עלה בפייסבוק - בדיחה על שכבות הביניים ומעלה ברכבת בחו"ל.

צפה בקובץ המצורף 124933

כפי שנאמר - מדינה מפותחת היא מקום שבו מעמד הביניים ומעלה נוסעים בתח"צ.
מעמד הבינים ומעלה בגרמניה, הולנד, בריטניה או שוויץ נוסע ברכבת בצורה משמעותית יותר מישראל?

מזכיר שלא כל אירופה זה ברלין פריז ולונדון...
כמו שארה"ב זו לא ניו יורק..
 

Ccyclist

Well-known member
מעמד הבינים ומעלה בגרמניה, הולנד, בריטניה או שוויץ נוסע ברכבת בצורה משמעותית יותר מישראל?

מזכיר שלא כל אירופה זה ברלין פריז ולונדון...
כמו שארה"ב זו לא ניו יורק..

בהחלט. הרכבות מהירות פי כמה וכמה מהכבישים והן מגיעות למרכזי הערים ולפרברים.

בביקור הבא בלונדון - קום מוקדם וקח את התחתית לסיטי ב 8 בבוקר. אתה תראה הרבה חליפות. בנוסף - חלק מהפרסומות יהיו לקהל עסקי. אם תגיע לתחנת Bank לפני 8:30 - קח את רכבת השאטל של קו וווטרלו והסיטי לוווטרלו וחזרה (עניין של 10 דקות) ותתרשם מהיוממים מ"חגורת הברוקרים" של מחוז סארי שבאים לעבודה בסיטי. מנסיון - אם תתלבש באופן פורמאלי - יתכן שאפילו תקבל אי אילו כרטיסי ביקור של אנשי עסקים.

אנשים מדברים במונחים של "לקחת את הרכבת ללונדון" גם כשהם גרים מרחק שעה - שעתיים ברכבת מהעיר, מה שיקח להם שעתיים, שלושה, ארבעה ברכב. כל דרום מזרח אנגליה זו חגורת היוממים של לונדון, מחוזות קנט, מזרח ומערב סאסיקס, האמפשיר, סארי, בארקשייר, באקינגהאמשייר, הארטפורדשיר, אסיקס, סאפוק. על הקווים הראשיים של ה 200 קמ"ש הנסיעה הבינעירונית ברכבת מהירה כמעט פי 2 מנסיעה ברכב הפרטי שמוגבל ל 120 קמ"ש ופקקים / מחלפים / ניווט.

לפני כמה וכמה שנים תפסו בכיר פיננסי שהשתכר יותר ממליון ליש"ט בשנה אך רימה את רכבת היוממים שלו והתחמק מתשלום במשך שנים. כשהפרשה נחשפה אף אחד לא תמה שהוא נסע ברכבת, הרי אי אפשר להביא חצי מיליון יוממים לסיטי (המרכז הפיננסי, "המייל המרובע" אזור של קילומטר וחצי על קילומטר וחצי בערך) בלי הרכבות.

בצרפת, גרמניה וספרד יש בכלל מערכת 300 קמ"ש שמתחרה יפה בטיסות הפנים. לנו לוקח יותר מחצי יום להגיע למדריד בטסלה, בAVE יקח לנו שעה ברכב למאלאגה (לצערי הרכבת לא מגיעה לאזורים הטובים בקוסטה דל סול, מדברים על זה כבר 30 שנה) ואז 2:30 בערך ברכבת המהירה למדריד - אטוצ'ה ממש על שדרת המוזיאונים ליד פארק רטירו.

יש גם מחלקה ראשונה ברבות מהרכבות הבינעירוניות - נצר לעבר ואמצעי שאמור לעודד את המעמדות הגבוהים להשתמש ברכבת.

צריך לציין שיש באירופה מעמד של עדיפות רכבתית שידחס לו כמו סרדינים ברכבת הכי צפופה, אך מתחת לכבודו להראות באוטובוס. האוטובוסים איטיים משמעותית מהרכבות וזולים יותר - ולכן מעמדם פחות.
 
בביקור הבא בלונדון - קום מוקדם וקח את התחתית לסיטי ב 8 בבוקר. אתה תראה הרבה חליפות. בנוסף - חלק מהפרסומות יהיו לקהל עסקי. אם תגיע לתחנת Bank לפני 8:30 - קח את רכבת השאטל של קו וווטרלו והסיטי לוווטרלו וחזרה (עניין של 10 דקות) ותתרשם מהיוממים מ"חגורת הברוקרים" של מחוז סארי שבאים לעבודה בסיטי. מנסיון - אם תתלבש באופן פורמאלי - יתכן שאפילו תקבל אי אילו כרטיסי ביקור של אנשי עסקים.

לפני כמה שנים הייתי בכנס בדוקלנדס של לונדון, אז כבר ישנתי במלון סמוך. יצא שהטיסה שלי נחתה בהית'רו בבוקר, אז את הדרך למלון עשיתי ב-rush hour הלונדוני. ה-DLR לכיוון קנארי וורף הייתה מפוצצת באנשים בחליפות איכותיות. זה היה כל-כך ברור שמדובר באנשים שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק הבריטי, ו"איכשהו" נוסעים בתח"צ על בסיס יומי.
 

Ccyclist

Well-known member
לפני כמה שנים הייתי בכנס בדוקלנדס של לונדון, אז כבר ישנתי במלון סמוך. יצא שהטיסה שלי נחתה בהית'רו בבוקר, אז את הדרך למלון עשיתי ב-rush hour הלונדוני. ה-DLR לכיוון קנארי וורף הייתה מפוצצת באנשים בחליפות איכותיות. זה היה כל-כך ברור שמדובר באנשים שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק הבריטי, ו"איכשהו" נוסעים בתח"צ על בסיס יומי.

הית'רו פיקדילי - הולברן (האזור המשפטי) - הקו המרכזי - בנק (לב הסיטי) ואז ה DLR - וודאי שראית חליפות על גבי חליפות. אי אפשר להסיע את המסה האנושית הזו ברכבים פרטיים בלי למחוק חצי עיר. מה שטוב בלונדון ודרום מזרח אנגליה הוא שהאזור פותח קודם כל רכבתית ורק אחר כך - הומצא בכלל הרכב הפרטי.
 
לפני כמה שנים הייתי בכנס בדוקלנדס של לונדון, אז כבר ישנתי במלון סמוך. יצא שהטיסה שלי נחתה בהית'רו בבוקר, אז את הדרך למלון עשיתי ב-rush hour הלונדוני. ה-DLR לכיוון קנארי וורף הייתה מפוצצת באנשים בחליפות איכותיות. זה היה כל-כך ברור שמדובר באנשים שמרוויחים הרבה מעל השכר הממוצע במשק הבריטי, ו"איכשהו" נוסעים בתח"צ על בסיס יומי.
ועדיין - גם בעיר שבה כנראה מהשימושים הגבוהים של מעמד הבינים ומעלה בתחב"צ בדגש על רכבות - רוב מוחלט של אנשי חליפות היוקרה בקנארי וורף לא משתמשים ברכבת. בטח המנהלים שבהם.

העובדה שעולים על הרכבת ורואים נציגים כאלו ואחרים (חלקם לבושים בהידור רב יותר מהמשכורת והמעמד אמיתי שלהם) לא מעידה או הכלל אלא על תופעה שולית. חשובה, קיימת, אבל רחוקה מלהיות מייצגת - בטח במקומות מחוץ ללונדון הרכבתית.
 
בהחלט. הרכבות מהירות פי כמה וכמה מהכבישים והן מגיעות למרכזי הערים ולפרברים.

בביקור הבא בלונדון - קום מוקדם וקח את התחתית לסיטי ב 8 בבוקר. אתה תראה הרבה חליפות. בנוסף - חלק מהפרסומות יהיו לקהל עסקי. אם תגיע לתחנת Bank לפני 8:30 - קח את רכבת השאטל של קו וווטרלו והסיטי לוווטרלו וחזרה (עניין של 10 דקות) ותתרשם מהיוממים מ"חגורת הברוקרים" של מחוז סארי שבאים לעבודה בסיטי. מנסיון - אם תתלבש באופן פורמאלי - יתכן שאפילו תקבל אי אילו כרטיסי ביקור של אנשי עסקים.

אנשים מדברים במונחים של "לקחת את הרכבת ללונדון" גם כשהם גרים מרחק שעה - שעתיים ברכבת מהעיר, מה שיקח להם שעתיים, שלושה, ארבעה ברכב. כל דרום מזרח אנגליה זו חגורת היוממים של לונדון, מחוזות קנט, מזרח ומערב סאסיקס, האמפשיר, סארי, בארקשייר, באקינגהאמשייר, הארטפורדשיר, אסיקס, סאפוק. על הקווים הראשיים של ה 200 קמ"ש הנסיעה הבינעירונית ברכבת מהירה כמעט פי 2 מנסיעה ברכב הפרטי שמוגבל ל 120 קמ"ש ופקקים / מחלפים / ניווט.

לפני כמה וכמה שנים תפסו בכיר פיננסי שהשתכר יותר ממליון ליש"ט בשנה אך רימה את רכבת היוממים שלו והתחמק מתשלום במשך שנים. כשהפרשה נחשפה אף אחד לא תמה שהוא נסע ברכבת, הרי אי אפשר להביא חצי מיליון יוממים לסיטי (המרכז הפיננסי, "המייל המרובע" אזור של קילומטר וחצי על קילומטר וחצי בערך) בלי הרכבות.

בצרפת, גרמניה וספרד יש בכלל מערכת 300 קמ"ש שמתחרה יפה בטיסות הפנים. לנו לוקח יותר מחצי יום להגיע למדריד בטסלה, בAVE יקח לנו שעה ברכב למאלאגה (לצערי הרכבת לא מגיעה לאזורים הטובים בקוסטה דל סול, מדברים על זה כבר 30 שנה) ואז 2:30 בערך ברכבת המהירה למדריד - אטוצ'ה ממש על שדרת המוזיאונים ליד פארק רטירו.

יש גם מחלקה ראשונה ברבות מהרכבות הבינעירוניות - נצר לעבר ואמצעי שאמור לעודד את המעמדות הגבוהים להשתמש ברכבת.

צריך לציין שיש באירופה מעמד של עדיפות רכבתית שידחס לו כמו סרדינים ברכבת הכי צפופה, אך מתחת לכבודו להראות באוטובוס. האוטובוסים איטיים משמעותית מהרכבות וזולים יותר - ולכן מעמדם פחות.
גם בארץ לא חסרים נוסעים משכבות הבינים וגם הגבוהות ברכבת.
מכיר אישית לפחות 3 בכירים הרבה מעל מעמד הבינים שיש להם חניה פרטית במשרד בתל אביב אבל מעדיפים לחנות בתחנת הרכבת ולעלות על רכבת.

ועדיין - התופעה הידוע של רכבת כמערכת תחב"צ לעשירים היא מחט בערימת שחט.
נכון, יש רכבות וקווים בלונדון, ופריז וגם בחלק מערי שוויץ וגרמניה וגם בניו יורק וטוקיו שנגהאי והונג קונג שתמצאו מעמד גבוה נוסע בהם.
זה עדיין חלק קטן מהיומיים במעמד הבינים ומעלה.

וצריך לדייק - רובם משתמשי תחב"צ מנקודת חנה וסע (כלומר הם בד"כ נוסעים כמה קילומטרים טובים מהבית לחניון בתחנה הרכבת) למע"ר בקטע פקוק מסויים (או בעקבות בחירה לגור מרחק גדול מהעיר ביישוב כפרי) בגלל סיבות טכניות של נוחות נסיעה וניצול זמן מול עמידה בפקקים (ולעיתים חיפוש חניה).


השימוש ברכבות מהירות הוא בגלל שהם מהווים חלופה נוחה לטיסות במובנים רבים. גם כאן - העובדה שבמספר מצומצם מאוד של קווים יש שימוש ניכר של מעמד גבוה ואנשי עסקים הוא היוצא מהכלל.

רכבת היא כלי נוח להגיע מנקודה מרכזית אחת לשניה.
זה עובד יפה ליוממות בין תחנה קטנה בכפר עם חניה סמוכה בשפע לתעסוקה במרכז העירוני סמוך לתחנת הרכבת.
זה עובד יפה למי שהייתה לו פגישה במרכז לונדון או מילאנו ורוצה להגיע למרכז רומא או פריז.
כל מה שמעבר לכך - הרבה יותר מורכב ומסובך.

יש גם עוד נקודה שפחות בולטת בארץ. הרכבת מאפשרת מחלקות. במחיר גבוה יותר אפשר לנסוע במנותק לחלוטין מאלו העממים. להופיע ברגע האחרון. לקלב שירותים ואוכל. נוחות מירבית למנוחה או ניצול זמן לעבודה.
לכן גם יש בחו"ל הרבה יותר סלידה מהאוטובוס - ככלי תחב"צ "לענים". באוטובוס לא פוליטקלי קורקט לבצע הפרדה על בסיס מעמד או מחיר.
 

Ccyclist

Well-known member
גם בארץ לא חסרים נוסעים משכבות הבינים וגם הגבוהות ברכבת.
מכיר אישית לפחות 3 בכירים הרבה מעל מעמד הבינים שיש להם חניה פרטית במשרד בתל אביב אבל מעדיפים לחנות בתחנת הרכבת ולעלות על רכבת.

ועדיין - התופעה הידוע של רכבת כמערכת תחב"צ לעשירים היא מחט בערימת שחט.
נכון, יש רכבות וקווים בלונדון, ופריז וגם בחלק מערי שוויץ וגרמניה וגם בניו יורק וטוקיו שנגהאי והונג קונג שתמצאו מעמד גבוה נוסע בהם.
זה עדיין חלק קטן מהיומיים במעמד הבינים ומעלה.

וצריך לדייק - רובם משתמשי תחב"צ מנקודת חנה וסע (כלומר הם בד"כ נוסעים כמה קילומטרים טובים מהבית לחניון בתחנה הרכבת) למע"ר בקטע פקוק מסויים (או בעקבות בחירה לגור מרחק גדול מהעיר ביישוב כפרי) בגלל סיבות טכניות של נוחות נסיעה וניצול זמן מול עמידה בפקקים (ולעיתים חיפוש חניה).


השימוש ברכבות מהירות הוא בגלל שהם מהווים חלופה נוחה לטיסות במובנים רבים. גם כאן - העובדה שבמספר מצומצם מאוד של קווים יש שימוש ניכר של מעמד גבוה ואנשי עסקים הוא היוצא מהכלל.

רכבת היא כלי נוח להגיע מנקודה מרכזית אחת לשניה.
זה עובד יפה ליוממות בין תחנה קטנה בכפר עם חניה סמוכה בשפע לתעסוקה במרכז העירוני סמוך לתחנת הרכבת.
זה עובד יפה למי שהייתה לו פגישה במרכז לונדון או מילאנו ורוצה להגיע למרכז רומא או פריז.
כל מה שמעבר לכך - הרבה יותר מורכב ומסובך.

יש גם עוד נקודה שפחות בולטת בארץ. הרכבת מאפשרת מחלקות. במחיר גבוה יותר אפשר לנסוע במנותק לחלוטין מאלו העממים. להופיע ברגע האחרון. לקלב שירותים ואוכל. נוחות מירבית למנוחה או ניצול זמן לעבודה.
לכן גם יש בחו"ל הרבה יותר סלידה מהאוטובוס - ככלי תחב"צ "לענים". באוטובוס לא פוליטקלי קורקט לבצע הפרדה על בסיס מעמד או מחיר.

המערכת הרכבתית בארץ מאד רזה ומרוחקת. באירופה לעומת זאת - המערכת מאד נרחבת וברת הליכה. בפרבר טיפוסי בלונדון אפשר להגיע לתחנת הרכבת במיקום מרכזי בפרבר ב 5-10 דקות הליכה ללא אמצעים משלימים כלשהם. מי שגר רחוק וצריך אמצעים משלימים יכול על פי רוב להגיע לתחנה תוך קילומטר או שניים של נסיעה. המודל הישראלי הכושל של תחנות בתוך או מעבר לכבישים ראשיים בשולי הערים מרחק 2-5 מהתושבים אינו טיפוסי למערכת רכבתית אירופאית. לרוב כשאתה מתנייד בעיר אירופאית גדולה כמו לונדון אתה יכול להגיע לכל מקום - כולל לבקר אנשים בפרברים - באמצעות הרכבת בלבד. בפרברים החיצוניים יותר יש חניונים בתחנות הרכבת, אך הם משרתים מיעוט מסויים שמגיע לשם ברכב הפרטי ומסוגל לשלם את מחירי החניה הגבוהים, מצבים של עד 100 מקומות חניה מול 8,000 נוסעים ביום בתחנה (3 מיליון בשנה.
 

קבצים מצורפים

  • map_whole_thing.png
    map_whole_thing.png
    KB 670.2 · צפיות: 1
צפה בקובץ המצורף 124933

כפי שנאמר - מדינה מפותחת היא מקום שבו מעמד הביניים ומעלה נוסעים בתח"צ.
כדי שמעמד הביניים ירצה להשתמש בתח''צ צריך ש''המערכת'' שמורכבת ממקבלי ההחלטות, המתכננים, המפעילים ישדרו שהם רוצים שהציבור ייסע בתח''צ. כרגע זה לא המצב.

נתחיל בכך שיש בארץ 2 מערכות תח''צ, החרדית והכללית. בעוד שהציבור החרדי יכול לנסוע בכל אחת מהם בהתאם לצרכים של הנסיעה, הציבור הכללי יכול לנסוע רק במערכת הכללית כי המערכת החרדית לא רלוונטית עבורו. המערכת החרדית מותאמת בצורה מדויקת מאוד לצרכים של הציבור שלה הכוללת התאמות מסלול, לו''ז, תגבורים במידת הצורך ודגש מיוחד על התאמת התחלת וסיום הפעילות בסופי השבוע. במערכת הכללית המצב הפוך, זמני סיום ותחילת השירות בסופ''ש בכלל אינם מתחשבים בצורכי הנוסעים, כך שאדם שצריך נניח לחזור מהמרכז לצפון ברכבת נתקבל בסיכון שלא מוכר לנוסע האירופאי, של להישאר 48 שעות בתל אביב (מצד שני מאוד מתחשבים בצורך של נהג הקטר להגיע הביתה 3 שעות לפני כניסת שבת).

שאר ההערות מתייחסות למערכת הכללית:

רכבת
בסך הכול הרכבות בארץ דיי נוחות מבחינת מערכי הקרונות וגם השירות של הרכבת ברמה טובה. החסרונות המשמעותיים הם תת פיתוח של הרשת באזורי פנים הארץ, אי התאמה של הלו''ז בסופ''ש ובחלק מהקווים גם במהלך השבוע, סגירות מרובות של מקטעים שלא מלווים בהסברים מספיק ברורים לנוסעים לגבי החלופות. כל הסיפור של השאטלים אף פעם לא ברור, מתי השאטל יוצא, איזה אוטובוס צריך לחפש (אין מיתוג אחיד לשאטלים) ומה המסלול שלו בין התחנות.

אוטובוסים
נתחיל בשיטת המכרזים, לדעתי כח התחרות של המכרזים היום מיצע את עצמו. מאז שהחלו המכרזים לא ראינו אף מפעיל שנסגר כי לא נתן שירות מספיק טוב או לא עמד בתנאי המכרז, פשוט חיכו קצת ואז נתנו לו אשכול אחר במכרז הבא. זה לא באמת מעודד את המפעילים להתאמץ כדי לתת שירות יותר מסביר. יתכן שנקודתית באזור מסוים השירות השתפר אבל ברמה הארצית זה פשוט להעביר בעיות ממקום למקום. אגב אני לא מכיר אף מדינה אירופאית שהפרטה עובדת במודל ארצי ולא מקומי.
משרד התחבורה נותן קילומטרים, כדי שיראו שעושים משהו, אבל התכנון שלהם לא נכון. לדוגמא יש 3 קווים שמגיעים לכרמיאל מישובים ערביים בסביבה אבל אף אחד מהם לא עוצר בתחנת הרכבת או אזור התעשייה, מפתיע שהם נוסעים ריקים?.
הנגשת מידע, אין תקן אחיד, כל חברה מפרסמת מידע איך שבא לה. מספיק להסתכל על עדכוני תנועה באתר של אגד, המפעיל הגדול ביותר בארץ. לפעמים יש מצבים מצחיקים ששינוי שמשפיע על מסלולים של 2 חברות מפורסם רק באחת מהן.

מוזמנים להוסיף עוד הבדלים בינינו לאירופה.
 
כדי שמעמד הביניים ירצה להשתמש בתח''צ צריך ש''המערכת'' שמורכבת ממקבלי ההחלטות, המתכננים, המפעילים ישדרו שהם רוצים שהציבור ייסע בתח''צ. כרגע זה לא המצב.

נתחיל בכך שיש בארץ 2 מערכות תח''צ, החרדית והכללית. בעוד שהציבור החרדי יכול לנסוע בכל אחת מהם בהתאם לצרכים של הנסיעה, הציבור הכללי יכול לנסוע רק במערכת הכללית כי המערכת החרדית לא רלוונטית עבורו. המערכת החרדית מותאמת בצורה מדויקת מאוד לצרכים של הציבור שלה הכוללת התאמות מסלול, לו''ז, תגבורים במידת הצורך ודגש מיוחד על התאמת התחלת וסיום הפעילות בסופי השבוע. במערכת הכללית המצב הפוך, זמני סיום ותחילת השירות בסופ''ש בכלל אינם מתחשבים בצורכי הנוסעים, כך שאדם שצריך נניח לחזור מהמרכז לצפון ברכבת נתקבל בסיכון שלא מוכר לנוסע האירופאי, של להישאר 48 שעות בתל אביב (מצד שני מאוד מתחשבים בצורך של נהג הקטר להגיע הביתה 3 שעות לפני כניסת שבת).

שאר ההערות מתייחסות למערכת הכללית:

רכבת
בסך הכול הרכבות בארץ דיי נוחות מבחינת מערכי הקרונות וגם השירות של הרכבת ברמה טובה. החסרונות המשמעותיים הם תת פיתוח של הרשת באזורי פנים הארץ, אי התאמה של הלו''ז בסופ''ש ובחלק מהקווים גם במהלך השבוע, סגירות מרובות של מקטעים שלא מלווים בהסברים מספיק ברורים לנוסעים לגבי החלופות. כל הסיפור של השאטלים אף פעם לא ברור, מתי השאטל יוצא, איזה אוטובוס צריך לחפש (אין מיתוג אחיד לשאטלים) ומה המסלול שלו בין התחנות.

אוטובוסים
נתחיל בשיטת המכרזים, לדעתי כח התחרות של המכרזים היום מיצע את עצמו. מאז שהחלו המכרזים לא ראינו אף מפעיל שנסגר כי לא נתן שירות מספיק טוב או לא עמד בתנאי המכרז, פשוט חיכו קצת ואז נתנו לו אשכול אחר במכרז הבא. זה לא באמת מעודד את המפעילים להתאמץ כדי לתת שירות יותר מסביר. יתכן שנקודתית באזור מסוים השירות השתפר אבל ברמה הארצית זה פשוט להעביר בעיות ממקום למקום. אגב אני לא מכיר אף מדינה אירופאית שהפרטה עובדת במודל ארצי ולא מקומי.
משרד התחבורה נותן קילומטרים, כדי שיראו שעושים משהו, אבל התכנון שלהם לא נכון. לדוגמא יש 3 קווים שמגיעים לכרמיאל מישובים ערביים בסביבה אבל אף אחד מהם לא עוצר בתחנת הרכבת או אזור התעשייה, מפתיע שהם נוסעים ריקים?.
הנגשת מידע, אין תקן אחיד, כל חברה מפרסמת מידע איך שבא לה. מספיק להסתכל על עדכוני תנועה באתר של אגד, המפעיל הגדול ביותר בארץ. לפעמים יש מצבים מצחיקים ששינוי שמשפיע על מסלולים של 2 חברות מפורסם רק באחת מהן.

מוזמנים להוסיף עוד הבדלים בינינו לאירופה.
לא ראית אף מפעיל שנסגר?
לא ראית אזורים שעברו ממפעיל אחד לאחר?

מה קרה לאגד תעבורה? קונקס/ויוליה? ביתר תור/ עילית? הורן את ליבוביץ?

אילו שינוים משמעותיים נאלצו סופרבוס (שקמה בצורה מרשימה מגסיסה)/ קווים/ נתיב אקספרס וגם באופן מסויים מטרופולין ואפיקים לעבור כדי לזכות במכרזים חדשים?
האם אגד ודן (כולל חברות הבת השונות שלה) גם הם לא עברו שיפור משמעותי בעקבות המכרזים?
האם לא ראינו כניסה של חברות חדשות (תנופה, קונקס, גלים)?

יש לי המון המון ביקורת על סוגיית התכנון והתפעול, ומניעת הקמת רשויות תחב"צ מטרופוליניות והמעורבות ההרסנית של משרד התחבורה.
ועדיין- מערכת התחבורה בארץ בהחלט מתחרה יפה ברוב האזורים באירופה שגם הם אגב בתורם סובלים מחליים רבים מאוד.
 
לא ראית אף מפעיל שנסגר?
לא ראית אזורים שעברו ממפעיל אחד לאחר?

מה קרה לאגד תעבורה? קונקס/ויוליה? ביתר תור/ עילית? הורן את ליבוביץ?

אילו שינוים משמעותיים נאלצו סופרבוס (שקמה בצורה מרשימה מגסיסה)/ קווים/ נתיב אקספרס וגם באופן מסויים מטרופולין ואפיקים לעבור כדי לזכות במכרזים חדשים?
האם אגד ודן (כולל חברות הבת השונות שלה) גם הם לא עברו שיפור משמעותי בעקבות המכרזים?
האם לא ראינו כניסה של חברות חדשות (תנופה, קונקס, גלים)?

יש לי המון המון ביקורת על סוגיית התכנון והתפעול, ומניעת הקמת רשויות תחב"צ מטרופוליניות והמעורבות ההרסנית של משרד התחבורה.
ועדיין- מערכת התחבורה בארץ בהחלט מתחרה יפה ברוב האזורים באירופה שגם הם אגב בתורם סובלים מחליים רבים מאוד.
ראשית גם אני חושב שהמערכת בארץ לא כזאת גרועה ( ב 5 וחצי ימים בשבוע בהם היא עובדת) ונכון שבכל מדינה יש את הבעיות שלה ונכון שהמערכת עברה שינויי גדול מתקופת כרטיסי הנייר ועד לעידן האפליקציות. אבל נושא הפוסט מדבר על כך שמעמד הביניים לא מעוניין לעבור מהרכב הפרטי לתח''צ בכמויות גדולות ואני ציינתי חלק מהסיבות שלדעתי גורמות לזה, בנוסף לעובדה שכתבי התחבורה מעלים כל שבוע כתבות על כמה המצב גרוע מה שעוד יותר פוגע בתדמית התח''צ.

לגבי מפעילים ומכרזים, החברות שציינת לא נסגרו כי נתנו שירות גרוע ומשרד התחבורה ביטל להם את המכרזים, אלה מסיבות אחרות
קונקס - נקנתה על ידי ויאוליה שבעצמה יצאה מתחום התחבורה הציבורית ולכן פעילותה בארץ הסתיימה
ביתר - התמזגה לתוך קווים
הורן - היא בעלים/שותף בקווים, לא מפעיל בפני עצמו.
בכלל חברות קטנות לא ניגשות למכרזים כי אין להם את היכולת לכך (למשל אם אזור נצרת יצא למכרז, ג'יבי טורס כנראה תיעלם או תתמזג).
סופרבוס, בעיני עד היום נותנת שירות גרוע ואולי באמת זאת הבעיה שמשרד התחבורה לא סגר אותה בתחילת הדרך.
בשירות של נתיב אקספרס וחברת האם מנצרת יוצא לי להשתמש כבר הרבה שנים ולדעתי הם עברו שיפור ענק מאז שהפעילו את המכרזים הראשונים, אבל זה לא קרה בגלל סנקציות של משרד התחבורה (אגב חייב לציין שבחברות האלה גם אם יש פה ושם כשלים בשירות, היחס לנוסע הוא מאוד אדיב ושירותי).
על מטרופולין אני שומע הרבה תלונות וזאת בדיוק השאלה שלי, מה משרד התחבורה יעשה - לא ייתן להם יותר מכרזים, יצמצם להם אזורי פעילות?.....נראה
על תנופה, אקסטרה וגלים לא יכול לחוות דעה אישית כי לא נסעתי איתם. 2 הראשונות גם חברות חדשות יחסית אז צריך לראות איך הם יתמודדו בטווח הארוך, ואל תשכח שיש הרבה שיפורים שהם ברמת מערכת ולא באמת תלויים במפעיל הספציפי (אם אגד הייתה נשארת מונופול לא הייתה רואה היום כרטוס אוטומטי למשל?).

בהחלט ראיתי אזורים שעברו למפעיל אחר אבל זה בדיוק העניין שהמפעיל הקודם פשוט קיבל אזור אחר במקום והעביר את הבעיות לשם. צריכה להיות יותר מעורבות של רשויות מקומיות בתכנון וניהול התח''צ כולל חברות תחבורה עירוניות בערים הגדולות כמו באירופה.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה