אמממ..
ואי, התשובה לזה תהיה קצת מסובכת.. קודם כל- אני בת זקונים במשפחה והאחים שלי הם מאוד גדולים ממני (22,24,25,27) אז היחסים בינינו הם כאלה: האחים שלי כל הזמן מפנקים אותי וצוחקים איתי וממש ממש כיף לי איתם! הבעיה היחידה- אני עדיין נראת להם קטנה ופגיעה..ונראה שגם כשאני אהיה בת 70 זה יראה להם ככה.. נו, מילא.. כבר פחות או יותר השלמתי עם העובדה הזאת. יש לי אחות שהכי קרובה אלי בגיל (22) שלפעמים יש לי איתה שיחות נפש כאלה: חברים, לימודים, רגשות וכל זה.. ואז זה ממש חברות. אבל יחד עם זה אנחנו רבות תמיד כמו אחיות (כמו בסרטים כזה.. שהיא כועסת עלי ואז אני מתרגזת ובלה בלה) אז אני בחיים לא אוכל להגיד נגיד לחברות שלי "יש לי אחות שהיא כ"כ חברה שלי- לא ולא! ולגבי שאר האחים.. אממ.. אחותי היותר גדולה היא האחות הגדולה האידיאלית- יפה, דואגת, משלימה ביני לבין האחות האמצעית ואני מרגישה הרבה יותר קרובה אליה וממש כיף לי איתה.. רק שהיא לא ממש חברה שלי. וזהו. ואו, קראתי את מה שקראתי והנוסח יצא על הפנים.. חח.. טוב, בפעם הבאה אני אשתדל יותר