דודו, אם תבוא לשתי ההרקדות שאני רוקד בהן,
תמצא:
1. שני המרקידים נכנסים למעגל ורוקדים בלי סוף.
2. הרפרטואר מכיל לא מעט נוסטלגיה, אפילו במוצהר - השעה הראשונה מוקדשת לנוסטלגיה.
3. יש הרבה מזרחי, כי זו האופנה היום. אבל מבוקרת.
ככל אופנה, עם הזרם הפורץ בעוז, של מוסיקה מזרחית, יש הרבה תוצרת בינונית
היום כל רוקד וכל מאזין ממוצא מזרחי
צריך לדאוג, ששטף עצום זה, של מזרחיות, לא רק מביא שמחה וקריוקי,
אלא כי בשטף הגדול מגיעה הרבה בינוניות.
מבקר מוסיקה מהולל, שחר אמאנו, מוסיקאי הבקי מאד בכל המתרחש בעולם המוסיקה המזרחית
כבר משדר אותות אזהרה ומתריע
כי יש הרבה בינוניות בזמר המזרחי
כל "יוצר בינוני" שועט עם "יצירות" שלא הושקע בהן מאמץ, מחשבה, מתינות, וכו'
וכל זאת למה? כדי לעלות על הגל של ההצלחה
ואולי להגיע גם לקיסריה
"אם עומר אדם יכול, אם מאור אדרי יכול - גם אני יכול" אומר לעצמו זמר מתחיל.