המשך...................
הם הגיעו אתמול בבוקר מוקדם כבר , המרכיב עם חיילת ונער מתבגר, שלושתם נכנסו ... מאושרים ומרוצים ומחוייכים... ואני שמרוב התרגשות.. נתקעתי ואת כל המטלות , אפיה וניקיון , לא סיימתי אמרתי למשקיפה יאללה מקלפחת צוננת , ובואי נאפה ונכין מתעמים לכבוד החג ביחד.... היתה מרוצה להפליא ומחוייכת מאוזן לאוזן........... וככה עזרה לי לסיים את עבודות הניקיון, החמיאה לי על שיטת הניקיון ובשקה ללמוד ... לנקות ולבשל ולאפות.... ואז תוך כדי סיפרה ששמורת על מתכוני האפיה הנפלאים שלי... וזכרה את עוגת הגבינה בעל פה... המשקיף, עשה סיור עדכון בבית , סרק הכל הכל לא פיספס כלום, כל פינה וכל נישה... ביקש ללבוש בגדים של אבא... ואני הייתי כל כך מרוצה .. כמה רוצה לחוש את אבא ?????????. נגשתי ונתתי לא לבחור מה שהוא רוצה , מורכב לא אוהב שלובשים את הבגדים.. והיה המום , מיד קרצתי והזזתי אותו לפני שיצא באמירות על בגדיו.. והגברברים יצאו לעשות את עבודות הגינה , גיזום וניקיון..... והשפריצו ותיזזו - אופסססססססססססס שכחתי לצלם ! אבל כזאת תמונה חרוטה היטב בזיכרון........ היום בבוקר.... מיחודת שלי, צעקה למקשיף שיפסיק לקרוא לאבא שלה - "אבא" והמשקיף כמובן אמר זה גם אבא שלי לא רק שלך - ואז בכתה למה הוא קורא לו אבא......... אבל בסך הכל אפשר לומר שהיה נפלא ונהדר חוץ מהלחץ של משקיפה ללכת מוקדם ואביה מתעקש איתה שתישאר עוד ועוד........... זהו נגמר באווירה נעימה - לא תאמינו נמשקיף אפילו נישק אותי בפרידה ואמר הרבה תודה ועד המפגש הבא , שיבוא עלנו לטובה עלמה
