המלצותי לשבוע
אני יודע שאני לא בת'רד הנכון, אבל הייתי חייב, וחוצמזה מופיעה המילה "שבועי" בגוף ההודעה שלך, כך שיש קשר. (; ביומיים האחרונים סיימתי לקרוא שני ספרים מדהימים, שקראתי רק עכשיו כי אני בור. הראשון - הזקן והים, של ארנסט המינגווי. אני גרוע בלתקצר סיפורים בצורה טובה, אבל הערך וההעשרה שבספר עצומים. ממולץ לכל אחד. השני שקראתי, ובשיא זמן של עצמי, הוא "התפסן בשדה השיפון". ספר ענק בכל קנה מידה שהוא, אין מה לאמר. שוב, אני לא אוהב לתקצר ספרים, אבל אני אנסה פה.. זהו סיפור המגולל את מעשיו של נער מתבגר כבן 16, אשר מסתכל על העולם בפרספקטיבה מוזרה במקצת, וסולד מן ההתנהגות האנושית ומן החברה בכלל. הנער, הולדן קולפילד, בורח מן הפנימייה בה הוא לומד, וממנה סולק, ויוצא למסע ספונטני ומדהים ברחבי ניו יורק של שנות החמישים. (או ארבעים? ארג. זכרון ארור) הסיפור מסופר מנק' מבטו בעתיד, כלומר בגוף ראשון עבר, ומתאר את כל מחשבותיו, את ההתנהגות שלו, את הדרך בה הוא חושב, וכו'. סיפור מדהים ששבה אותי לחלוטין. מה שיפה בכתיבה של הספר, היא שהמחבר (ג'. ד. סלינג'ר), בוחר לתאר את האירועים בשפת הנער ולא בשפה מליצית, ספרותית. זה נותן נופח שונה לחלוטין לספר, נופח הרבה יותר ריאליסטי. לדוגמא, כאשר הגיבור מתאר תור בקולנוע, הוא אינו מתאר זאת במילים מדוייקות, כנהוג בספרות, אלא מתאר זאת כ"מליון אנשים עומדים בתור". אם הנער רוצה לתאר דבר מה שאינו יודע את המונח המדוייק לו, הוא יסביר אותו במילים שלו, אל אף שקיים מונח הרבה יותר יפה לו. ספר חובה בהחלט בהחלט, ואני בטוח שרבים כאן יסכימו איתי..