אוהבת ל א ה ו ב
New member
על אצבעות ידי האחת.
את האנשים בעולמי שאני אוהבת באמת, בצורה חסרת גבולות, אהבה מוחצת ושאוכל לעשות הכל למענם, אפילו למות, אני יכולה לספור על אצבעות ידי האחת. משפחה ,קרובה ורחוקה, חברים מהלימודים, עבודה, בני-זוג, החברות ההכי טובות, מכולם-כ"כ ספורים הם אלה שחיי לא היו חיים בלעדייהם, שאתן להם יותר מזמני, יותר מאהבתי, אתן להם מגופי, אם יצטרכו. ואת, את הפכת בקלות בלתי נסבלת לאחת מהם. אהבתי אותך כ"כ, היית אחת מחברותיי הטובות ביותר, בטחתי בך, סיפרתי לך הכל, אהבתי אותך, הסתובבתי איתך כשרק יכולתי, דאגתי לך, רציתי בטובתך, שמרתי עלייך, חשבתי עלייך. וכל הזמן הזה דאגתי לתת לך ספייס, שלא תרגידי שאני חונקת אותך בחברותנו... ואת, כעת מסתבר, מעולם לא אהבת אותי! חשבת שאני קרצייה, הסתובבת איתי מתוך רחמים עליי. אין דבר פוגע יותר מאשר הרחמים האלו שבשלם הסתובבת איתי. במשך סופ"ש שלם באילת היית איתי, מתוך רחמים?! כי הייתי בודדה אז ריחמת עליי? במשך השנה בה החשבתי אותך לחברתי הטובה חשבת שאני קרצייה מעצבנת? והכי פוגע-לא אמרת לי. לא אמרת לי מה את חושבת עליי, לא אמרת לי שאת רוצה לנתק את הקשר, הייתי צריכה לשמוע מאחרים... ואת נעלמת. אז אל תדאגי, פוגעת יקרה שלי, מחקתי אותך. מחקתי אותך מהטלפון שלי, מהאיסיקיו, את תמונותייך מהמחשב, לראות אותך פוגע בי, לשמוע עלייך פוגע בי, לחשוב עלייך פוגע בי. ואני מנסה למחות את זכרונך ממחשבתי, אך את היית כה יקרה לי! ובסה"כ, אהבתי אותך, רציתי בטובתך, דיברת עימי על צרותייך, עזרתי לך... או שלא. זה הכל הייתה העמדת פנים. הכאבת לי יותר משכל אדם הכאיב לי בימיי חיי. לעולם לא אניח לאף אחד או אחת להתקרב אליי ככה יותר, במהירות, עמוק לתוך הלב. ואת אחראית לכך.
את האנשים בעולמי שאני אוהבת באמת, בצורה חסרת גבולות, אהבה מוחצת ושאוכל לעשות הכל למענם, אפילו למות, אני יכולה לספור על אצבעות ידי האחת. משפחה ,קרובה ורחוקה, חברים מהלימודים, עבודה, בני-זוג, החברות ההכי טובות, מכולם-כ"כ ספורים הם אלה שחיי לא היו חיים בלעדייהם, שאתן להם יותר מזמני, יותר מאהבתי, אתן להם מגופי, אם יצטרכו. ואת, את הפכת בקלות בלתי נסבלת לאחת מהם. אהבתי אותך כ"כ, היית אחת מחברותיי הטובות ביותר, בטחתי בך, סיפרתי לך הכל, אהבתי אותך, הסתובבתי איתך כשרק יכולתי, דאגתי לך, רציתי בטובתך, שמרתי עלייך, חשבתי עלייך. וכל הזמן הזה דאגתי לתת לך ספייס, שלא תרגידי שאני חונקת אותך בחברותנו... ואת, כעת מסתבר, מעולם לא אהבת אותי! חשבת שאני קרצייה, הסתובבת איתי מתוך רחמים עליי. אין דבר פוגע יותר מאשר הרחמים האלו שבשלם הסתובבת איתי. במשך סופ"ש שלם באילת היית איתי, מתוך רחמים?! כי הייתי בודדה אז ריחמת עליי? במשך השנה בה החשבתי אותך לחברתי הטובה חשבת שאני קרצייה מעצבנת? והכי פוגע-לא אמרת לי. לא אמרת לי מה את חושבת עליי, לא אמרת לי שאת רוצה לנתק את הקשר, הייתי צריכה לשמוע מאחרים... ואת נעלמת. אז אל תדאגי, פוגעת יקרה שלי, מחקתי אותך. מחקתי אותך מהטלפון שלי, מהאיסיקיו, את תמונותייך מהמחשב, לראות אותך פוגע בי, לשמוע עלייך פוגע בי, לחשוב עלייך פוגע בי. ואני מנסה למחות את זכרונך ממחשבתי, אך את היית כה יקרה לי! ובסה"כ, אהבתי אותך, רציתי בטובתך, דיברת עימי על צרותייך, עזרתי לך... או שלא. זה הכל הייתה העמדת פנים. הכאבת לי יותר משכל אדם הכאיב לי בימיי חיי. לעולם לא אניח לאף אחד או אחת להתקרב אליי ככה יותר, במהירות, עמוק לתוך הלב. ואת אחראית לכך.
