אווה עמיחי
New member
עלה לי רעיון...
מעניין מאוד, כמה אנשים מדור שיני מתעניינים בשפה המוזרה הזאת, שהונגרים מדברים.... פעם אחד משהיא רצתה ספרי ילדים בהונגרית, ללמד ילדה קטנה.... חלק מהספרים שהיו לי, כלל ספרי ילדים - עליתי ארצה...בעצם הספרים היו היחידים, שנשארו מהחיים הקודמים שלי, לכמה שנים. כאשר התחלתי לנסוע לבקר את משפחתי, בסוף, תמיד ספרים לקחתי, וקניתי שם. אחרי שאבי נפתר, כל פעם לוקחת כמה ספרים שלו, שבעצם קראתי אותם בילדותי. אבי הייה תולעת ספרים אמיתי, לא הייה יום שלא קנה ספר בדרך חזרה מהעבודה, וסיים לקרוא באותו יום. מגיל צעיר קנה לי ספרים, אבל לא עשה מזה עיניין, שמה על המדף עם משפט כזה - חשבתי, שמתי שהו כדאי לך לקרוא... כאשר בגיל 8-9 שברתי את הרגל, והייתי צריכה לשכב שבועה במיטה, גיליתי את האוצר, שיש לי...ומאז הספרים חלק חשוב מהחיים שלי.... סליחה, לנוסטלגיה...הרעיון שלי, ללמד אנשים צעירים להונגרית, רק כדי להבין את השפה, את הספרות האשירה...אולי, לכמה אנשים זה יכול להיות דרך ללמוד על הרקע, שמשפחתה הגיעה לכאן... אין לי מושג אך לעשות את זה, זמן בשבילי, זה עדיין תמיד חסר...אבל יש לי ידע רחב בעיניין, לא רק, מפני שכתבתי, כעיתונאית, בהונגריה, אלא הרבה יותר בגלל אהבתי לספרות, להסטוריה, להסטוריה של יהדות הונגריה...שבכלל, הייתי הראשונים, בשנות השבעים-שמונים בהונגריה, שעליתי את הנושה לרדיו, לעיתונות - עד אז, הייה שתיקה גדולה...בדור שלי, שנלדו אחרי המלחמה, בכלל לגלות, שיהודי, הייה סיפור...בגלל השתיקה, בהרבה משפחות... דרך האומנות נכנסתי יותר ויותר רקע של יהדות, עם עזרת הספרייה של בית ספר לרבנות, בבודפשט, ועם הדרכה הבלתי נשכח של הרב-פרופסור שרייבר... היום, כמעט בכל שנה יכולה להוסיף ספרים חדשים שיצוא לאור, בנושא...וזה ברור, אם יודעים, שחלק ניכר של תרבות ההונגרי פרי יצירתם של יהודים... אז, תחשבו על זה...
מעניין מאוד, כמה אנשים מדור שיני מתעניינים בשפה המוזרה הזאת, שהונגרים מדברים.... פעם אחד משהיא רצתה ספרי ילדים בהונגרית, ללמד ילדה קטנה.... חלק מהספרים שהיו לי, כלל ספרי ילדים - עליתי ארצה...בעצם הספרים היו היחידים, שנשארו מהחיים הקודמים שלי, לכמה שנים. כאשר התחלתי לנסוע לבקר את משפחתי, בסוף, תמיד ספרים לקחתי, וקניתי שם. אחרי שאבי נפתר, כל פעם לוקחת כמה ספרים שלו, שבעצם קראתי אותם בילדותי. אבי הייה תולעת ספרים אמיתי, לא הייה יום שלא קנה ספר בדרך חזרה מהעבודה, וסיים לקרוא באותו יום. מגיל צעיר קנה לי ספרים, אבל לא עשה מזה עיניין, שמה על המדף עם משפט כזה - חשבתי, שמתי שהו כדאי לך לקרוא... כאשר בגיל 8-9 שברתי את הרגל, והייתי צריכה לשכב שבועה במיטה, גיליתי את האוצר, שיש לי...ומאז הספרים חלק חשוב מהחיים שלי.... סליחה, לנוסטלגיה...הרעיון שלי, ללמד אנשים צעירים להונגרית, רק כדי להבין את השפה, את הספרות האשירה...אולי, לכמה אנשים זה יכול להיות דרך ללמוד על הרקע, שמשפחתה הגיעה לכאן... אין לי מושג אך לעשות את זה, זמן בשבילי, זה עדיין תמיד חסר...אבל יש לי ידע רחב בעיניין, לא רק, מפני שכתבתי, כעיתונאית, בהונגריה, אלא הרבה יותר בגלל אהבתי לספרות, להסטוריה, להסטוריה של יהדות הונגריה...שבכלל, הייתי הראשונים, בשנות השבעים-שמונים בהונגריה, שעליתי את הנושה לרדיו, לעיתונות - עד אז, הייה שתיקה גדולה...בדור שלי, שנלדו אחרי המלחמה, בכלל לגלות, שיהודי, הייה סיפור...בגלל השתיקה, בהרבה משפחות... דרך האומנות נכנסתי יותר ויותר רקע של יהדות, עם עזרת הספרייה של בית ספר לרבנות, בבודפשט, ועם הדרכה הבלתי נשכח של הרב-פרופסור שרייבר... היום, כמעט בכל שנה יכולה להוסיף ספרים חדשים שיצוא לאור, בנושא...וזה ברור, אם יודעים, שחלק ניכר של תרבות ההונגרי פרי יצירתם של יהודים... אז, תחשבו על זה...