הנה הפתיח של יואב לימור אתמול בערוץ 12. חד ונוקב. כל מילה:
בוקר טוב לאריה דרעי. קראתי שאמרת בראיון לביטאון ש"ס שקיבלנו מכה קשה, אבל צריך להעריך את גודל הנס. אני מודה שלא ממש הבנתי על איזה נס אתה מדבר, כי ה-7 באוקטובר לא היה נס אלא אסון: אסון שבו נרצחו 1200 ישראלים, ועוד יותר מ-500 חיילים שנפלו אחר-כך. ואסון שבו נחטפו יותר מ-250 ישראלים, רובם אזרחים, ש-101 מהם עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ואסון שבו נבזזו ונשרפו רבים מקיבוצי העוטף. ואסון שבו נאנסו בנותינו. ואסון שבו פונו הישובים בדרום ואחר-כך גם בצפון, ורובם עדיין לא חזרו הביתה. ואסון שבו ישראל שקועה במלחמות בכמה חזיתות, ונמצאת בצניחה מדינית ובקריסה כלכלית ובמשבר פנימי חסר תקדים.
ואז חשבתי שאולי אתה מתכוון לנס של הדברים שלא קרו לנו. למשל זה שחיזבאללה לא פלש מהצפון, ושאיראן לא תקפה כשלא היינו מוכנים. אבל כל זה, דרעי, קרה בתקופה שבה המפלגה שלך היתה בממשלה, ולכן מתבקש לשאול למה לא עשיתם כלום כדי למנוע את ההתעצמות הזאת סביבנו, כי אני מניח שגם לך ברור שעדיף לסמוך על מעשים ולא על נסים.
ואחרי שחשבתי על זה עוד קצת, נפל לי פתאום האסימון. הנס שאתה מדבר עליו, דרעי, הוא אחר לגמרי. והוא לא נס שלנו, הישראלים, אלא נס שלכם, החרדים. כי למרות האסון של ה-7 באוקטובר, ולמרות יותר מ-1700 הרוגים, ו-101 חטופים, וישובים חרבים ומלחמות פתוחות, אתם עדיין לא מתגייסים, ואתם עדיין לא תורמים את חלקכם למאמץ הלאומי, ואתם עדיין מקבלים קצבאות שערורייתיות שמנוגדות לכל הגיון כלכלי, ואתם עדיין מחזיקים את הממשלה ואת העומד בראשה במקום הרגיש ביותר ויודעים שיהיו פראיירים שיעשו את כל זה בשבילכם.
וזה אכן "נס", דרעי. הסוכר על חשבוננו.
בוקר טוב לאריה דרעי. קראתי שאמרת בראיון לביטאון ש"ס שקיבלנו מכה קשה, אבל צריך להעריך את גודל הנס. אני מודה שלא ממש הבנתי על איזה נס אתה מדבר, כי ה-7 באוקטובר לא היה נס אלא אסון: אסון שבו נרצחו 1200 ישראלים, ועוד יותר מ-500 חיילים שנפלו אחר-כך. ואסון שבו נחטפו יותר מ-250 ישראלים, רובם אזרחים, ש-101 מהם עדיין מוחזקים בשבי בעזה. ואסון שבו נבזזו ונשרפו רבים מקיבוצי העוטף. ואסון שבו נאנסו בנותינו. ואסון שבו פונו הישובים בדרום ואחר-כך גם בצפון, ורובם עדיין לא חזרו הביתה. ואסון שבו ישראל שקועה במלחמות בכמה חזיתות, ונמצאת בצניחה מדינית ובקריסה כלכלית ובמשבר פנימי חסר תקדים.
ואז חשבתי שאולי אתה מתכוון לנס של הדברים שלא קרו לנו. למשל זה שחיזבאללה לא פלש מהצפון, ושאיראן לא תקפה כשלא היינו מוכנים. אבל כל זה, דרעי, קרה בתקופה שבה המפלגה שלך היתה בממשלה, ולכן מתבקש לשאול למה לא עשיתם כלום כדי למנוע את ההתעצמות הזאת סביבנו, כי אני מניח שגם לך ברור שעדיף לסמוך על מעשים ולא על נסים.
ואחרי שחשבתי על זה עוד קצת, נפל לי פתאום האסימון. הנס שאתה מדבר עליו, דרעי, הוא אחר לגמרי. והוא לא נס שלנו, הישראלים, אלא נס שלכם, החרדים. כי למרות האסון של ה-7 באוקטובר, ולמרות יותר מ-1700 הרוגים, ו-101 חטופים, וישובים חרבים ומלחמות פתוחות, אתם עדיין לא מתגייסים, ואתם עדיין לא תורמים את חלקכם למאמץ הלאומי, ואתם עדיין מקבלים קצבאות שערורייתיות שמנוגדות לכל הגיון כלכלי, ואתם עדיין מחזיקים את הממשלה ואת העומד בראשה במקום הרגיש ביותר ויודעים שיהיו פראיירים שיעשו את כל זה בשבילכם.
וזה אכן "נס", דרעי. הסוכר על חשבוננו.
. אין יהודי מאמין שלא חושב גם על הטבח, הנפגעים והנרצחים ומתייחס אליהם. 
