עלטה

קוראת ונזכרת

בתקופה רחוקה. כשהיתה לי הרגשה שיורד עלי ענן. סמיך. שחור. מחניק. בעיקר מחניק. וכבד. וחוסר האונים הזה שאתה מתאר.. איך אתה מרחיב את החורים? מתי זה מתפזר?
 

amore

New member
העלטה תמיד מגיע ברגעי חולשה

הרחבת החורים מסמלת את המלחמה המתמדת כנגד הזכרונות המרים, והענן מתפזר (כמו בסיפורים הטובים)כאשר אתה מקבל עזרה ממלאך טוב. מקוה שההסבר עונה על שאלותיך. בברכה.
 
בטח שעונה

מקווה שיש לך גם מלאך טוב שבא מתוכך. ושיודע לעזור לך לחורר את הענן
 

מיכל@בר

New member
ולך, שמצליח עם מעט מילים לעורר

הרבה מחשבות, שתמיד יש כמה מילים שחורצות להן חריץ בנשמה, כמו המילים האלה: להרוויח עוד דקות את הנותר למצות ולא יכולה שלא לחשוב על המאבק היומיומי שלך במחשבות האלה, על הנסיון הזה של להרחיק את הדברים, להגביר את הרווחים, וגם אותי זה זורק למקומות מוכרים של להושיט את שתי הידיים קדימה עם כפות הידיים נוגעות גב בגב ולפתוח אותן כדי לראות מה מעבר למסכי העננים, אם אפשר בכלל לראות..
 

amore

New member
כדי להסביר טוב יותר.....

אני מצרף את האמנה של הלומי קרב. כתודה לסבלנות שאתן מגלות כלפי.
 

benni (mac)

New member
קראתי...

מהמעט , ממש מעט,שחוויתי , התקפי חרדות,אוריינטצייה מבולבלת, וכו´, ליבי ליבי איתך , ועם כל חברייך באשר הם שם. הלוואי שתמצא שלוות הנפש שאתה וחברייך כה ראויים לה. שבת שלום.
 

מיכל@בר

New member
גם אני קראתי את הדברים

ומבינה הרבה יותר מאשר קודם, ומקווה שתזכה למעט שלווה ורגיעה בעולם המסוייט הזה שבו אתה חי. כואב לקרוא את הדברים. ושוב, מעורר המון מחשבות.
 
האמנה הזאת שצרפת

היא בעיני מסמך מדהים וחזק, שנכנס כמו בוקס לבטן. עוד נדבך להבנה ולקבלה העצמית ועוד פתח ועזרה להבנה ולקבלה של הסביבה. חושבת שכל מי שחווה טראומה בחייו, הרגיש משהו, על קצה המזלג, מהדברים המתוארים באמנה, לתקופה קצרה. לחשוב שיש אנשים שאלה הם החיים שלהם... אוף!!.. איזה גיבורים חיים בקרבנו ואנחנו קוראים להם הלומים. איזה חוזק צריך לפתח על מנת לתפקד.. אפילו חלקית. חושבת מחדש על המחירים של האלימות והטרור והמלחמות. אנחנו סופרים הרוגים ופצועים אף פעם לא סופרים את פצועי הנשמה.. ואם כן...אז רק את ה"פצועים קשה"... את אלה ש"שפצועים קל", אפילו לא מזהים.. ואת המשפחות של..בכלל לא.. גורם לי לחשוב מחדש על החיים יחד עם האובדן והשכול.
 

amore

New member
בימים הטרופים האלה.....

לאחת מהצד. את אוצר בלום לפורום הזה,איני יודע למה,אבל לאחר קריאת התגובה שלך נוספו פתאום כוחות נוספים כדי להתמודד עם הימים האלה. אני ממש מודה לך על זריקת העידוד.
 
למעלה