מעמד הבינים ומעלה בגרמניה, הולנד, בריטניה או שוויץ נוסע ברכבת בצורה משמעותית יותר מישראל?
מעמד הבינים ומעלה בגרמניה, הולנד, בריטניה או שוויץ נוסע ברכבת בצורה משמעותית יותר מישראל?
מזכיר שלא כל אירופה זה ברלין פריז ולונדון...
כמו שארה"ב זו לא ניו יורק..
בביקור הבא בלונדון - קום מוקדם וקח את התחתית לסיטי ב 8 בבוקר. אתה תראה הרבה חליפות. בנוסף - חלק מהפרסומות יהיו לקהל עסקי. אם תגיע לתחנת Bank לפני 8:30 - קח את רכבת השאטל של קו וווטרלו והסיטי לוווטרלו וחזרה (עניין של 10 דקות) ותתרשם מהיוממים מ"חגורת הברוקרים" של מחוז סארי שבאים לעבודה בסיטי. מנסיון - אם תתלבש באופן פורמאלי - יתכן שאפילו תקבל אי אילו כרטיסי ביקור של אנשי עסקים.
לפני כמה שנים הייתי בכנס בדוקלנדס של לונדון, אז כבר ישנתי במלון סמוך. יצא שהטיסה שלי נחתה בהית'רו בבוקר, אז את הדרך למלון עשיתי ב-rush hour הלונדוני. ה-DLR לכיוון קנארי וורף הייתה מפוצצת באנשים בחליפות איכותיות. זה היה כל-כך ברור שמדובר באנשים שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק הבריטי, ו"איכשהו" נוסעים בתח"צ על בסיס יומי.
ועדיין - גם בעיר שבה כנראה מהשימושים הגבוהים של מעמד הבינים ומעלה בתחב"צ בדגש על רכבות - רוב מוחלט של אנשי חליפות היוקרה בקנארי וורף לא משתמשים ברכבת. בטח המנהלים שבהם.לפני כמה שנים הייתי בכנס בדוקלנדס של לונדון, אז כבר ישנתי במלון סמוך. יצא שהטיסה שלי נחתה בהית'רו בבוקר, אז את הדרך למלון עשיתי ב-rush hour הלונדוני. ה-DLR לכיוון קנארי וורף הייתה מפוצצת באנשים בחליפות איכותיות. זה היה כל-כך ברור שמדובר באנשים שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק הבריטי, ו"איכשהו" נוסעים בתח"צ על בסיס יומי.
גם בארץ לא חסרים נוסעים משכבות הבינים וגם הגבוהות ברכבת.בהחלט. הרכבות מהירות פי כמה וכמה מהכבישים והן מגיעות למרכזי הערים ולפרברים.
בביקור הבא בלונדון - קום מוקדם וקח את התחתית לסיטי ב 8 בבוקר. אתה תראה הרבה חליפות. בנוסף - חלק מהפרסומות יהיו לקהל עסקי. אם תגיע לתחנת Bank לפני 8:30 - קח את רכבת השאטל של קו וווטרלו והסיטי לוווטרלו וחזרה (עניין של 10 דקות) ותתרשם מהיוממים מ"חגורת הברוקרים" של מחוז סארי שבאים לעבודה בסיטי. מנסיון - אם תתלבש באופן פורמאלי - יתכן שאפילו תקבל אי אילו כרטיסי ביקור של אנשי עסקים.
אנשים מדברים במונחים של "לקחת את הרכבת ללונדון" גם כשהם גרים מרחק שעה - שעתיים ברכבת מהעיר, מה שיקח להם שעתיים, שלושה, ארבעה ברכב. כל דרום מזרח אנגליה זו חגורת היוממים של לונדון, מחוזות קנט, מזרח ומערב סאסיקס, האמפשיר, סארי, בארקשייר, באקינגהאמשייר, הארטפורדשיר, אסיקס, סאפוק. על הקווים הראשיים של ה 200 קמ"ש הנסיעה הבינעירונית ברכבת מהירה כמעט פי 2 מנסיעה ברכב הפרטי שמוגבל ל 120 קמ"ש ופקקים / מחלפים / ניווט.
לפני כמה וכמה שנים תפסו בכיר פיננסי שהשתכר יותר ממליון ליש"ט בשנה אך רימה את רכבת היוממים שלו והתחמק מתשלום במשך שנים. כשהפרשה נחשפה אף אחד לא תמה שהוא נסע ברכבת, הרי אי אפשר להביא חצי מיליון יוממים לסיטי (המרכז הפיננסי, "המייל המרובע" אזור של קילומטר וחצי על קילומטר וחצי בערך) בלי הרכבות.
בצרפת, גרמניה וספרד יש בכלל מערכת 300 קמ"ש שמתחרה יפה בטיסות הפנים. לנו לוקח יותר מחצי יום להגיע למדריד בטסלה, בAVE יקח לנו שעה ברכב למאלאגה (לצערי הרכבת לא מגיעה לאזורים הטובים בקוסטה דל סול, מדברים על זה כבר 30 שנה) ואז 2:30 בערך ברכבת המהירה למדריד - אטוצ'ה ממש על שדרת המוזיאונים ליד פארק רטירו.
יש גם מחלקה ראשונה ברבות מהרכבות הבינעירוניות - נצר לעבר ואמצעי שאמור לעודד את המעמדות הגבוהים להשתמש ברכבת.
צריך לציין שיש באירופה מעמד של עדיפות רכבתית שידחס לו כמו סרדינים ברכבת הכי צפופה, אך מתחת לכבודו להראות באוטובוס. האוטובוסים איטיים משמעותית מהרכבות וזולים יותר - ולכן מעמדם פחות.
גם בארץ לא חסרים נוסעים משכבות הבינים וגם הגבוהות ברכבת.
מכיר אישית לפחות 3 בכירים הרבה מעל מעמד הבינים שיש להם חניה פרטית במשרד בתל אביב אבל מעדיפים לחנות בתחנת הרכבת ולעלות על רכבת.
ועדיין - התופעה הידוע של רכבת כמערכת תחב"צ לעשירים היא מחט בערימת שחט.
נכון, יש רכבות וקווים בלונדון, ופריז וגם בחלק מערי שוויץ וגרמניה וגם בניו יורק וטוקיו שנגהאי והונג קונג שתמצאו מעמד גבוה נוסע בהם.
זה עדיין חלק קטן מהיומיים במעמד הבינים ומעלה.
וצריך לדייק - רובם משתמשי תחב"צ מנקודת חנה וסע (כלומר הם בד"כ נוסעים כמה קילומטרים טובים מהבית לחניון בתחנה הרכבת) למע"ר בקטע פקוק מסויים (או בעקבות בחירה לגור מרחק גדול מהעיר ביישוב כפרי) בגלל סיבות טכניות של נוחות נסיעה וניצול זמן מול עמידה בפקקים (ולעיתים חיפוש חניה).
השימוש ברכבות מהירות הוא בגלל שהם מהווים חלופה נוחה לטיסות במובנים רבים. גם כאן - העובדה שבמספר מצומצם מאוד של קווים יש שימוש ניכר של מעמד גבוה ואנשי עסקים הוא היוצא מהכלל.
רכבת היא כלי נוח להגיע מנקודה מרכזית אחת לשניה.
זה עובד יפה ליוממות בין תחנה קטנה בכפר עם חניה סמוכה בשפע לתעסוקה במרכז העירוני סמוך לתחנת הרכבת.
זה עובד יפה למי שהייתה לו פגישה במרכז לונדון או מילאנו ורוצה להגיע למרכז רומא או פריז.
כל מה שמעבר לכך - הרבה יותר מורכב ומסובך.
יש גם עוד נקודה שפחות בולטת בארץ. הרכבת מאפשרת מחלקות. במחיר גבוה יותר אפשר לנסוע במנותק לחלוטין מאלו העממים. להופיע ברגע האחרון. לקלב שירותים ואוכל. נוחות מירבית למנוחה או ניצול זמן לעבודה.
לכן גם יש בחו"ל הרבה יותר סלידה מהאוטובוס - ככלי תחב"צ "לענים". באוטובוס לא פוליטקלי קורקט לבצע הפרדה על בסיס מעמד או מחיר.
כדי שמעמד הביניים ירצה להשתמש בתח''צ צריך ש''המערכת'' שמורכבת ממקבלי ההחלטות, המתכננים, המפעילים ישדרו שהם רוצים שהציבור ייסע בתח''צ. כרגע זה לא המצב.
לא ראית אף מפעיל שנסגר?כדי שמעמד הביניים ירצה להשתמש בתח''צ צריך ש''המערכת'' שמורכבת ממקבלי ההחלטות, המתכננים, המפעילים ישדרו שהם רוצים שהציבור ייסע בתח''צ. כרגע זה לא המצב.
נתחיל בכך שיש בארץ 2 מערכות תח''צ, החרדית והכללית. בעוד שהציבור החרדי יכול לנסוע בכל אחת מהם בהתאם לצרכים של הנסיעה, הציבור הכללי יכול לנסוע רק במערכת הכללית כי המערכת החרדית לא רלוונטית עבורו. המערכת החרדית מותאמת בצורה מדויקת מאוד לצרכים של הציבור שלה הכוללת התאמות מסלול, לו''ז, תגבורים במידת הצורך ודגש מיוחד על התאמת התחלת וסיום הפעילות בסופי השבוע. במערכת הכללית המצב הפוך, זמני סיום ותחילת השירות בסופ''ש בכלל אינם מתחשבים בצורכי הנוסעים, כך שאדם שצריך נניח לחזור מהמרכז לצפון ברכבת נתקבל בסיכון שלא מוכר לנוסע האירופאי, של להישאר 48 שעות בתל אביב (מצד שני מאוד מתחשבים בצורך של נהג הקטר להגיע הביתה 3 שעות לפני כניסת שבת).
שאר ההערות מתייחסות למערכת הכללית:
רכבת
בסך הכול הרכבות בארץ דיי נוחות מבחינת מערכי הקרונות וגם השירות של הרכבת ברמה טובה. החסרונות המשמעותיים הם תת פיתוח של הרשת באזורי פנים הארץ, אי התאמה של הלו''ז בסופ''ש ובחלק מהקווים גם במהלך השבוע, סגירות מרובות של מקטעים שלא מלווים בהסברים מספיק ברורים לנוסעים לגבי החלופות. כל הסיפור של השאטלים אף פעם לא ברור, מתי השאטל יוצא, איזה אוטובוס צריך לחפש (אין מיתוג אחיד לשאטלים) ומה המסלול שלו בין התחנות.
אוטובוסים
נתחיל בשיטת המכרזים, לדעתי כח התחרות של המכרזים היום מיצע את עצמו. מאז שהחלו המכרזים לא ראינו אף מפעיל שנסגר כי לא נתן שירות מספיק טוב או לא עמד בתנאי המכרז, פשוט חיכו קצת ואז נתנו לו אשכול אחר במכרז הבא. זה לא באמת מעודד את המפעילים להתאמץ כדי לתת שירות יותר מסביר. יתכן שנקודתית באזור מסוים השירות השתפר אבל ברמה הארצית זה פשוט להעביר בעיות ממקום למקום. אגב אני לא מכיר אף מדינה אירופאית שהפרטה עובדת במודל ארצי ולא מקומי.
משרד התחבורה נותן קילומטרים, כדי שיראו שעושים משהו, אבל התכנון שלהם לא נכון. לדוגמא יש 3 קווים שמגיעים לכרמיאל מישובים ערביים בסביבה אבל אף אחד מהם לא עוצר בתחנת הרכבת או אזור התעשייה, מפתיע שהם נוסעים ריקים?.
הנגשת מידע, אין תקן אחיד, כל חברה מפרסמת מידע איך שבא לה. מספיק להסתכל על עדכוני תנועה באתר של אגד, המפעיל הגדול ביותר בארץ. לפעמים יש מצבים מצחיקים ששינוי שמשפיע על מסלולים של 2 חברות מפורסם רק באחת מהן.
מוזמנים להוסיף עוד הבדלים בינינו לאירופה.
ראשית גם אני חושב שהמערכת בארץ לא כזאת גרועה ( ב 5 וחצי ימים בשבוע בהם היא עובדת) ונכון שבכל מדינה יש את הבעיות שלה ונכון שהמערכת עברה שינויי גדול מתקופת כרטיסי הנייר ועד לעידן האפליקציות. אבל נושא הפוסט מדבר על כך שמעמד הביניים לא מעוניין לעבור מהרכב הפרטי לתח''צ בכמויות גדולות ואני ציינתי חלק מהסיבות שלדעתי גורמות לזה, בנוסף לעובדה שכתבי התחבורה מעלים כל שבוע כתבות על כמה המצב גרוע מה שעוד יותר פוגע בתדמית התח''צ.לא ראית אף מפעיל שנסגר?
לא ראית אזורים שעברו ממפעיל אחד לאחר?
מה קרה לאגד תעבורה? קונקס/ויוליה? ביתר תור/ עילית? הורן את ליבוביץ?
אילו שינוים משמעותיים נאלצו סופרבוס (שקמה בצורה מרשימה מגסיסה)/ קווים/ נתיב אקספרס וגם באופן מסויים מטרופולין ואפיקים לעבור כדי לזכות במכרזים חדשים?
האם אגד ודן (כולל חברות הבת השונות שלה) גם הם לא עברו שיפור משמעותי בעקבות המכרזים?
האם לא ראינו כניסה של חברות חדשות (תנופה, קונקס, גלים)?
יש לי המון המון ביקורת על סוגיית התכנון והתפעול, ומניעת הקמת רשויות תחב"צ מטרופוליניות והמעורבות ההרסנית של משרד התחבורה.
ועדיין- מערכת התחבורה בארץ בהחלט מתחרה יפה ברוב האזורים באירופה שגם הם אגב בתורם סובלים מחליים רבים מאוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.