עלייתו ונפילתו של סיד בארט
החלטתי לכתוב את סיפורו המפורסם של סיד בארט- החל מהצטרפותו ללהקה, הפיכתו למנהיגה והתדרדרות הנפשית- בהשוואה לסיפור המלכתו של שאול למלך ונפילתו. שני הסיפורים מזכירים מאור אחד את השני ואני אראה את נקודות הדמיון, כאשר אתייחס לכל צד בנפרד ואשר ביניהם אח"כ. משיחת דוד למלך יכולה להתקשר לשתי דמויות בסיפורו של בארט: 1) דיוויד גילמור- הגיטריסט שמחליף את בארט עקב מצבו הנפשי ותפקדו הפגומים. 2) תפיסת המנהיגות על הלהקה של רוג'ר ווטרס הבסיסט, כאשר הוא למעשה הופך לכותב השירים הראשי. אתם יכולים לבחור את מי לדעתכם דמותו של דוד בסיפור דוד ושאול מסמלת. פרק ראשון- חיפש אתונות ומצא להקה נתחיל בלהקתנו היקרה: סיפורנו מתחיל בשלהי שנת 65, אל שלושה סטודנטים שהחליטו להקים להקה מצטרף איש ושמו סיד בארט. הבחור הצעיר בעל הכישרון הרב הופך במהרה למנהיגה הבלתי מעורער (או שכן מעורער?) של הלהקה, והוא מחליט לקרוא לה בשם המוזר "פינק פלויד". "ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל....ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבוה מעל כל העם". "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד" (שמואל א', ט'- י') את הפרק אפשר לסכם כך: שאול הולך לחפש את האתונות שאבדו לאביו, את האתונות הוא אמנם לא מוצא אך בסוף המדע הוא חזר כמלך על ישראל (או כמנהיג על להקה). בפרקים הבאים שאול יצטרך להוכיח את יכולת מנהיגותו לעם בעזרת המלחמות שיילחם. במלחמת שאול נגד בני עמון לשאול יש את ההזדמנות המושלמת לשם כך והוא מנצל אותה. פרק שני- מלחמת שאול בבני עמון בה שאול תופס מנהיגות על העם "ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך. ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרות לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל.... והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יבש. ותצלח רוח אלוהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר אפו מאוד. ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפול פחד על העם ויצאו כאיש אחד". בפסוקים אלה מתואר איומו של נחש על העמוני על בני יבש גלעד. דבר זה נודע לשאול והוא תופס מנהיגות על העם ומגבש אותו. מקרה דומה קורה בסיפורנו: כאמור, בארט נהפך במהרה למנהיג הלהקה ומתחיל לכתוב שירים לבדו. שני שירים שכתב ללהקה משוחררים לרדיו ומעידים כבר על כישרונו של הבחור. שני הסינגלים מצליחים והלהקה ממשיכה בדרכה. בשנת 1967 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון "החלילן בשערי השחר" שכמעט כל השירים בו נכתבו על ידי בארט ומושרים על ידו. בארט מגיע לשיא היצירתיות שלו באלבום זה. וכידוע, אחרי השיא באה רק ירידה. וכך גם מתחילה הירידה אצל שאול, שלא מצליח להוכיח את עצמו בשאר המלחמות. פרק שלישי – מלחמות שאול במכמש ובעמלק הנושא המרכזי בפרקים אלו הוא מערכת היחסים בין שאול המלך לשמואל הנביא. בין השנים מתגלים מחלוקות ואי הבנות שמתרחשות על רקע המלחמות. בשני המלחמות שאול מקבל הוראות ברורות מה לעשות ובשניהם הוא לא מבצע אותן כמו שצריך. במלחמת עמלק: הצו והביצוע: "ולא תחמול עליו(על אגג מלך עמלק)"- ויחמול שאול והעם על אגג" "והמתה מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק משור ועד שה, מגמל ועד חמור" - "ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל כל הטוב לא אבו החרימם, וכל המלאכה הנמבזה ונמס אותה החרימו". ה' מואס בשאול כמלך. בחזרה לסיפורנו: סיד בארט החל לצרוך סמי LSD בכמויות והחל לאט לאט לאבד את היכולת לתפקד, לתקשר, לנגן ולהופיע. הוא נעל את חברתו בחדר סגור במשך שלושה ימים, והאכיל אותה ביסקוויטים מדי פעם דרך חריץ הדלת, הוא אפילו סימם את החתולה שלו. בהופעות הוא סירב לנגן ופשוט בהה בקהל, והשיא היה שהוא בכלל לא עלה לבמה. הקהל איבד את סבלנותו והלהקה החלה להפסיד כסף. הלהקה הייתה על סף התמוטטות וחבריה דרשו להחליף את בארט שהיווה בעיה גדולה ללהקה. לבסוף החליטה הלהקה לצרף את דיוויד גילמור כחבר חמישי ללהקה. פרק רביעי- משיחת דוד לגיטריסט בפרק זה מצטרפת דמות חדשה לסיפור הלוא היא דוד. דוד נמשח למלך בזמן ששאול עדין מלך על ישראל והמשיחה נעשית בחשאיות. רוחו של ה' סרה משאול ומצבו הנפשי מתחיל להתדרדר. "ותצלח רוח ה אל דוד מהיום ההוא ומעלה..ורוח ה' סרה מעם שאול". כתוצאה מכך מסופרת בפרק זה סדרה של ארועים שבהם דוד עולה ומצליח לעומת כשלונותיו של שאול. בין שאול לדוד מתחיל מאבק של רדיפות, כאשר שאול רודף אחרי דוד ומנסה להרגו. אפשר לראות כאן קווי דמיון המזכירים את סיפורו של בארט. כאשר גילמור ראשית הצטרף ללהקה תפקידו היה להחליף את בארט בהופעות כגיטריסט ולבצע את שיריו של בארט. מצבו הנפשי של בארט רק התדרדר- אותה התדרדרות בתפקודו של שאול כמלך. לצד התדרדרותו של בארט גילמור הופך לחבר רשמי בלהקה ויחסיו עם בארט לא ממש פורחים, כאשר בארט היה נוהג לבהות בגילמור במהלך ההופעות. פרק חמישי ואחרון- מותו של שאול והפרידה הסופית מסיד צבא שאול נערך בגלבוע מול מחנה הפלשתים שנערך בשונם. שאול מבקש את עצת שמואל על ידי העלאה באוב (דבר שנאסר ביהדות). שמואל עונה בזעם לשאול כי הוא ובניו ימותו במלחמה מול הפלשתים. המלחמה של הפלשתים מסתיימת בתבוסה של צבא שאול ובמותו עם בניו. "ופלשתים נלחמים בישראל וינוסו אנשי ישראל מפני פלישתים ויפלו חללים בגלבוע. וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע בני שאול. .....ויאמר שאול לנושא כליו שלוף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבא נושא כליו....ויקח שאול את החרב ויפול עליה" מותו של שאול הוא סוף מכוער למלך וסיפורו הוא טרגי בדומה מאוד לסיפורו של בארט, שאמנם חי עד היום אבל מוחו נדפק עקב השימוש בסמים. שאול יצא למלחמה בידיעה שהוא הולך למות אבל לא הפקיר את עמו בקרב ונלחם באומץ רב. כאן אפשר לעשות השוואה הפוכה, כאשר הלהקה היית עדה להתדרדרותו של בארט אך לא עשתה כלום על מנת למנוע זאת. בשישה באפריל (1968) יצאה ההודעה הרשמית על הפרידה מסיד בארט... פרק שישי ואחרון חביב(או לא כל כך חביב...)- קינת דוד, או, קינת בארט כאשר הגיעה הידיעה על מות דוד ובניו לדוד הוא הוכה בתדהמה והתאבל על מותם. "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם, וגם כל האנשים אשר איתו. ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" הקינה אותה שר דוד על מות שאול ויהונתן, היא למעשה ה"הקינה" שנמשכת עד היום אצל חברי הלהקה ואצל המעריצים של פינק פלויד על נפילתו העצובה של סיד בארט. "איך נפלו גיבורים" נאמר.. ובארט בהחלט גיבור בעיני שעיצב את הלהקה והשפיעה עליה לאורך כל דרכה.
החלטתי לכתוב את סיפורו המפורסם של סיד בארט- החל מהצטרפותו ללהקה, הפיכתו למנהיגה והתדרדרות הנפשית- בהשוואה לסיפור המלכתו של שאול למלך ונפילתו. שני הסיפורים מזכירים מאור אחד את השני ואני אראה את נקודות הדמיון, כאשר אתייחס לכל צד בנפרד ואשר ביניהם אח"כ. משיחת דוד למלך יכולה להתקשר לשתי דמויות בסיפורו של בארט: 1) דיוויד גילמור- הגיטריסט שמחליף את בארט עקב מצבו הנפשי ותפקדו הפגומים. 2) תפיסת המנהיגות על הלהקה של רוג'ר ווטרס הבסיסט, כאשר הוא למעשה הופך לכותב השירים הראשי. אתם יכולים לבחור את מי לדעתכם דמותו של דוד בסיפור דוד ושאול מסמלת. פרק ראשון- חיפש אתונות ומצא להקה נתחיל בלהקתנו היקרה: סיפורנו מתחיל בשלהי שנת 65, אל שלושה סטודנטים שהחליטו להקים להקה מצטרף איש ושמו סיד בארט. הבחור הצעיר בעל הכישרון הרב הופך במהרה למנהיגה הבלתי מעורער (או שכן מעורער?) של הלהקה, והוא מחליט לקרוא לה בשם המוזר "פינק פלויד". "ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל....ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבוה מעל כל העם". "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך ה' על נחלתו לנגיד" (שמואל א', ט'- י') את הפרק אפשר לסכם כך: שאול הולך לחפש את האתונות שאבדו לאביו, את האתונות הוא אמנם לא מוצא אך בסוף המדע הוא חזר כמלך על ישראל (או כמנהיג על להקה). בפרקים הבאים שאול יצטרך להוכיח את יכולת מנהיגותו לעם בעזרת המלחמות שיילחם. במלחמת שאול נגד בני עמון לשאול יש את ההזדמנות המושלמת לשם כך והוא מנצל אותה. פרק שני- מלחמת שאול בבני עמון בה שאול תופס מנהיגות על העם "ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך. ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרות לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל.... והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יבש. ותצלח רוח אלוהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר אפו מאוד. ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפול פחד על העם ויצאו כאיש אחד". בפסוקים אלה מתואר איומו של נחש על העמוני על בני יבש גלעד. דבר זה נודע לשאול והוא תופס מנהיגות על העם ומגבש אותו. מקרה דומה קורה בסיפורנו: כאמור, בארט נהפך במהרה למנהיג הלהקה ומתחיל לכתוב שירים לבדו. שני שירים שכתב ללהקה משוחררים לרדיו ומעידים כבר על כישרונו של הבחור. שני הסינגלים מצליחים והלהקה ממשיכה בדרכה. בשנת 1967 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון "החלילן בשערי השחר" שכמעט כל השירים בו נכתבו על ידי בארט ומושרים על ידו. בארט מגיע לשיא היצירתיות שלו באלבום זה. וכידוע, אחרי השיא באה רק ירידה. וכך גם מתחילה הירידה אצל שאול, שלא מצליח להוכיח את עצמו בשאר המלחמות. פרק שלישי – מלחמות שאול במכמש ובעמלק הנושא המרכזי בפרקים אלו הוא מערכת היחסים בין שאול המלך לשמואל הנביא. בין השנים מתגלים מחלוקות ואי הבנות שמתרחשות על רקע המלחמות. בשני המלחמות שאול מקבל הוראות ברורות מה לעשות ובשניהם הוא לא מבצע אותן כמו שצריך. במלחמת עמלק: הצו והביצוע: "ולא תחמול עליו(על אגג מלך עמלק)"- ויחמול שאול והעם על אגג" "והמתה מאיש ועד אישה, מעולל ועד יונק משור ועד שה, מגמל ועד חמור" - "ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל כל הטוב לא אבו החרימם, וכל המלאכה הנמבזה ונמס אותה החרימו". ה' מואס בשאול כמלך. בחזרה לסיפורנו: סיד בארט החל לצרוך סמי LSD בכמויות והחל לאט לאט לאבד את היכולת לתפקד, לתקשר, לנגן ולהופיע. הוא נעל את חברתו בחדר סגור במשך שלושה ימים, והאכיל אותה ביסקוויטים מדי פעם דרך חריץ הדלת, הוא אפילו סימם את החתולה שלו. בהופעות הוא סירב לנגן ופשוט בהה בקהל, והשיא היה שהוא בכלל לא עלה לבמה. הקהל איבד את סבלנותו והלהקה החלה להפסיד כסף. הלהקה הייתה על סף התמוטטות וחבריה דרשו להחליף את בארט שהיווה בעיה גדולה ללהקה. לבסוף החליטה הלהקה לצרף את דיוויד גילמור כחבר חמישי ללהקה. פרק רביעי- משיחת דוד לגיטריסט בפרק זה מצטרפת דמות חדשה לסיפור הלוא היא דוד. דוד נמשח למלך בזמן ששאול עדין מלך על ישראל והמשיחה נעשית בחשאיות. רוחו של ה' סרה משאול ומצבו הנפשי מתחיל להתדרדר. "ותצלח רוח ה אל דוד מהיום ההוא ומעלה..ורוח ה' סרה מעם שאול". כתוצאה מכך מסופרת בפרק זה סדרה של ארועים שבהם דוד עולה ומצליח לעומת כשלונותיו של שאול. בין שאול לדוד מתחיל מאבק של רדיפות, כאשר שאול רודף אחרי דוד ומנסה להרגו. אפשר לראות כאן קווי דמיון המזכירים את סיפורו של בארט. כאשר גילמור ראשית הצטרף ללהקה תפקידו היה להחליף את בארט בהופעות כגיטריסט ולבצע את שיריו של בארט. מצבו הנפשי של בארט רק התדרדר- אותה התדרדרות בתפקודו של שאול כמלך. לצד התדרדרותו של בארט גילמור הופך לחבר רשמי בלהקה ויחסיו עם בארט לא ממש פורחים, כאשר בארט היה נוהג לבהות בגילמור במהלך ההופעות. פרק חמישי ואחרון- מותו של שאול והפרידה הסופית מסיד צבא שאול נערך בגלבוע מול מחנה הפלשתים שנערך בשונם. שאול מבקש את עצת שמואל על ידי העלאה באוב (דבר שנאסר ביהדות). שמואל עונה בזעם לשאול כי הוא ובניו ימותו במלחמה מול הפלשתים. המלחמה של הפלשתים מסתיימת בתבוסה של צבא שאול ובמותו עם בניו. "ופלשתים נלחמים בישראל וינוסו אנשי ישראל מפני פלישתים ויפלו חללים בגלבוע. וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכישוע בני שאול. .....ויאמר שאול לנושא כליו שלוף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבא נושא כליו....ויקח שאול את החרב ויפול עליה" מותו של שאול הוא סוף מכוער למלך וסיפורו הוא טרגי בדומה מאוד לסיפורו של בארט, שאמנם חי עד היום אבל מוחו נדפק עקב השימוש בסמים. שאול יצא למלחמה בידיעה שהוא הולך למות אבל לא הפקיר את עמו בקרב ונלחם באומץ רב. כאן אפשר לעשות השוואה הפוכה, כאשר הלהקה היית עדה להתדרדרותו של בארט אך לא עשתה כלום על מנת למנוע זאת. בשישה באפריל (1968) יצאה ההודעה הרשמית על הפרידה מסיד בארט... פרק שישי ואחרון חביב(או לא כל כך חביב...)- קינת דוד, או, קינת בארט כאשר הגיעה הידיעה על מות דוד ובניו לדוד הוא הוכה בתדהמה והתאבל על מותם. "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם, וגם כל האנשים אשר איתו. ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" הקינה אותה שר דוד על מות שאול ויהונתן, היא למעשה ה"הקינה" שנמשכת עד היום אצל חברי הלהקה ואצל המעריצים של פינק פלויד על נפילתו העצובה של סיד בארט. "איך נפלו גיבורים" נאמר.. ובארט בהחלט גיבור בעיני שעיצב את הלהקה והשפיעה עליה לאורך כל דרכה.
