על בושה וגאווה
על בושה וגאווה...
התחלתי לראות את האורוויזיון משיר 18. שעלה השוודי, אמרתי ליתיר, יש לו סיכוי טוב, יפיוף צעיר, עושה פוזות של דוגמן, נראה דוגמן, שיר קצבי נראה שתהיה לנו תחרות קשה.
ואז עלתה קפריסין, אחרי שיצאתי מההלם של האוברול המעלף, והגוף המטורף, עברתי להתעסק בעקבים, איך פצצת אנרגיה כזו קופצת עם כאלה עקבים דקיקים. ושוב חזרתי להתעסק בגוף המעלף שלה. פצצה הביאו ואחר כך כמובן שעברתי לשיער, ראיתם איזה שיער, אני רוצה גם כזה!!, מטולטל ארוך (איך מגיעים לאורך כזה עם מטולטל רק תוספות?) ולגוף, מי לא היתה רוצה גוף כזה. אני גם רוצה!. לגבי השיר, אין לי מושג לא הקשבתי לו בכלל.
לתוך מלאי המחשבות שהציפו אותי עלו גם מחשבות על פוסטים וכתבות שקראתי לאחרונה. שדיברו על זה שהשיר של נטע מעודד השמנה (טוב בורים יש בכל מקום), חלקם נכתבו על ילדי מאמנים/מטפלים, אפילו פסיכולוג אחד מוכר וידוע כתב שהשיר מקטין גברים (stupid boy) ולא ברור מה הרעש סביבו. שקראתי אותם כעסתי עליהם ואתמול תוך כדי הצפייה בשירים עצרתי וכעסתי על עצמי.
ומה אני עושה? מסתכלת (דגש על מסתכלת ולא על מקשיבה) על השירים ובוחרת את השירים לפי מודל היופי, (מי זוכר על מה השיר/או המקצב של השוודים או קפריסיים, אבל איך הם נראים בטח זוכרת). מביש!
ההתעסקות התמידית הזו בנראות. היא הזויה. זה כל כך טבוע בנו, שבוע שעבר אפילו בדקתי איפה אפשר לרכוש את בגד הים שמוריד מידה, מי לא היתה רוצה להוריד מידה שהיא לובשת בגד ים. לא מדובר בתופעה של מגדר, או משקל מסוים, אלא זה אצל רובינו, נשים (בעיקר נשים) וגברים כאחד. מתעסקים בכל קילו וקילו, שלא לדבר על מראה, ואיך זה מצטלם.
נטע מבחינתי מוגדרת כמובילת מהפכה. אולי עוד כמה שנים ישכחו שהיא זכתה, אבל בטוח נזכור, אני אזכור שהיא הובילה מהפכה עולמית! שהיא אמרה את המשפט "כיף שהתחילו לבחור אחרת, ותודה שבחרנו את השונות". הבנתי שיש כאן אישה עוצמתית, מודל של אישה שחוגגת באומץ את האותנטיות, להיות מי שהיא, לאהוב באמת (לא בכאילו) את מי שהיא, לענות לכולם בצורה כל כך בוגרת, למרות גילה הכל כך צעיר. מעריצה שלך נטע. הטוב שיש לנו אותך. את מודל עבור כולנו, בכל זמן בעיקר שאנחנו מחפשים אחר זוגיות. בעיקר הנשים וכן את גם מוכשרת בטירוף אבל זה כבר עניין אחר.
על בושה וגאווה...
התחלתי לראות את האורוויזיון משיר 18. שעלה השוודי, אמרתי ליתיר, יש לו סיכוי טוב, יפיוף צעיר, עושה פוזות של דוגמן, נראה דוגמן, שיר קצבי נראה שתהיה לנו תחרות קשה.
ואז עלתה קפריסין, אחרי שיצאתי מההלם של האוברול המעלף, והגוף המטורף, עברתי להתעסק בעקבים, איך פצצת אנרגיה כזו קופצת עם כאלה עקבים דקיקים. ושוב חזרתי להתעסק בגוף המעלף שלה. פצצה הביאו ואחר כך כמובן שעברתי לשיער, ראיתם איזה שיער, אני רוצה גם כזה!!, מטולטל ארוך (איך מגיעים לאורך כזה עם מטולטל רק תוספות?) ולגוף, מי לא היתה רוצה גוף כזה. אני גם רוצה!. לגבי השיר, אין לי מושג לא הקשבתי לו בכלל.
לתוך מלאי המחשבות שהציפו אותי עלו גם מחשבות על פוסטים וכתבות שקראתי לאחרונה. שדיברו על זה שהשיר של נטע מעודד השמנה (טוב בורים יש בכל מקום), חלקם נכתבו על ילדי מאמנים/מטפלים, אפילו פסיכולוג אחד מוכר וידוע כתב שהשיר מקטין גברים (stupid boy) ולא ברור מה הרעש סביבו. שקראתי אותם כעסתי עליהם ואתמול תוך כדי הצפייה בשירים עצרתי וכעסתי על עצמי.
ומה אני עושה? מסתכלת (דגש על מסתכלת ולא על מקשיבה) על השירים ובוחרת את השירים לפי מודל היופי, (מי זוכר על מה השיר/או המקצב של השוודים או קפריסיים, אבל איך הם נראים בטח זוכרת). מביש!
ההתעסקות התמידית הזו בנראות. היא הזויה. זה כל כך טבוע בנו, שבוע שעבר אפילו בדקתי איפה אפשר לרכוש את בגד הים שמוריד מידה, מי לא היתה רוצה להוריד מידה שהיא לובשת בגד ים. לא מדובר בתופעה של מגדר, או משקל מסוים, אלא זה אצל רובינו, נשים (בעיקר נשים) וגברים כאחד. מתעסקים בכל קילו וקילו, שלא לדבר על מראה, ואיך זה מצטלם.
נטע מבחינתי מוגדרת כמובילת מהפכה. אולי עוד כמה שנים ישכחו שהיא זכתה, אבל בטוח נזכור, אני אזכור שהיא הובילה מהפכה עולמית! שהיא אמרה את המשפט "כיף שהתחילו לבחור אחרת, ותודה שבחרנו את השונות". הבנתי שיש כאן אישה עוצמתית, מודל של אישה שחוגגת באומץ את האותנטיות, להיות מי שהיא, לאהוב באמת (לא בכאילו) את מי שהיא, לענות לכולם בצורה כל כך בוגרת, למרות גילה הכל כך צעיר. מעריצה שלך נטע. הטוב שיש לנו אותך. את מודל עבור כולנו, בכל זמן בעיקר שאנחנו מחפשים אחר זוגיות. בעיקר הנשים וכן את גם מוכשרת בטירוף אבל זה כבר עניין אחר.
