על אנושי - שלמות ווקאלית מרהיבה

[ForeverMC]

על אנושי - שלמות ווקאלית מרהיבה

לעיתים אני נתקל ביו-טיוב בהקלטות של מאריה מלפני 20 שנה פלוס וכאילו לרגע אני שוכח עד כמה עצומה באופן בלתי מוסבר היא הייתה באותם הימים.

הנה ביצוע כריסמס שלה ל-WITHOUT YOU - לא ברור אם זו הקלטה מחודשת או ביצוע לייב באולפן של טופ אוף דה פופס, אבל זה מושלם.

https://www.youtube.com/watch?v=L6CgpbIctuA

 

[eranmc]

מהדברים שאין היום לא אצלה ולא בעולם המוזיקה

 

[itai ka]

 

[eranmc]

היי

 

[True Colors]

גם לי זה קורה מפעם לפעם

כשאני צופה בהופעות ישנות שלה או מאזין לשירים מהאלבומים הראשונים.
לפעמים זה באמת פריקי, על גבול הבלתי-אנושי כמעט. אתה נותר עם פה פעור, ללא מילים.

השבוע, בשעת לילה מאוחרת, נסעתי ברכב, ומתוך רשימת ההשמעה הרנדומלית שלי פתאום הגיח Till The End Of Time.
הנשימה שלי נעתקה!
זה היה כל-כך חזותי, כמו להתבונן באח בוערת: האופן שבו הקול שלה מתקדם ונסוג, נע בבטחה ונרפה, ואז פורץ ומתלקח ומבעיר ומאכל הכל...

ולבסוף ה-outro היפהפה, גצים עוד בוערים פה ושם, אחרי השריפה האימתנית הגדולה...

עורנה צודקת. כבר לא שרים ככה היום.
קחו לדוגמה את So Emotional של וויטני (גם הוא פתאום צץ באותה נסיעה לילית, חחח). אתם יכולים לחשוב על מישהי בפופ היום, ששרה בכזו עוצמה, בכזה דיוק, עם דינמיקה כזו, זמרת שכל תו שלה כל-כך חד ומדויק, עד שהוא מפלח את גופך?