יובלאישמרכז
New member
עכשיו שערפאת מת, חייבים לחשוב קדימה
אחרי הכל, אין עתיד למדינה דו-לאומית/כל אזרחיה לצד מדינה פלשתינית בגבולות 1967. לכן חייבים להסתכל על מספר עובדות ברזל ברורות כשמש: - בישראל, גם אחרי בהנחה (היפותתית) שיהיה הסכם כלשהו ונחזור לקווי 67' ולצידינו מדינה פלשתינית, יש היום יותר מ1.3 מיליון פלשתינאים לכל דבר הגרים בישראל (לא כולל שוהים בלתי חוקיים ואיחודי משפחות ), הם לא "ערביי ישראל", הם פלשתינים, הם היו ככה גם לפני 67' ולפני 48', אין בינם לבין תושבי שכם שום הבדל. - עד שנת 2050 יהיו באיזור ה50% פלשתינאים בתוך ישראל, "בזכות"/בגלל השיטה הדמוקרטית זה יתבטא גם ברוב בכנסת, הם יוכלו לחוקק/לבטל חוקים כראות עייניהם, חוק השבות יבוטל, פליטים יציפו את הארץ, ישראל תהפוך למדינה איסלמית (דתית או לא זה לא משנה), ההימנון ישונה, הרכב בית המשפט העליון ישתנה, כל מה שיהודי או ציוני יוחלף, הצפיפות תעלה, הנטל הכלכלי יהיה עצום, הדבר יוביל למלחמת אזרחים על דמותה של המדינה ומאחר ולרוב העם זה בנפשו זה יקרה (יח"ד-מרצ-שלום עכשיו, הם מיעוט זניח, השאר לא ישבו בשקט, לא הפלשתינאים ולא היהודים). - לאחר שהמדינה היהודית תקרוס, על כל המשתמע מכך לא יהיה דבר, במיוחד ברמה הדמוקרטית שיכול למנוע מאותו רוב פלשתיני להתאחד עם המדינה הפלשתינית שכבר קיימת בשטחים, יהודים אם בכלל יהיו פה יהוו מיעוט בארצם, (נראה לכך באמת שאחרי זה תהיה כאן דמוקרטיה?, שיוויון?, חביבי זו תהיה מדינה מוסלמית, פלשתינית, זה לא שבדיה כאן). - נורא קל ונורא יפה להגיד זה לא מוסרי ולא דמוקרטי למרות שאלה שקרים גמורים, יש כאן שני עמים, פלשתינאים ויהודים, שניהם בעלי תרבויות שונות (אני לא אתווכח עד כמה, אבל שונות), בעלי מסורות שונות, מנטליות שונה, אמונות שונות והכי קריטי שניהן, ואת זה אי אפשר לשנות ישנם שאיפות לאומיות (הם לא שכחו ולא ישכחו את ה"נכבה"), על אותה קרקע (אני לא מתכוון להתווכח למי שייכת הארץ כי זה לא רלוונטי), לכן הברירה היחידה שישנה כדי ששני העמים ישרדו, שני העמים יחיו בשלום ובשקט זה שני מדינות הומוגניות, יהודית ופלשתינית, חלוקה דמוגרפית צודקת, אחרי הכל הפלשתינים דורשים את פינוי כל ההתנחלויות, אם להם יש זכות ההגדרה העצמית ולמדינה הומוגנית פלשתינית אז למה לנו אסור, האם זה הופך אותנו לגזענים?, או אותם?, לחלוטין לא, לכל עם יש את זכות ההגדרה שלו בארצו, אחרי הכל אנחנו לא חיים בשוויץ או בין עמים סקנדינבים כך שזה לא יעבוד כאן. דרך אגב זה עובד יופי בקפריסין בין היוונים לתורכים. תחשבו טוב טוב על אלטרנטיבה לפני שאתם צועקים "זה לא דמוקרטי" או "זה לא מוסרי", המחאות האלה חסרות ערך, יש כאן עיניין רציני לחלוטין להתמודד איתו. - במדינת כל אזרחיה, כדי שזה יעבוד, חייבים שלעמים/אוכלוסיות המאכלסות אותה וזה מדובר על כולן מבלי יוצא מן הכלל שלא יהיו להם שום שאיפות לאומיות כאלה או אחרות, ככה זה בארצות הברית וארצות אחרות נוספות, אנחנו לא נוכל להשליט/לכפות כאן משטר ללא קשר לדת או לאום, בטח שלא על הפלשתינאים החיים הישראל, כך שגם אם אנחנו נוותר על שלנו בעצם לא עשינו כלום רק "עזרנו" בהגשמת החלום הפלשתיני על פלשתין הגדולה, בדיוק כמו שלא נוכל "לחנך", "ללמד אותם לקח" כדברי הימין את הפלשתינאים לא להלחם על מה שהם רואים כזכות טבעית שלהם, כך שכל אפשרות של מדינה דו-לאומית/כל אזרחיה נידונה מראש לכשלון חרוץ. - בתוכנית, שהיא לאו דווקא אקסלוסיבית של ליברמן (תעשו לי טובה, תתעלמו מעברו של האיש, הדימוי והסטיגמה, זה לא רלוונטי, שטותי ושטחי ביותר), אין כל טרנספר כך שבסיס הטעון של "זה לא מוסרי" מבוטל, למדינת ישראל הזכות להזיז גבולות כרצונה (המאבק הוא על קרקעות לא מדינה, הם מוזזים מהקרקע), יש לנו את כל הזכות שבעולם להזיז את הגבול שלנו מערבה, מערבית למשולש, מערבית לאום אל פחם, הם הרי פלשתינאים, אז מקומם בפלשתין, דמוקרטי או לא זה בלתי נסבל לחשוב שלא רק שאנו נפנה אלפי יהודים מבתיהם, משטח שהיסטורית הוא לא פחות שלנו משלהם (ההיסטוריה שלנו היא רציפה באיזור כבר יותר מ3000, אסור להתעלם מזה), אנחנו גם נוותר בנוסף על המדינה שלנו, בית יהודי לעם היהודי, התירוץ הרשמי של השמאל לגבי הסכם שלום הוא שאסור שנהפך למדינה דו-לאומית, נכון מאד, הם צודקים, אסור בהחלט אז חובה ללכת עד הסוף לעשות את זה כמו שצריך, לא חצי עבודה. - האם אפשר לעשות זאת בהסכמה? הלוואי, טוב אם יהיה, אם לא אז חד-צדדית, לבצע את חילופי השטחים, גושי התיישבות יסופחו לישראל, השכונות הפלשתינאיות במזרח י-ם יעברו לפלשתינים. - אני יודע שלא נהפך למדינה יהודית הומוגנית לחלוטין, זאת בכלל לא הכוונה, יש את המיעוטים שהולכים איתנו באש ובמים והם, רק הם שייכים לאומה הישראלית ותמיד ישארו שייכים, ברור שישאר כאן מיעוט ערבי פלשתיני שלא נוכל לספח לפלשתין, מה שכן הוא יהיה מיעוט קטן בהרבה, בכל מה שקשור לשאיפות לאומיות הוא יהיה רגוע בהרבה, יהיה לנו קל יותר להטמיע אותו בחברה (בגלל זה חייבים להקצות לו יותר תקציבים). - הפתרון הוא לא מושלם, אבל אין מה לעשות, בכל מקרה השרדותינו חשובה מהכל, בכל מקרה אסור לפחד להתמודד עם העיניין, לא לפחד מצעקות הימין הקיצוני("אסור לתת להם..."), או השמצות שיקריות של השמאל הקיצוני ("גזענות", "לא מוסרי"), רק להסכל למציאות בעיניים וללכת קדימה. * מי שעדיין מפנטז על טרנספר "כי זה שלנו" (תירוץ ילדותי ולא רלוונטי), חייב להבין שאיזשהו טרנספר אפשרי (הכל אפשרי, אין טאבו לכלום) במציאות של היום (48' נגמרה מזמן), זה רק כאשר נגיע למצב של הכרעה צבאית כוללת, לחימה טוטאלית ביננו לפלשתינים (אנרכיה בשטחים...), רק אז תיאורתית יכול להתקיים תסריט חוזר דומה ל48', כלומר בריחה של הפלשתינאים מישראל/חבירה לפלשתינים בשטחים, המציאות חייבת להיות ברורה מאד של להיות או לחדול כדי שנוכל גם לעודד מצב כזה, מציאות הברורה לא רק לנו אלא גם לאירופה וגם כמובן לארצות הברית.
אחרי הכל, אין עתיד למדינה דו-לאומית/כל אזרחיה לצד מדינה פלשתינית בגבולות 1967. לכן חייבים להסתכל על מספר עובדות ברזל ברורות כשמש: - בישראל, גם אחרי בהנחה (היפותתית) שיהיה הסכם כלשהו ונחזור לקווי 67' ולצידינו מדינה פלשתינית, יש היום יותר מ1.3 מיליון פלשתינאים לכל דבר הגרים בישראל (לא כולל שוהים בלתי חוקיים ואיחודי משפחות ), הם לא "ערביי ישראל", הם פלשתינים, הם היו ככה גם לפני 67' ולפני 48', אין בינם לבין תושבי שכם שום הבדל. - עד שנת 2050 יהיו באיזור ה50% פלשתינאים בתוך ישראל, "בזכות"/בגלל השיטה הדמוקרטית זה יתבטא גם ברוב בכנסת, הם יוכלו לחוקק/לבטל חוקים כראות עייניהם, חוק השבות יבוטל, פליטים יציפו את הארץ, ישראל תהפוך למדינה איסלמית (דתית או לא זה לא משנה), ההימנון ישונה, הרכב בית המשפט העליון ישתנה, כל מה שיהודי או ציוני יוחלף, הצפיפות תעלה, הנטל הכלכלי יהיה עצום, הדבר יוביל למלחמת אזרחים על דמותה של המדינה ומאחר ולרוב העם זה בנפשו זה יקרה (יח"ד-מרצ-שלום עכשיו, הם מיעוט זניח, השאר לא ישבו בשקט, לא הפלשתינאים ולא היהודים). - לאחר שהמדינה היהודית תקרוס, על כל המשתמע מכך לא יהיה דבר, במיוחד ברמה הדמוקרטית שיכול למנוע מאותו רוב פלשתיני להתאחד עם המדינה הפלשתינית שכבר קיימת בשטחים, יהודים אם בכלל יהיו פה יהוו מיעוט בארצם, (נראה לכך באמת שאחרי זה תהיה כאן דמוקרטיה?, שיוויון?, חביבי זו תהיה מדינה מוסלמית, פלשתינית, זה לא שבדיה כאן). - נורא קל ונורא יפה להגיד זה לא מוסרי ולא דמוקרטי למרות שאלה שקרים גמורים, יש כאן שני עמים, פלשתינאים ויהודים, שניהם בעלי תרבויות שונות (אני לא אתווכח עד כמה, אבל שונות), בעלי מסורות שונות, מנטליות שונה, אמונות שונות והכי קריטי שניהן, ואת זה אי אפשר לשנות ישנם שאיפות לאומיות (הם לא שכחו ולא ישכחו את ה"נכבה"), על אותה קרקע (אני לא מתכוון להתווכח למי שייכת הארץ כי זה לא רלוונטי), לכן הברירה היחידה שישנה כדי ששני העמים ישרדו, שני העמים יחיו בשלום ובשקט זה שני מדינות הומוגניות, יהודית ופלשתינית, חלוקה דמוגרפית צודקת, אחרי הכל הפלשתינים דורשים את פינוי כל ההתנחלויות, אם להם יש זכות ההגדרה העצמית ולמדינה הומוגנית פלשתינית אז למה לנו אסור, האם זה הופך אותנו לגזענים?, או אותם?, לחלוטין לא, לכל עם יש את זכות ההגדרה שלו בארצו, אחרי הכל אנחנו לא חיים בשוויץ או בין עמים סקנדינבים כך שזה לא יעבוד כאן. דרך אגב זה עובד יופי בקפריסין בין היוונים לתורכים. תחשבו טוב טוב על אלטרנטיבה לפני שאתם צועקים "זה לא דמוקרטי" או "זה לא מוסרי", המחאות האלה חסרות ערך, יש כאן עיניין רציני לחלוטין להתמודד איתו. - במדינת כל אזרחיה, כדי שזה יעבוד, חייבים שלעמים/אוכלוסיות המאכלסות אותה וזה מדובר על כולן מבלי יוצא מן הכלל שלא יהיו להם שום שאיפות לאומיות כאלה או אחרות, ככה זה בארצות הברית וארצות אחרות נוספות, אנחנו לא נוכל להשליט/לכפות כאן משטר ללא קשר לדת או לאום, בטח שלא על הפלשתינאים החיים הישראל, כך שגם אם אנחנו נוותר על שלנו בעצם לא עשינו כלום רק "עזרנו" בהגשמת החלום הפלשתיני על פלשתין הגדולה, בדיוק כמו שלא נוכל "לחנך", "ללמד אותם לקח" כדברי הימין את הפלשתינאים לא להלחם על מה שהם רואים כזכות טבעית שלהם, כך שכל אפשרות של מדינה דו-לאומית/כל אזרחיה נידונה מראש לכשלון חרוץ. - בתוכנית, שהיא לאו דווקא אקסלוסיבית של ליברמן (תעשו לי טובה, תתעלמו מעברו של האיש, הדימוי והסטיגמה, זה לא רלוונטי, שטותי ושטחי ביותר), אין כל טרנספר כך שבסיס הטעון של "זה לא מוסרי" מבוטל, למדינת ישראל הזכות להזיז גבולות כרצונה (המאבק הוא על קרקעות לא מדינה, הם מוזזים מהקרקע), יש לנו את כל הזכות שבעולם להזיז את הגבול שלנו מערבה, מערבית למשולש, מערבית לאום אל פחם, הם הרי פלשתינאים, אז מקומם בפלשתין, דמוקרטי או לא זה בלתי נסבל לחשוב שלא רק שאנו נפנה אלפי יהודים מבתיהם, משטח שהיסטורית הוא לא פחות שלנו משלהם (ההיסטוריה שלנו היא רציפה באיזור כבר יותר מ3000, אסור להתעלם מזה), אנחנו גם נוותר בנוסף על המדינה שלנו, בית יהודי לעם היהודי, התירוץ הרשמי של השמאל לגבי הסכם שלום הוא שאסור שנהפך למדינה דו-לאומית, נכון מאד, הם צודקים, אסור בהחלט אז חובה ללכת עד הסוף לעשות את זה כמו שצריך, לא חצי עבודה. - האם אפשר לעשות זאת בהסכמה? הלוואי, טוב אם יהיה, אם לא אז חד-צדדית, לבצע את חילופי השטחים, גושי התיישבות יסופחו לישראל, השכונות הפלשתינאיות במזרח י-ם יעברו לפלשתינים. - אני יודע שלא נהפך למדינה יהודית הומוגנית לחלוטין, זאת בכלל לא הכוונה, יש את המיעוטים שהולכים איתנו באש ובמים והם, רק הם שייכים לאומה הישראלית ותמיד ישארו שייכים, ברור שישאר כאן מיעוט ערבי פלשתיני שלא נוכל לספח לפלשתין, מה שכן הוא יהיה מיעוט קטן בהרבה, בכל מה שקשור לשאיפות לאומיות הוא יהיה רגוע בהרבה, יהיה לנו קל יותר להטמיע אותו בחברה (בגלל זה חייבים להקצות לו יותר תקציבים). - הפתרון הוא לא מושלם, אבל אין מה לעשות, בכל מקרה השרדותינו חשובה מהכל, בכל מקרה אסור לפחד להתמודד עם העיניין, לא לפחד מצעקות הימין הקיצוני("אסור לתת להם..."), או השמצות שיקריות של השמאל הקיצוני ("גזענות", "לא מוסרי"), רק להסכל למציאות בעיניים וללכת קדימה. * מי שעדיין מפנטז על טרנספר "כי זה שלנו" (תירוץ ילדותי ולא רלוונטי), חייב להבין שאיזשהו טרנספר אפשרי (הכל אפשרי, אין טאבו לכלום) במציאות של היום (48' נגמרה מזמן), זה רק כאשר נגיע למצב של הכרעה צבאית כוללת, לחימה טוטאלית ביננו לפלשתינים (אנרכיה בשטחים...), רק אז תיאורתית יכול להתקיים תסריט חוזר דומה ל48', כלומר בריחה של הפלשתינאים מישראל/חבירה לפלשתינים בשטחים, המציאות חייבת להיות ברורה מאד של להיות או לחדול כדי שנוכל גם לעודד מצב כזה, מציאות הברורה לא רק לנו אלא גם לאירופה וגם כמובן לארצות הברית.