרים להרגיש טוב" והכוונה היא לפרק שמתייחס לחוסר מעש, מה שאני קוראת לו עצלנות. (ככל שזה נוגע לי). האמת, יורם, כמו שאמרת, בהתחלה העיסוק בכתיבה ובתרגילים ובנסיון להבין למה אני לא "מזיזה את עצמי" כהגדרתו של ברנס, רק הכאיבו לי. האמת שבהתחלה זה היה שכנוע עצמי שאני פשוט נהנית מלא לעשות כלום. אבל האמת היא שזה ממש לא ככה, הרי כשאני עושה משהו, אני נהנית מעצם העשייה. אוקיי, אז לקחתי דף ועט ורשמתי את כל הסיבות והתירוצים שמונעים ממני לעשות דברים. למשל: למה אני לא הולכת לקאנטרי? תשובה: אין לי כח לזה. חם ועדיף להשאר בבית עם המאוורר. אחר-כך איכשהו חשבתי על זה שטוב היה אם הייתי "מזיזה את עצמי" והולכת לקאנטרי אבל לא משנה, עד שהחלטתי זה כבר באמת מאוחר, כי כבר סוגרים את הקאנטרי או-טו-טו. שאלה שניה ששאלתי את עצמי: נטע, למה את דוחה שוב ושוב את הכביסה שאת צריכה לעשות? תשובה: אתמול דווקא רציתי להכניס את הכביסה למכונה, אבל היא היתה תפוסה בכביסה של השותפה שלא היתה אז בבית. אחרי כתיבה והבהרה של הדברים עשיתי דבר שהוא די נדיר אצלי: כשהחלטתי סוף סוף להכניס את הכביסה למכונה וראיתי שהמכונה תפוסה, ביקשתי מהשותפה לפנות את המכונה. מה אומר לכם? הרגשתי סיפוק מעצם העובדה שפניתי אליה. מעצם זה שסוף סוף הפחד לא שיתק אותי. רשמתי על אותו הדף נקודת זכות לעצמי.

 

[מרגישה ילדה]

נטע...

את יודעת, את מדהימה אותי! תראי איזו כברת דרך את עשית!!!!! את מתגברת לאט לאט על כל הפחדים, ומנסה לעזור לעצמך כל הכבוד (אני צריכה ספר כזה.........)

 

[רחל-נשמה]

ילדונת -יקרה

אז למה שלא תקני? הנה בשבילך (אני הזמנתי משם). בוחרים להרגיש טוב

 

[מרגישה ילדה]

רחל........

תודה רחל, אני אקנה.. איזה צירוף מקרים מדהים!!!!!!!!!!!!! בדיוק חשבתי עליך!!!!!!!! ורציתי לכתוב הודעה שאני מתגעגעת אליך ולהודעות שלך.... ((((((((((רחלי))))))))))))) ילדה

 

[רחל-נשמה]

ילדה-אגלה לך סוד

היום בחדר שלי....פתאום צעקתי בלב סהרהההההההההההההההההה. כל כך רציתי לדבר אבל ישר הגמד במוח אמר לי זהו אין משפחת סהר.....מה שהיה לך נגמר...עכשיו את לבד. ואסור לך לדבר , אסור לך לדבר, אסור לך לדבר, אסור לך להתקשר לחברים.....את לבד......טוב נכנעתי לו... חוזרת ללבד...כי אם הלב ידבר.....ארכיון שלם לא יספיק......ואסור לי אז שלום. רחל-נשמה

 

[רחל-נשמה]

נטע-יקרה

אני גאה בך-את מיום ליום מדהימה אותי יותר איך שאת נלחמת בפחדים שלך. ואגב מעריצה אותך שקראת את הספר עד לפרק חמש....אני כמובן נעצרתי בתחילת פרק ארבע ואין לי ממש מוטיבציה להשקיע במשהו , הפחד השתלט עלי וזה לא מפליא בכלל....תקופה מלאת טריגרים, והכל בעוצמות גבוהות מידי. תמשיכי להלחם בפחד את בדרך הנכונה....את תנצחי אותו בסוף. המון אהבה רחל-נשמה

 

[מרגישה ילדה]

רחלי... ../images/Emo24.gif

בכל משפחה, תמיד יש שינויים, לעיתים קטנים ולעיתים גדולים יותר... אבל זה לרגע לא אומר שהשינוי לא יכול להיות לטובה ושהשינוי במשפחה עושה אותה טובה פחות... אוהבת ומתגעגעת ילדה

 

[סהר-תמיכה]

נטע ../images/Emo45.gif

אכן, סביר שזו לא עצלנות... ההימנעות מלבקש, חוסר עמידה על שלך, לא לומר משהו שיש בה טיפונת "חוצפה" -- כל אלו קשורים הרי למושג חוסר אסרטיביות. הדוגמה שנתת ממחישה היטב את התכונה-נטיה הזו שלך... אז יופי שאת מתמודדת! יופי שאת לא משלימה עם מה שאת לא אוהבת בך! ויופי שיש סימן לשינוי! אגב, אפרופו ספר: יש מספר ספרים (בעברית) שעוסקים ישירות בנושא האסרטיביות, כולל הרבה מאד הנחיות, טיפים ורעיונות, ממש כמו "ספר בישול". מספרים שספר יכול לעשות נפלאות לחלק מאיתנו...

 

[hope_29]

יש המלצות?

הי האם אתם יכולים להמליץ על ספרים כאלו? אבל על ה"טובים" שבהם? אגב, מי כתב את "בוחרים להרגיש טוב"? בעקבות כול האזכורים בפורום, חיפשתי אותו בסטימצקי ולא מצאתי.... תודה Hope

 

[hope_29]

אופס...טעות. לא ראיתי את

תשובתה של רחל.... זה כבר עונה על כך.

 

[רחל-נשמה]

היום קיבלתי המלצה נפלאה לחיים

ישבתי , לראות כמה שעות, אני משתדלת לא להפסיד את הסידרה "צוות לענין", היום היה מרתון. הצטרפה אליהם בחורה עיתונאית , שמאוד רצתה לחוות את החויה שהם חווים כל הזמן, התעסקות עם הסכנה המוות, להירדף על ידי כולם...הם הזהירו אותה ולא הלך. בקיצור הם נקלעו כהרגלם למצב שהם שבויים , ועומדים להוציא אותם להורג, אבל את חוש ההומור שלהם הם לא איבדו. הפעם היתה איתם בחורה שלא רגילה למצב הזה שהגרדום מחכה לה והם סגורים חסרי אונים בצריף, התחילה עם התקף חרדה. שאלה אותם איך זה שאתם מועמדים למות, אין לכם תוכנית לא פוחדים? ענה לה האחד יפה מאוד(ואני כל כך אהבתי את זה -זה כנראה בערך מה שאני צריכה להפנים מהם), תראי אנחנו הרבה עומדים בסכנת חיים, אז כשמגיע רגע של חוסר אונים, שאנחנו ככה שבויים, ללא נשק והגרדום מחכה, אנחנו עושים את הדבר הבא: אנחנו משלימים עם המוות, מקבלים אותו, ועם מקבלים את המוות, אז לא מפחדים ממנו, ואם לא מפחדים ממנו הראש רגוע, אין מחשבות שעסוקות בו, ואפילו אנחנו צוחקים , ויש לנו זמן לחשוב על חילוצינו,אם נפחד מהמוות, המחשבות שלנו יהיו טרודות בו ולא נוכל לחשוב על דרכים להחלץ. הלוואי והייתי מצליחה להפנים את המסר, ביחוד בתקופה זו של חיי. לא לפחד מההליך המשפטי, לא לפחד ממצבי, ולהעסיק את המחשבות באיך להשתמש בכלים העומדים לרשותי לשפר את מצבי.-וזהו בעצם המוטו של הספר להרגיש טוב, את הנסיבות אתה לא יכול לשנות, את המחשבות באותן נסיבות אתה יכול לשנות, יש לך את הבחירה מה לעשות עם המוח שלך באותן נסיבות, וכתוצאה מכך להשפיע על הרגשתך. שבוע קסום מרחל-נשמה נ.ב. אתמול הזמנתי דרך האתר את הספר מתנה לחברה, וגם לעצמי הזמנתי את הספר וקבילתי מהר לדואר שירות נהדר יש לאתר ..חבל לרוץ לחנויות...והדואר בחינם

 

[חנה גונן]

צוות לענין-קלאסיקה

 

[נטע....]

המון המון תודה לכולכם ../images/Emo24.gif

להגיד את האמת, חזרתי עכשיו לפורום, כמה שעות אחרי שכתבתי את ההודעה הנ"ל ואני ממש בהלם מהשרשור שנוצר בעקבות ההודעה הזאת. יורם, לגבי השאלה שלך, שאלתי את עצמי את השאלות האלה בכתיבה על דף ולא, לא מתוך כעס על עצמי אלא כחלק מהתרגיל. (למרות שלפני זה היה כעס על עצמי). וסהר - כשדיברתי על עצלנות, לא התכוונתי לפחדים שיש לי מאנשים וכו´. אלא על מקרים שאני דוחה שוב ושוב מטלות מסויימות, גם אם הן לא מצריכות יצירת קשר עם אנשים (כמו למשל לבקש לפנות כביסה), אבל הייתי מרוצה מעצמי מהתרגיל כי זה בכל זאת עזר לי במשהו, כלומר בלהתגבר על הפחד. רחל, רציתי להודות לך שהמלצת לי שוב ושוב על הספר הזה. ואני מקווה בשבילך שגם את תצאי מהתקופה והמצב הקשה שאת נמצאת בו ואני יודעת שתצאי מזה כי יש לך המון כוחות. מרגישה ילדה - ראיתי שרחל צירפה למענך שוב, קישור להזמנת הספר. אני מקווה שהספר הזה, או בעצם כל דבר אחר, יעזור לך להתקדם ולהצליח בכל דבר שתרצי. lance-night - אתמול אכן הרגשתי ממש טוב, בזמן שהתקשרת ואיך אפשר שלא להרגיש טוב כשנמצאים בחברת שני אנשים מקסימים כל-כך ועוד בחוף הים? אוהבת את כולכם המון, נטע

 

[hope_29]

נטע

את נשמעת מצויין! ואני באמת שמחה בשבילך... אכן, כפי שציין אחד המשתתפים עברת הרבה מאז הצטרפת לפורום! אני זוכרת זאת כי היו לנו כינויים דומים...(בודדה ובדידות...). Hope

 

[נטע....]

hope תודה גם לך

כן, אני חייבת להודות שאני מרגישה שיפור במצב הנפשי למרות שעדיין יש פחדים וקשיים. עשיתי עכשיו שינוי נוסף (שינוי קטן אבל שינוי) שקשור לעבודה העצמית שלי: הלכתי לעמוד שלי בבמה חדשה והעברתי לארכיון את כל השירים והיצירות שקשורים לכאב העז שהרגשתי אז. אני מאמינה בכוחה של הכתיבה לרפא ולשפוך אור על הדברים שאני עוברת.

 

[האיש מהצפון]

מה אגיד.. ../images/Emo13.gif ../images/Emo45.gif

זה נהדר לשמוע שאת מתקדמת!!!!!!!!!!!! ושאת מרגישה מתקדמת. וחוץ מזה - שלחתי את מה שהבטחתי בדאר היום. זה בטח יגיע ביום ד´-ה (וזה לא מכיל אנטרקס) אני רוצה אבל לשאול אותך משהו שנראה לי מהותי: כשאת שואלת את עצמך למה לא עשית כביסה או הלכת לקאנטרי, את שואלת מתוך כעס על עצמך? או ביקורת? מנק´ מוצא של מישהי בך "שמצווה למישהי אחרת בך לעשות ככה וככה?" או שהדו שיח הזה בתוכך מבוסס על 2 דמויות ידידות כאלה? ובנוסף לזה - האם את מרגישה שעצם השאלה שלך את עצמך לגבי הכביסה, גרמה לך לבקש מהשותפה לפנות את המכונה? נטע, נראה לי שקורים לך דברים טובים לאחרונה. תלכי אחורה בארכיון של הפורום, לתקופה שרק הגעת הנה, ותראי שפשוט עשית המון!

ממני יורם

 

[lance-knight]

נטע

שמח לשמוע על שינויים חיוביים בחייך. אז ספר אכן עוזר? אתמול שמעתי אותך בטלפון- היית מלאת שמחה, גם את וגם שני. נהנתי לשמוע אתכן ככה. רק רעש הנורא הזה אילץ אותי להפסיק שיחה. אז תמשיכי ככה. מחזיק לך עצבאות.