אווה עמיחי
New member
על ארכיטקטורה הונגרית...
בהונגרית... עיקר
בהונגרית... עיקר
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
על ארכיטקטורה הונגרית...
- פותח הנושא אווה עמיחי
- פורסם בתאריך
אווה עמיחי
New member
לא סתם מבלבלת לכם את המוח...
לאחר, שחזרתי מהונגריה (שבועיים - שמזמן הייתי צריכה לדעת, שזה יותר מדי בשבילי), לקחתי לעצמי תפקיד בקשר לפרויקט אחד, שממש בסכנה, או של הזדמנות לעשות דבר טוב ונכון... ב: 1990 הייתי פעם ראשונה בבודפשט כדי לקדם את שיקום מרקם הסטורי, בשם: GOZSDU UDVAR בגב בית הכנסת RUMBACH SEBESTYEN ... כבר אז הייה איזה תכנית קטסטרופלית לחתוך את הפסז', לשבור את קשר העדין של האזור... למזלנו עד היום לא הצליחו לעשות נזק ממש גדול, אבל הקומפלקס ריק היום, בית הכנסת סגור... אישה מקסימה בשם PERCZEL ANNA כתב מחקר מעמיק על כל אזור, בשם: PEST REGI ZSIDONEGYEDE - למראת שמכירה את האזור, למדתי ממנו הרבה, והייתי רוצה לספר לכם, גם כדי לבקש ממכם עזרה אנושית, כדי להציל את האזור מהשמדה טוטאלית... יש לי רעיונות, אך לצבור כוח משותף עם קהילת היהודים בבודפשט, ובארץ, שחשוב להם המורשת...שבמאת אפשר להתגעות בה! אבקש ממך טומי, ומכל אנשי הפורום, בלי שום קשר, שמוצאם הונגרי או לא, לעשות מזה פרויקט משותף, ביחד עם פורום ה"תכנון.." יש הרבה ישראלים שמבקרים בבודפשט, יש אנשים שקנו או רוצים לקנות שם דירה, או לעשות עסקים...באו נעשה את זה בצורה, שטוב לכל אחד, שחלק מהפרויקט הזה! אני מוכנה להשתמש בכל היכולת האינטלקטואלית, הנפשית, בקשרים שלי, ואף ליצור קשרים למטרה הזאת...ממכם מבקשת קצת הבנה ועזרה...
לאחר, שחזרתי מהונגריה (שבועיים - שמזמן הייתי צריכה לדעת, שזה יותר מדי בשבילי), לקחתי לעצמי תפקיד בקשר לפרויקט אחד, שממש בסכנה, או של הזדמנות לעשות דבר טוב ונכון... ב: 1990 הייתי פעם ראשונה בבודפשט כדי לקדם את שיקום מרקם הסטורי, בשם: GOZSDU UDVAR בגב בית הכנסת RUMBACH SEBESTYEN ... כבר אז הייה איזה תכנית קטסטרופלית לחתוך את הפסז', לשבור את קשר העדין של האזור... למזלנו עד היום לא הצליחו לעשות נזק ממש גדול, אבל הקומפלקס ריק היום, בית הכנסת סגור... אישה מקסימה בשם PERCZEL ANNA כתב מחקר מעמיק על כל אזור, בשם: PEST REGI ZSIDONEGYEDE - למראת שמכירה את האזור, למדתי ממנו הרבה, והייתי רוצה לספר לכם, גם כדי לבקש ממכם עזרה אנושית, כדי להציל את האזור מהשמדה טוטאלית... יש לי רעיונות, אך לצבור כוח משותף עם קהילת היהודים בבודפשט, ובארץ, שחשוב להם המורשת...שבמאת אפשר להתגעות בה! אבקש ממך טומי, ומכל אנשי הפורום, בלי שום קשר, שמוצאם הונגרי או לא, לעשות מזה פרויקט משותף, ביחד עם פורום ה"תכנון.." יש הרבה ישראלים שמבקרים בבודפשט, יש אנשים שקנו או רוצים לקנות שם דירה, או לעשות עסקים...באו נעשה את זה בצורה, שטוב לכל אחד, שחלק מהפרויקט הזה! אני מוכנה להשתמש בכל היכולת האינטלקטואלית, הנפשית, בקשרים שלי, ואף ליצור קשרים למטרה הזאת...ממכם מבקשת קצת הבנה ועזרה...
אווה עמיחי
New member
פורום "תכנון...בתפוז, שמנהלת..342
לפי דעתי זה לא רק עניין הונגרי, ובהחלט עניין של תכנון, לא רק במובן הפיזי, אלא חברתי... אפרת בהמשך...
לפי דעתי זה לא רק עניין הונגרי, ובהחלט עניין של תכנון, לא רק במובן הפיזי, אלא חברתי... אפרת בהמשך...
אווה עמיחי
New member
לא בדיוק...
זה בין DOB UTCA לבין KIRALY UTCA - אסמן במפה... באזור יש עוד כמה מעברים בין הבניינים... כבר אז הייה בעיה בטחונית באזור מגורים של היהודים...
זה בין DOB UTCA לבין KIRALY UTCA - אסמן במפה... באזור יש עוד כמה מעברים בין הבניינים... כבר אז הייה בעיה בטחונית באזור מגורים של היהודים...
אווה עמיחי
New member
מצרפת את המפה עם סימון הפסז'
אווה עמיחי
New member
טומי ידעתי, שאפשר לשמוח עליך!
בדיוק! בסוף שבוע אפרט יותר את הבעיה, וגם דרך פעולה אפשרית... מה שמרגש, שכבר קיבלתי תגובות ממכם, אפילו מסרים, לעזור... תודה מכל הלב!
בדיוק! בסוף שבוע אפרט יותר את הבעיה, וגם דרך פעולה אפשרית... מה שמרגש, שכבר קיבלתי תגובות ממכם, אפילו מסרים, לעזור... תודה מכל הלב!
אווה עמיחי
New member
בינתיים התחלת הסבר המצב...
קודם מפרסמת את זה בהונגרית, כמו שכתבתי לפורום ארכיטקטורה בהונגריה, ומחר אפרסם את התרגום... Két évvel ezelőtt az UNESCO világörökség része lett a régi pesti zsidónegyed. A pesti zsidónegyed fő értéke, hogy jelenleg is élő zsidó hagyományt és kulturát talál az ide látogató – irta Tétényi Éva az Új Magyar Épitőművészet 2002 júniusi számában. Sajnos, ez csak részben igaz. A három nagy zsinagógából - Dohány utcai, Kazinczy utcai és a Rumbach Sebestyén utcai - csak kettő működik, a Rumbach Sebestyén utcai zsinagóga üresen áll és megy tönkre...az Otto Wagner tervezte, 1972-ben épült zsinagóga közösségre vár, amely élettel töltheti meg újra. A zsinagóga mögött, a Király utca – Holló utca – Dob utca – Rumbach Sebestyén utca közötti tömb belsejében vezet a Gozsdu-udvar, amely a Király utcát és a Dob utcát kötötte össze, hat udvarból és hét épületből álló paszázzsal...ma nagy része le van zárva, és egy elvetemült kéz belehasitott – az idétlen Madách-sétánnyal akarják átvágni! Tizenöt éve láttam először azt az eszetlen tervet – ha nem Pesten tanultam volna várostervezést, talán még megérteném a tévedést, de miután tudom, hogy vannak kitűnő szakemberek, nem tudom felfogni, hogy volt lehetséges ezt a tervet elkésziteni, és hatósági döntéssé magasztositani! Nem beszélve arról, hogy mai napig kitartanak mellette, pedig a napnál is világosabb, hogy a Madách sugárút, majd a girbegörbe, sehová nem vezető sétány a kutyának se kell, csak károkat okoz. Tizennégy évvel ezelőtt vittem egy lelkes izraelit, aki hajlandó lett volna befektetni a rehabilitációba... Derzsi András, aki mint épitésügyi miniszter, és mint volt kolléga a Fővárosi Tanácson a nyolcvanas évek elején, teljes szivvel támogatta... a kerület akkor nem értett semmit az egészből, a befektető belefáradt a hasztalan bürokratizmusba. Szándékaink szerint, a koncepció kulturális-közösségi központ volt, a lakások felújitásával, az üzletek benépesitésével és a pincék múzeum-kávéház-étteremmé való kialakitásával. Mint Láng Tivadar, Illés István és Antal Tivadar tanitványa, tisztában voltam azzal, hogy csupán kövekből nem lehet várost teremteni... az életet a közösség adja. Éppen ezért a projektet szorosan kapcsoltam a zsinagóga helyreállitásával... Ma is meggyőződém, hogy a két dolog összefügg, és csak akkor történhet valódi rehabilitáció, ha közösség alakul a lakókból a kereskedőkből, az odalátogatókból. A szomorú valóság, hogy a tervek plázásitják és újgazdagokkal akarják betelepiteni ezt a történeti értékű területet, és persze a Madách sétánnyal derékbavágni... Ha volna nemzetközi biróság a városok ellen elkövetett bűnökre, akkor mindazokat, akiknek keze-lába a dologban bennevan, életfogytiglanilan bezáratnám a Csepel-plázába, büntetésül
קודם מפרסמת את זה בהונגרית, כמו שכתבתי לפורום ארכיטקטורה בהונגריה, ומחר אפרסם את התרגום... Két évvel ezelőtt az UNESCO világörökség része lett a régi pesti zsidónegyed. A pesti zsidónegyed fő értéke, hogy jelenleg is élő zsidó hagyományt és kulturát talál az ide látogató – irta Tétényi Éva az Új Magyar Épitőművészet 2002 júniusi számában. Sajnos, ez csak részben igaz. A három nagy zsinagógából - Dohány utcai, Kazinczy utcai és a Rumbach Sebestyén utcai - csak kettő működik, a Rumbach Sebestyén utcai zsinagóga üresen áll és megy tönkre...az Otto Wagner tervezte, 1972-ben épült zsinagóga közösségre vár, amely élettel töltheti meg újra. A zsinagóga mögött, a Király utca – Holló utca – Dob utca – Rumbach Sebestyén utca közötti tömb belsejében vezet a Gozsdu-udvar, amely a Király utcát és a Dob utcát kötötte össze, hat udvarból és hét épületből álló paszázzsal...ma nagy része le van zárva, és egy elvetemült kéz belehasitott – az idétlen Madách-sétánnyal akarják átvágni! Tizenöt éve láttam először azt az eszetlen tervet – ha nem Pesten tanultam volna várostervezést, talán még megérteném a tévedést, de miután tudom, hogy vannak kitűnő szakemberek, nem tudom felfogni, hogy volt lehetséges ezt a tervet elkésziteni, és hatósági döntéssé magasztositani! Nem beszélve arról, hogy mai napig kitartanak mellette, pedig a napnál is világosabb, hogy a Madách sugárút, majd a girbegörbe, sehová nem vezető sétány a kutyának se kell, csak károkat okoz. Tizennégy évvel ezelőtt vittem egy lelkes izraelit, aki hajlandó lett volna befektetni a rehabilitációba... Derzsi András, aki mint épitésügyi miniszter, és mint volt kolléga a Fővárosi Tanácson a nyolcvanas évek elején, teljes szivvel támogatta... a kerület akkor nem értett semmit az egészből, a befektető belefáradt a hasztalan bürokratizmusba. Szándékaink szerint, a koncepció kulturális-közösségi központ volt, a lakások felújitásával, az üzletek benépesitésével és a pincék múzeum-kávéház-étteremmé való kialakitásával. Mint Láng Tivadar, Illés István és Antal Tivadar tanitványa, tisztában voltam azzal, hogy csupán kövekből nem lehet várost teremteni... az életet a közösség adja. Éppen ezért a projektet szorosan kapcsoltam a zsinagóga helyreállitásával... Ma is meggyőződém, hogy a két dolog összefügg, és csak akkor történhet valódi rehabilitáció, ha közösség alakul a lakókból a kereskedőkből, az odalátogatókból. A szomorú valóság, hogy a tervek plázásitják és újgazdagokkal akarják betelepiteni ezt a történeti értékű területet, és persze a Madách sétánnyal derékbavágni... Ha volna nemzetközi biróság a városok ellen elkövetett bűnökre, akkor mindazokat, akiknek keze-lába a dologban bennevan, életfogytiglanilan bezáratnám a Csepel-plázába, büntetésül
אווה עמיחי
New member
כן, יהיה בעיברית, כמובן...
תסלחו לי, שלא הולך הכל מהר, כמו שרוצה...
תסלחו לי, שלא הולך הכל מהר, כמו שרוצה...
אווה עמיחי
New member
בבקשה בעיברית...
לפני הכול... מה שכותבת בהונגרית, מראש כתוב בכוונה, שבשלב מסוים זה יגיעה לרשויות ההונגריות, כדי לדחוף את הפרויקט. לכן, יש בכתבות האלה פרטים, שלא ממש מעניינים את הקורה הישראלי, לכן בתרגום משתדלת לדייק בעיקר הדברים, אבל לא ב"סיבובי הסגנון" – אילו הייה לי זמן, כמו שאין, הייתי מתרגמת מילה במילה... אבל, מעבר לזה, כותבת גם רק לישראלים, שלא מעבירה להונגרים, אז, מקווה, שהדבר מתאזן...חוץ מזה על כל שאילה אשמח לענות. " לפני שנתיים התקבל למורשת העולמית של UNESCO רובע היהודי העתיק של פשט. - ערך המיוחד של רובע היהודי בפשט, שהמבקר יכול למצוא גם היום תרבות ומסורת יהודית חייה – כתבה אווה טטני (אדריכלית רובע VII שבתוכו קיים רובע היהודי) לצרי, זה לא לגמרי נכון. בין שלושה בתי הכנסת ( DOHANY , KAZINCZY, RUMBACH ) שנים פועלים (אחד אורתודוקסי, אחד נאולוג) אבל השלישי ריק ומתפורר. את בית הכנסת ברחוב RUMBACH SEBESTYEN תכנן אוטו ווגנר, בשנת 1872 , והיום מחקה לקהילה, שיכולה לחיות אותו שוב. בגב הבית כנסת קיים פסז', משש חצרות ושבע בניינים, שמחבר בין רחוב KIRALY ובין רחוב DOB ...היום חלק גדול ממנו סגור, ויד אכזרי חתך בו, בגלל איזה טיילת דבילית. לפני חמש-עשרה שנה ראיתי פעם ראשונה את התכנית האינפנטילית, ואילו לא הייתי לומדת בפשט תכנון עירוני, אולי הייתי מבינה את הטעות, אבל יודעת, שיש אנשי מקצוע מצויינים, לכן לא תופסת, אך הייה אפשר להכין תכנית כזאת, ואפילו לאשר אותה. לא נדבר על זה, שעד היום מתייחסים לתכנית הזאת, למראת, שכולם כבר יודעים, שזה גורם לנזקים ללא שום תועלת. לפני ארבע-עשרה שנה לקחתי משקיע ישראלי, שהתלהב לשקם את האזור, ואז, שר הבינוי אנדרש דרז'י, שהייה עמיתי בעיריית בודפשט המרכזי בשנות השמונים המוקדמות, תמך בנו מכל ליבו, אבל ברובע VII לא הבינו כלום אז, והמשקיע התעייף מכל הביורוקרטיה, שהם הפעילו. לפי כוונותינו הפסז' הייה צריך לשקם כמרכז תרבותי-קהילתי, בקרקע חנויות (כמו פעם), למעלה דירות (כמו פעם), ובמרתפים הקמוריים מוזאון – היתה קפה – מסעדה.... כמובן, רק עם שיפוץ, אי אפשר לחיות עיר, לכן, כבר אז לקחתי בחשבון את חיבור לבית הכנסת, כאשר שם, לאחר שיפוץ הבניין אפשר לרכז קהילה יהודית מתושבי בודפשט, וממבקרי העיר. המציות העגומה שיש תכניות, שרוצים לעשות קניון באתר היסטורי הזה, לחלק את הדירות לקופסת גפרורים של דירות יוקרה, וכמובן לחתוך באמצע עם הטיילת MADACH ... אילו הייה בית משפט בינלאומי לפשעים נגד עיר, הייתי סוגרת את כל האנשים, ששותפים לפשע הזה, לקניון CSEPEL (מפלצת לא מוצלחת בדרום בודפשט, עד היום לא עובד לפי הציפיות של היזמים ישראלים...) למסר עולם!
לפני הכול... מה שכותבת בהונגרית, מראש כתוב בכוונה, שבשלב מסוים זה יגיעה לרשויות ההונגריות, כדי לדחוף את הפרויקט. לכן, יש בכתבות האלה פרטים, שלא ממש מעניינים את הקורה הישראלי, לכן בתרגום משתדלת לדייק בעיקר הדברים, אבל לא ב"סיבובי הסגנון" – אילו הייה לי זמן, כמו שאין, הייתי מתרגמת מילה במילה... אבל, מעבר לזה, כותבת גם רק לישראלים, שלא מעבירה להונגרים, אז, מקווה, שהדבר מתאזן...חוץ מזה על כל שאילה אשמח לענות. " לפני שנתיים התקבל למורשת העולמית של UNESCO רובע היהודי העתיק של פשט. - ערך המיוחד של רובע היהודי בפשט, שהמבקר יכול למצוא גם היום תרבות ומסורת יהודית חייה – כתבה אווה טטני (אדריכלית רובע VII שבתוכו קיים רובע היהודי) לצרי, זה לא לגמרי נכון. בין שלושה בתי הכנסת ( DOHANY , KAZINCZY, RUMBACH ) שנים פועלים (אחד אורתודוקסי, אחד נאולוג) אבל השלישי ריק ומתפורר. את בית הכנסת ברחוב RUMBACH SEBESTYEN תכנן אוטו ווגנר, בשנת 1872 , והיום מחקה לקהילה, שיכולה לחיות אותו שוב. בגב הבית כנסת קיים פסז', משש חצרות ושבע בניינים, שמחבר בין רחוב KIRALY ובין רחוב DOB ...היום חלק גדול ממנו סגור, ויד אכזרי חתך בו, בגלל איזה טיילת דבילית. לפני חמש-עשרה שנה ראיתי פעם ראשונה את התכנית האינפנטילית, ואילו לא הייתי לומדת בפשט תכנון עירוני, אולי הייתי מבינה את הטעות, אבל יודעת, שיש אנשי מקצוע מצויינים, לכן לא תופסת, אך הייה אפשר להכין תכנית כזאת, ואפילו לאשר אותה. לא נדבר על זה, שעד היום מתייחסים לתכנית הזאת, למראת, שכולם כבר יודעים, שזה גורם לנזקים ללא שום תועלת. לפני ארבע-עשרה שנה לקחתי משקיע ישראלי, שהתלהב לשקם את האזור, ואז, שר הבינוי אנדרש דרז'י, שהייה עמיתי בעיריית בודפשט המרכזי בשנות השמונים המוקדמות, תמך בנו מכל ליבו, אבל ברובע VII לא הבינו כלום אז, והמשקיע התעייף מכל הביורוקרטיה, שהם הפעילו. לפי כוונותינו הפסז' הייה צריך לשקם כמרכז תרבותי-קהילתי, בקרקע חנויות (כמו פעם), למעלה דירות (כמו פעם), ובמרתפים הקמוריים מוזאון – היתה קפה – מסעדה.... כמובן, רק עם שיפוץ, אי אפשר לחיות עיר, לכן, כבר אז לקחתי בחשבון את חיבור לבית הכנסת, כאשר שם, לאחר שיפוץ הבניין אפשר לרכז קהילה יהודית מתושבי בודפשט, וממבקרי העיר. המציות העגומה שיש תכניות, שרוצים לעשות קניון באתר היסטורי הזה, לחלק את הדירות לקופסת גפרורים של דירות יוקרה, וכמובן לחתוך באמצע עם הטיילת MADACH ... אילו הייה בית משפט בינלאומי לפשעים נגד עיר, הייתי סוגרת את כל האנשים, ששותפים לפשע הזה, לקניון CSEPEL (מפלצת לא מוצלחת בדרום בודפשט, עד היום לא עובד לפי הציפיות של היזמים ישראלים...) למסר עולם!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.