עליה בגלוקוז בצום למרות ירידה במשקל ושינוי תזונה

[journe y]

עליה בגלוקוז בצום למרות ירידה במשקל ושינוי תזונה

טרום סוכרתית
בדיקת דם סוף דצמבר 2018-גלוקוז 123. A1C 5.9%
בדיקת דם תחילת אפריל 2019-גלוקוז 132. A1C 5.8%

בזמן שחלף בין שתי הבדיקות (קצת מעל 3 חודשים) הפחתי במינימום 15 ק״ג ממשקלי (בשל עודף משקל גבוה) ונעשה שינוי תזונתי נרחב.

הציפייה שירידה במשקל ושינוי תזונה יובילו בהכרח לירידה בערכי הגלוקוז, אבל לא רק שלא חלה ירידה, התוצאות מראות עליה בגלוקוז בצום (עליה מסוימת נרשמה גם בשומנים בדם, גם בכולסטרול הרע. כיצד ייתכן הדבר???)

איך ניתן להסביר את תוצאות הבדיקה האחרונה? איך יכול להיות שכל השינויים הגדולים שעשיתי בין 2 הבדיקות לא הובילו למדדים נמוכים יותר?

הערה: הבדיקות נעשו ב2 מעבדות שונות. האם יש קשר?

 

[אבו זקן]

יש לך מד סוכר ביתי?

אני מקווה שכן, ואת יכולה לראות בעצמך שרמת הסוכר בבוקר משתנה מיום ליום בלי שיש לכך הסבר תזונתי.
&nbsp
המדד המשמעותי יותר הוא אותו A1C שאצלך נשאר כמעט ללא שינוי, אבל מאחר והוא מודד ממוצע לשלושה חודשים הירידה שלך במשקל עדיין לא מתבטאת במלואה, ואת יכולה לצפות לתוצאה טובה יותר בבדיקה הבאה אם לא תעלי במשקל בחזרה. לא כתבת כלום על פעילות גופנית שאמורה להיות לה השפעה לטובה.
&nbsp
לגבי השומנים בדם (טריגליצרידים אני מניח): אם השינויים בתזונה כללו העלאה בצריכת פירות זאת תוצאה סבירה. הכולסטרול הרע לא מושפע יותר מדי מהתזונה אלא מגורמים אחרים (פעילות גופנית אמורה לשפר את המצב גם בעניין הזה).
&nbsp
לפחות לפי הניסיון שלי השפעת השינויים התזונתיים והפעילות הגופנית משפיעים לאט לאט (אם כי הספרות טוענת אחרת).

 

[journe y]

כן, מודדת

ממוצע המדידות (העצמיות) שלי בצום נע סביב 115. באותו הבוקר לפני שיצאתי לבדיקה נמדד 107 (שדווקא זה מדד מהתוצאות היותר נמוכות שלי) ואז בבדיקת הדם 132 (בצום אצלי ככל שאני מודדת עצמאית מאוחר יותר בבוקר התוצאה יותר טובה. לפי מה שהבנתי, בשעות המאוחרות בבוקר האינסולין נכנס לפעולה ולכן עדיף למשוך את הצום מהלילה ולאכול בשעות היותר מאוחרות בבוקר ולנסות לסחוב יותר) פעילות גופנית לא בכדי לא הזכרתי, אני לא עושה, אבל גם בבדיקת הדם הראשונה (123) לא עשיתי שום פעילות ועוד הייתי עם 15 ק״ג יותר (ואולי אפילו יותר כי לא נשקלתי ממש בשיא. נשקלתי קצת לאחר שהתחלתי דיאטה) ועם תזונה לא בריאה בכלל.
&nbsp
כאמור, הירידה הגדולה במשקל פלוס שינוי תזונה רציני היה אמור לשאת פרי ולהשתקף בתוצאות לפי כל ספרות רפואית (לפי הספרות אפילו ירידה קטנה בכוחה להשפיע ואצלי הירידה באחוזים גדולים מהמשקל). ועברו למעלה מ3 חודשים איך זה לא בא לידי ביטוי הרי הA1C הינו ממוצע 3 החודשים האחרונים. וגם אם גלוקוז בצום לא תלוי תזונה אזי הייתי אמורה לראות ירידה משמעותית בA1C ולא ירידה של 0.1%.
&nbsp
לא אוכלת פירות. תפוח פעם בכמה חודשים. גם בעבר לא הייתי חסידת פירות. פעם ב וגם אז פרי אחד. פירות לא הבעיה שלי. המדידות לאחר אוכל מצוינות (120 ומטה לאחר שעתיים). הבעיה רק בצום (ועשיתי מלא ניסוים, ניסיתי עם אוכל בערב/בלילה, בלי אוכל בערב/בלילה, עם פחמימה בערב/בלילה ובלי פחמימה בערב/בלילה. לא הייתה לזה שום השפעה על המדדים למחרת בצום)
&nbsp
מתסכל נורא אחרי עבודה מאומצת. לגמרי ממשיכה במגמת ירידה במשקל ובשינוי התזונתי (פעילות גופנית זה לא בא בחשבון. לא סובלת) אבל זה מייאש שזה לא בא לידי ביטוי בבדיקות. די מוציא רוח מהמפרשים

 

[אבו זקן]

את ההרגשה הזאת אני מכיר טוב

בשעתו עשיתי שינוי חריף בדיאטה שלי - צמצמתי את צריכת הפחמימות למינימום, וגם התחלתי פעילות גופנית רצינית, ירדתי במשקל הגוף ב 10% כמעט אם כי הייתי רזה מלכתחילה, וההשפעה על ה A1C היתה איטית ומתסכלת. אבל היא נמשכה עם הזמן ומ -A1C של 7.4 הגעתי *תוך כמה שנים* ל 6.1.

מאחר וירדת 15 ק"ג בשלושה חודשים בערך, רק חצי מהאפקט נמדד כרגע (הממוצע בשלושת החודשים האחרונים הוא בסביבות 7.5 ק"ג). הספרות הרפואית מתיחסת לאיזה ממוצע באוכלוסיה, וכמו בעניין הערך הגליקמי נראה שיש שונות גדולה בין האנשים גם בעניין זה.

מכל מקום, אבסולוטית התוצאה שלך טובה מאד, כך שתנסי להסתכל על הפן הזה שלה ולשאוב את העידוד ממנה.

 

[journe y]

ממש ירידה איטית במקרה שלך

זה נורא מתסכל. אם כי במקרה שלך היית במשקל תקין מלכתחילה אז גורם ההשמנה הוא לא האחראי על הסוכרת שלך ולכן היית צריך לעבוד בכיוון התזונה והפעילות. מבחינה רפואית אני כאילו עומדת במקום (ירידה זעירה 0.1% בA1C) ובאמת אין לזה מילה אחרת חוץ מתסכול נוראי, כי אני יודעת מה המאמץ שנעשה מבחינתי וכמה עבודה עצמית מעמיקה עשיתי וכמה חקרתי בנושא ויישמתי (שוב, פרט לפעילות-מודה מודה).
&nbsp
תוסיף לזה עליה בטריגליצרידים ובכולסטרול מהבדיקה הקודמת לפני מעלה 3 חודשים ואני באמת לא מבינה את הסיבות!!!! ויודגש שאני לא אוכלת בשר ולא פירות (גם לא לפני הטרום סוכרת). התזונה שלי כבר הרבה מאוד שנים אינה מן עולם החי. אז העליה במדדים האלה בלתי מוסברת מהיכן שלא מסתכלים על זה.
&nbsp
וכשלא רואים תוצאות לאחר השקעה מאומצת זה מייאש, אבל אסור לי להרים ידיים, זה לא שיש פתרונות אחרים. זה המסלול ואני כבר במסלול. זו הדרך וצריך להתמיד גם כשזה לא קל וגם כשרגע אני לא רואה ירידה משמעותית.
&nbsp
יש לי תור לרופא בעוד שבוע, נמתין לראות מה ההסבר שלו לתופעה במקרה שלי.

 

[תומרונתם]

כל הכבוד לך!

תראי, המדידה בבוקר זה משהו שמאוד קשה להסתמך עליו. יש סטיות של מכשיר המדידה, יש תנודות (בעיקר בבוקר ובעיקר בצום) שקשה להסביר. מה שכן רואים, זה שבמדד התלת-חודשי אין עליה (אפילו ירידה קטנטונת, אבל זה שולי), וזה מה שחשוב. העובדה שירדת במשקל הרבה (וואו!) אולי לא מראה את סימניה בשלב הזה, אבל אין ספק שאת בדרך הנכונה לשמירה על הבריאות שלך.
אני מבינה שפעילות גופנית זה big no no אצלך, אז את יכולה לעשות שינויים קטנים באורח החיים ש"ייחשבו" כאילו את עושה פעילות. את לא תאמיני כמה זה משפיע. למשל - לעלות במדרגות במקום במעלית (לא כל פעם, להתחיל פעם אחת ביום, אחרי שבוע אולי להוסיף עוד פעם...), להחנות את האוטו במקום קצת מרוחק מאיפה שצריך וללכת טיפה ברגל, אם את בתחבורה ציבורית - ללכת לתחנה הבאה. ממש בקטנה, תוסיפי לך תזוזה. זה לא חייב להיות תחת הכותרת "פעילות גופנית" ולא חייבים ללבוש טרנינג וגופיה.

ושוב - כל הכבוד לך ושלא תיפול רוחך, עשית שינוי נהדר, תמשיכי! גם אם בסופו של דבר לא תצליחי לאזן את הסוכר בצום, אפשר לעזור לזה עם תרופה. את החלק החשוב כבר עשית, ואת דואגת לבריאותך. אל תאבדי סבלנות, זה מרתון, לא ספרינט.

 

[journe y]

לא רציתי להתחיל בתרופות

להתחיל עם תרופה זה להתקבע איתה. לרוב, לא יורדים מתרופה אלא מסתמכים עליה כל החיים ואף מעלים מינון. השינוי באורח החיים נעשה מתוך רצון לא להגיע לשלב הזה של נטילת תרופות, מתוך רצון למנוע את התלות בתרופות.
&nbsp
ההמוגלובין המסוכרר מהווה שילוב של סוכר בצום וסוכר לאחר ארוחות. במקרה שלי, בגלל שהמדדים בצום 110-115 בממוצע אין לי ספק שזה משפיע על הA1C. מצד שני, גם לפני הדיאטה והשינוי התזונתי התוצאה הייתה כמעט זהה לזו שאחרי השינוי אז השאלה שנשאלת היכן השינוי (שהינו משמעותי) בא לידי ביטוי בתוצאות הבדיקות?! בגדר תעלומה. לא מוצאת לזה שום הסבר רפואי. אמתין לשמוע מה שיש לרופא לומר בנושא.
&nbsp
זה שובר ומייאש, אבל אין לי אופציה אחרת חוץ מלהמשיך בדרך שהתחלתי, כי זה מה שצריך לעשות. אין קיצורי דרך.
&nbsp
בשאיפה לראות בעתיד תוצאות לעבודה העצמית המאומצת, תוצאות שיבואו לידי ביטוי בבדיקות הדם ולא רק חיצונית אל מול המראה.
&nbsp

 

[תומרונתם]

בדיוק - מאכזב לעכשיו, אבל הציפיה היא לבאות

שלושה חודשים זה פרק זמן מאוד קצר, ובהחלט כדאי להמשיך בדרך שהתחלת ולא להתייאש מהתוצאות.
לגבי התרופות, לפעמים אין ברירה. אם הגוף שלך צריך תרופה מסויימת זה לא אומר משהו רע עליך... רק שזה המצב ומזל שיש פתרון תרופתי. וגם אם את תלויה בתרופה הזו עד סוף ימי חייך, זה עדיין לא אומר עליך כלום. שום דבר. ההיפך, זה אומר שאת שומרת על עצמך ועל בריאותך.

 

[journe y]

גם הרופא לא ידע להסביר את התופעה הזו

בכל אופן, קיבלתי 1 גלוקומין לקחת בארוחת הערב/הלילה עקב מדדי סוכר גבוה בצום. לא מצליחה לאזן סוכר בצום. התרופות ברגע שמתחילים איתן זו חתונה קתולית או כמושג איזון הרופא יכול להפסיק הטיפול?

 

[אבו זקן]

בדרך כלל זוהי דרך חד סטרית

אבל יש יוצאים מן הכלל, כשהמפורסם ביניהם הוא ניתוח לקיצור קיבה שאצל חלק מהחולים מרפא את הסוכרת. מכל מקום, גלוקומין הוא תרופה ידידותית מאד כך שמעבר לטירחה הקטנה שבנטילתה אין מה להתרגש.

 

[Annabella1]

גלוקגון

הורמון שנמצא בלבלב ומשחרר סוכר לדם בזמן צום ממאגרים של גליקוגן שנמצאים בכבד.
אחת מהסיבות שאנשים לוקחים מטפורמין\גלוקופג' היא שהתרופה עוזרת למנוע את שחרור הסוכר לדם מהכבד.
ככה שבאופן אירוני דווקא מצבי צום או ירידה חדה ברמת הסוכר בדם בגלל שינוי תזונה (במיוחד תזונה עשירה בחלבון) יכולה להעלות את רמת הסוכר בדם כי הגוף מרגיש במצוקה ומשחרר סוכר מהמאגרים.