עלייה לתורה

omadawn

New member
עלייה לתורה

לא יודע למה, אבל גם בעליה שלי לתורה, לפני שנים רבות מדי, כשאנסו אותי לדקלם קטעים חסרי פשר או קשר מתוך טקסט עתיק מדי שנכתב ביד על גבי קלף מגולגל שנקנה בכספי תרומות רבים של תורמים מאמינים, חלקם עניים מאוד, שקיוו לפני מותם לקנות זכרון רגעי בזכות אותה תרומה לבית הכנסת, שהשתמש בכסף בין היתר כדי לממן עוד כמה ספסלים חסרי שימוש ומזגן שפועל ללא הפסקה, לא גמגמתי בכלל. אולי זה המתח, אולי העובדה שעשרות זוגות עיניים נעוצות בך ואולי קדושת אלוהים עצמה נחתה עלי ברגע קדוש זה, אבל קראתי את הטקסט בצורה חלקה לגמרי. למה נזכרתי בכל זה? סתם, אולי בגלל שבשבת שוב הייתי באותו מעמד, בבית כנסת אחר, 19 שנים זקן יותר, בבר מצווה של נער אחר, ובתוקף קרבתי המשפחתית אנסו אותי שוב לעלות לתורה ולכבד את אותו אל שכולם מחפשים כבר המון זמן ולא מוצאים אבל בטוחים שהוא קיים, בקריאת אותם פסוקים חסרי קשר למאורע מתוך אותו טקסט עתיק ונדוש. גם הפעם זה הלך חלק, ואפילו היה לי זמן לחשוב על כמה שאני נהנה מהעובדה שזה הולך חלק. אולי בכל זאת יש משהו בטקסט הקדוש? לא בטוח, כי גם דף שלם משר הטבעות קראתי פעם בקול. וקראתי חלק. אז או שטולקין הוא שליח האלוהים וגם כתביו הם קודש, או שיש משהו במה שאומרים, שהכל עניין של "לדעת מה אתה הולך להגיד מראש, ולדקלם את זה". סתם, הגיג של רגע, לפני השינה.
 

shuky63

New member
אותי זה דוקא לא מפתיע שלא גימגמת

כי קריאה בתורה היא בעצם שירה ואפילו יש תוים בצורת טעמי מקרא. בשירה כידוע לנו אף אחד לא מגמגם(יהודה פוליקר). אני חושב שגם בקריאה ללא ניגון מגמגמים הרבה פחות מאשר בדיבור. אצלי זה בכל אופן ככה.איך אצלכם? כשאני מתחיל לקרוא קטע,אם המשפט הראשון הולך טוב אני מסוגל להכנס לזה ולקרוא בצורה שוטפת לחלוטין.קראתי הרבה השנה בליל הסדר מתוך ההגדה וגם ערכתי בעצמי את טכס האזכרה השנתי לאבא שלי השנה וקראתי די הרבה שם. כשאני חושב על זה שוב:"אולי יש משהו במה שאתה אומר על הטקסטים הקדושים:)"
 
למעלה