עכשיו שהחגים תמו, מה דעתכם על...

עכשיו שהחגים תמו, מה דעתכם על... ../images/Emo13.gif

מפגש פורום - לא היה לנו אחד כזה מזמן, ויש רבים שלא מכירים זה את זה. זו הזדמנות-פז להכיר אחד ת'שני, מעבר להודעות הקצרות בפורום. מפגש כזה גם ינקה את האווירה, במיוחד בין מסוכסכים למיניהם.
סיכום שבועי - היה בזמנו ונפסק עקב פרישת כל מי שערכו אותו. אולי בכ"ז יש מתנדב/ים? אפשר גם לעשות רוטציה.
פינות שבועיות אחרות - כגון חידה שבועית, ציור השבוע, מאמר השבוע? גם כאן, חיפשתי מתנדבים בזמנו, ולא היו. אולי כעת, לאחר שכולנו חזרנו מהחופשה עם אנרגיה, יהיו מעוניינים?
 

RoieL

New member
../images/Emo45.gif

אם תהיה שביתה אני יהיה לנו הרבה זמן למצוא מקום מפגש כבר בחודש הקרוב
 

Jason2

New member
ינקה את האוירה

או שזו תהיה הזדמנות להפליא את מכותיהם אחד בשני. יש אנשים כאן בגיל שלי (30 פלוס)?
 
גם אני.

ומנסיון העבר במפגשים כאלו, בסוף היום כולם יקראו אחד לשני "אחי" ויחליפו טלפונים.
 

holo

New member
בכיף...

רק למה דווקא כשהחגים תמו ואין חופשות? הכי נוח להיפגש בחופש... אני אשמח ללכת על הציור השבועי, אחרי שעשיתי אותו כמה פעמים בעבר.
 

ע ניצן

New member
...

להזכיר לך שהיה אמור להיות מפגש לפני חודש חצי בערך ואף אחד לא הגיע.
 
כל זמן הוא טוב כדי להסיר את המחיצות ../images/Emo13.gif

שמא תספרי לנו, משאית יקרה, מי את ומה אהוב עליך בפינק פלויד?
 

FunkyMonk

New member
המלצותי לשבוע

אני יודע שאני לא בת'רד הנכון, אבל הייתי חייב, וחוצמזה מופיעה המילה "שבועי" בגוף ההודעה שלך, כך שיש קשר. (; ביומיים האחרונים סיימתי לקרוא שני ספרים מדהימים, שקראתי רק עכשיו כי אני בור. הראשון - הזקן והים, של ארנסט המינגווי. אני גרוע בלתקצר סיפורים בצורה טובה, אבל הערך וההעשרה שבספר עצומים. ממולץ לכל אחד. השני שקראתי, ובשיא זמן של עצמי, הוא "התפסן בשדה השיפון". ספר ענק בכל קנה מידה שהוא, אין מה לאמר. שוב, אני לא אוהב לתקצר ספרים, אבל אני אנסה פה.. זהו סיפור המגולל את מעשיו של נער מתבגר כבן 16, אשר מסתכל על העולם בפרספקטיבה מוזרה במקצת, וסולד מן ההתנהגות האנושית ומן החברה בכלל. הנער, הולדן קולפילד, בורח מן הפנימייה בה הוא לומד, וממנה סולק, ויוצא למסע ספונטני ומדהים ברחבי ניו יורק של שנות החמישים. (או ארבעים? ארג. זכרון ארור) הסיפור מסופר מנק' מבטו בעתיד, כלומר בגוף ראשון עבר, ומתאר את כל מחשבותיו, את ההתנהגות שלו, את הדרך בה הוא חושב, וכו'. סיפור מדהים ששבה אותי לחלוטין. מה שיפה בכתיבה של הספר, היא שהמחבר (ג'. ד. סלינג'ר), בוחר לתאר את האירועים בשפת הנער ולא בשפה מליצית, ספרותית. זה נותן נופח שונה לחלוטין לספר, נופח הרבה יותר ריאליסטי. לדוגמא, כאשר הגיבור מתאר תור בקולנוע, הוא אינו מתאר זאת במילים מדוייקות, כנהוג בספרות, אלא מתאר זאת כ"מליון אנשים עומדים בתור". אם הנער רוצה לתאר דבר מה שאינו יודע את המונח המדוייק לו, הוא יסביר אותו במילים שלו, אל אף שקיים מונח הרבה יותר יפה לו. ספר חובה בהחלט בהחלט, ואני בטוח שרבים כאן יסכימו איתי..
 

Anuerysm

New member
ג'יידי בהחלט גבר

אבל קשה לי להאמין שמישהו פה לא קרא את הספר הזה
 

wish i was here

New member
קראתי אותו לפני שנה בעברית,ובכיתה ז' באנגלית

את שניהם לא ממש אהבתי,יש בהם משהו נורא פטי....לא מתאים מאד לעולם המודרני.
 
קצת אירוני מה שאתה אומר, כי

שניהם ספרים הנחשבים לעמודי התווך של המודרנה, במאה ה-20. אולי רצית לומר שהספרים לא מדברים אל הדור הצעיר של ימינו? אישית, התחברתי ל"תפסן" כי קראתי אותו באופן עצמאי; ב"זקן והים" לא השקעתי הרבה, כי זה היה קריאת חובה בבית הספר. ככה זה כשמורידים לך נבוט וירטואלי על הראש ואומרים לך שזה "קלסיקה" ו"חובה" - זה יוצר אנטגוניזם מידי.
 

Anuerysm

New member
לא תמיד, אני קראתי את מקבת' בקריאת חובה

לבית ספר ובכל זאת נהנתי
 

wish i was here

New member
באנגלית בכריחו אותנו לקרוא בכיתה י' סונטות של

שייקספיר-אהבתי דווקא.התפסן טיפה קיצוני וגס.
 
למעלה