עכשיו רק שמתי לב לזה

[junior gong]

עכשיו רק שמתי לב לזה

קודם כל צ'לום, אני קופץ פה פעם בכמה חודשים, ומתעדכן כשיוצא לי. ולעניין........ זוכרים את השיר של סוליקו עם קרולינה? נכון.ישן..... אבל עכשיו מקפיצות פה ושם ביוטיוב גליתי זמרת בשם טאניה סטפנס, ונחשו מה? אותו קצב, אותו מנגינה, אותו וייב....הייתכן שהשיר שהרקיד סבבות של אנשים גנוב? ממוחזר? אני לא אומר את זה חס ושלום על מנת לפגוע, כי סוליקו בעצמם עשו עיבוד סבבה לשיר ונתנו את הוייב המיוחד שלהם, שיר שלהם שאני מאוד אהבתי, אבל ידעתם שהשיר בכלל במקור לא שלהם? מישהו ידע את זה או שאני האחרון שיודע מזה הנה הלינק לקליפ ביוטיוב http://youtube.com/watch?v=Ua9y2TGec6o&feature=related

 

[Carcass]

טאניה סטפנס גנבה לסוליקו.

סתם,לא... זה רידים doctor's darling riddim' לצורך הענין..הצ'ון של אנת'וני בי על הרידים הזה שלט..שכחתי מה שמו.. הצ'ון הופיע גם באלבום שלה מ2004 - גנגסטה בלוז. יצאת צעיר. חג שמח...

 

[junior gong]

מה קורה עם הקטע הזה של הרידמים

אני מבין שזה לגיטימי לעלות על רידם עם טיון משלך? ז"א למה יש כל כך הרבה טיונים על רידם מסוים אחד? מה זה כאילו תחרות מי עולה עליו יותר טוב? מה הקטע הזה אף פעם לא הבנתי איך זה מתנהל, או בעצם שכן ידעתי אבל מישהו יכול לתת הסבר יותר עמוק לקטע הזה?

 

[Carcass]

בקצרה,

אם למפיק מסויים יש רידים..הוא מזמין אמנים שיקליטו עליו,כל מיני אמנים מקליטים ומוציאים את התקליט.. יש אופציה גם של רידים ספציפי של אמן שאוסף עוד כמה אמנים,הרידים שייך לאמן ונקרא כמו הצ'ון.. יש רידימים קלאסיים שיוצאים בהפקות חדשות כל מס' שנים (real rock,taxi)..לכן כל פעם אמנים אחרים יושבים עליהם. יש רידימים שפשוט תפסו כל כך חזק עד שיוצאת הפקה שניה מרוכזת או סתם כל מיני אמנים מוציאים סינגלים עליהם(לצורך הענין ה גארידאן אנג'ל רידים,לא מספיק שהיו על התקליט איזה 16 צ'ונים,גם שנה אחרי שהוא יצא עדין יצאו עליו צ'ונים של אמנים לא מוכרים(ונתקלתי בכמה וכמה כאלה כשהייתי ביארד). כמובן שתה לא יכול סתם לקחת ורז'ן ולהקליט עליו צ'ון,ענין של זכויות יוצרים למפיק כמו בכל דבר.

 

[DuBsYs]

קצת על תרבות הרידדימים

כל העניין של הרידדימים וההעתקות הוא חלק בלתי נפרד מהמוסיקה הג'מייקנית. תעשית המוסיקה בג'מייקה התחילה כאשר תקליטנים ומפקי מסיבות הביאו לג'מייקה תיבות נגינה (jukebox) וניגנו להיטי R&B וג'אז מארה"ב משנות ה50 וה60. התחרות בין המפיקים הייתה גדולה ובשביל להשיג יתרון על המתחרים פתחו המפיקים אולפני הקלטה בהם הקליטו קאברים ללהיטים מארה"ב (פשוט כי הייה יותר פשוט וזול להקליט קאברים מאשר לנסוע כל הזמן לארה"ב ולהביא תקליטים). את התקליטים שהקליטו ניגנו רק בדאנסים (מסיבות) והם לא נמכרו לציבור (כי לרוב הג'מייקנים באותה תקופה לא הייה בבית פטיפון). המפיקים (שהיו גם בעלי הסאונד סיסטמ'ס ומכרו אוכל ושתיה במסיבות) התחרו בינהם למי יש את המוסיקה העדכנית ביותר. רק בסוף הסיקסטיז התחילו להקליט טיונים מקוריים של אומנים מג'מייקה ולמכור את התקליטים. צורת ההגשה של המוסיקה בג'מייקה, בה התקליטן מציג את השירים במיק' והרצון של המפיקיים להרוויח יותר כסף הביאה בשנות ה70 להולדת הדאב, הרעיון הייה להוציא כל שיר חדש על תקליטון ובצד השני שלו לשים גרסה אינסטרומנטלית (בלי השירה) עליה הדיג'י במסיבות הייה ממציא מילים משלו (כך בעצם נולד הראפ כאשר כמה שנים מאוחר יותר אמריקאים שבאו מג'מייקה התחילו לעשות את אותו הדבר על תקליטים של Fאנק). למפיקים זה הייה משתלם, ככה במקום להשקיע בשני שירים לתקליטון הם השקיעו בשיר אחד ובעזרת הדאב מילאו את שני הצדדים של התקליטון. כחלק מהמגמה למיקסום הרווחים התחילו המפיקים להביא מס' זמרים שיקליטו גרסאות שונות ללהיטים שלהם וכך הם חסכו כסף רב. לקראת סוף שנות ה70 התחילו זמריים צעירים להקליט שוב את הלהיטים של סוף שנות ה60 ותחילת שנות ה70 בגרסאות מוסיקליות מחודשות ומתאימות לסאונד ולסטייל של התקופה, המפיקים שהייו הבעלים של הזכויות על השירים הרוויחו שוב על חשבון ההשקעה הראשונית שלהם. באמצע שנות ה80, עם תחילתו של העידן הדיגיטלי שוב יצאו גרסאות דיגיטליות לכל הלהיטים. גם מבחינת המילים, כולם העתיקו מכולם, יש הרבה טיונים עם ליריקס כמעט זהים על רידדימים שונים ואם תשמע הקלטות של דאנסים תראה שכל הדיג'אים משתמשים באותם המילים (פאטאנים) עם שינויים קלים. בגדול, מי שהרוויח מתעשיית המוסיקה היו המפיקים ובעלי האולפנים (הרבה פעמים הם היו אותם האנשים) בעוד הזמרים והנגנים שהקליטו את השירים זכו למעט כסף עבור ההקלטה.

 

[שיידי ראנקס 10]

הרבה מידע על כל נושא הרידימים

פה.