על גברים, נשים ואבולוציה
חוסר תקשורת היה ככל הנראה מאז ומעולה הבסיס לקונפליקטים בין גברים ונשים. כשהגברים ממאדים והנשים מנגה - צריך הרבה יותר ממילון בשביל להבין אחד את השני. למרות זאת, כגבר מן היישוב, אני מופתע לעיתים די קרובות מעד כמה נשים לא מבינות גברים. ובתור גבר, קל לי להגיד - אנחנו ממש לא זן מתוחכם. כבר בסיפור בראשית התגלנו במלוא טיפשותנו, כשנחש ואישה שיחקו לנו קצת בראש וככה איבדנו את גן העדן (ויכול מאוד להיות שהנחש הוא בכלל אלגוריה לאבר הזכרות, אשר ידוע שכאשר הוא זוקף את ראשו, אדונו מרכין את ראשו) וזהו לב ליבו של העניין. חלק גדול מה"מסתורין הגברי" הוא בסה"כ תולדה של יצר. ואם נשים יבינו את החשיבה הגברית היצרית - יהיה להן הרבה יותר קל להבין מה גברים רוצים. גברים ציידים - נשים מלקטות למרות שניתן לחשוב שצייד ומלקטת שייך להיסטוריה קדומה גם היום ברור שגברים ונשים רואים את העולם במשקפיים שונים. כשגבר הולך לקניות בקניון הוא יעסיק את עצמו בדברים הבאים: מה הוא צריך לקנות, איפה נמצאות החנויות, מהו המסלול הקצר ביותר, האם הוא יספיק לעשות את זה בפחות משעה ומתי הוא יגיע חזרה הביתה. הוא משימתי - הוא בדרך לצייד. זה בכלל לא משנה שהוא תמיד יקנה את הדבר הראשון שהוא רואה ולכן הקנייה שלו לא תהיה המשתלמת ביותר - מה שמשנה לו זה שהוא עמד במשימה וחזר הביתה בשלום. אישה לעומת זאת, יכולה להסתובב, לבחון, להשוות, להתלבט ורק לבסוף לקנות. כמות הזמן שהיא תוציא על אותה קנייה תהיה לעולם ארוכה יותר. בדרך כלל גם מוצלחת יותר. אבל היא חוזרת הביתה אחרי זמן רב הרבה יותר. ולמה זה משנה ? לפני 10,000 שנה כשגבר יצא לצייד, לא היא חשוב לו איזה איילה הוא יצוד. הוא רצה לצוד כמה שיותר מהר ולחזור למערה שלו. כי ככל שהוא הסתובב בסוואנה, הסיכוי שאיזה נמר זכרי יצוד אותו היה גדול יותר. נשים לעומת זאת לא יצאו לצייד אלא ליקטו פירות וצמחים מסביב למערות - הזמן שלהם בחוץ לא היה מסוכן, הם לא מיהרו הביתה. גבר כובש - אישה מחוזרת מבחינת גברים, החיזור הוא אמצעי להשגת המטרה - הכיבוש. גברים לא באמת מחזרים, הם מתנהגים ככה מסיבה מאוד פשוטה - נשים מצפות מהם להתנהג ככה. גברים הפנימו (לחלק עדיין קשה עם זה) שבשביל לכבוש אישה צריך לחזר אחריה. בעולם רצוי מבחינה גברית, חיזור היה הופך ל"בא לך להזדיין, כן-כן, לא-לא, אל תחשבי על זה יותר מדי". אבל העולם המצוי לא כזה וגברים למדו להסתגל. לא היתה להם ברירה. שלב החיזור ייגמר בהרבה מן המקרים בשלב שהוכרז הכיבוש. ההכרזה היא חד צדדית, כלומר מספיק שהגבר באופן סובייקטיבי יחשוב שהוא כבש את האישה. כמעט תמיד, סקס יהווה את הסימן האולטימטיבי לכיבוש. עכשיו, זה ברור כשמש שסקס בהסכמה פירושו שהפרטנרית הנשית רצתה להגיע לסקס בדיוק כפי שרצה הגבר. לגבר זה לא משנה - מבחינתו זה כיבוש. מבחינת האישה זה תמיד יהיה משהו אחר (החל מהרצון להזדיין ועד רצון לאינטימיות, הכרזה על אהבה וכו' נשים לעולם לא יראו בלהשכיב גבר כיבוש כי נשים יודעות שלהשכיב גבר זה לא ממש אתגר). היעד הבא אני מניח שרוב הקוראים סיימו את שירותם הצבאי ולכן הביטוי היעד הבא לא זר להם/ן. בדיוק כמו במלחמה, לאחר שנכבש לו יעד אחד, ולאחר מנוחת התרעננות תתקבל הפקודה ויחל המסע לעבר היעד הבא. אצל הגבר, זה בדיוק אותו הדבר: לאחר השלמת הכיבוש יחל המסע לעבר הכיבוש הבא. נשים רבות לא מבינות איך מתנהג הגבר שהם כל כך התלהבו ממנו: הוא חיזר אחריהן כבר שבועיים, לקח אותן למסעדה, הוציא אותן לברים, פלירטט והקסים: הם שכבו והיה להם סקס נפלא ועכשיו, כשהכל היה כל כך נפלא הוא כבר לא מתקשר, הוא מדבר איתן בחוסר חשק... תפנימו: אם אלו הם הסימנים אתן כבר סומנתן כיעד כבוש. הגבר שלכן כבר בדרך ליעד הבא. בדרך כלל לא תוכלו לעשות שום דבר בשלב הזה. מיליוני זרעים - ביציות ספורות כמות הזרעים שמייצר הגוף הגברי היא אין סופית. מדובר במפעל בעל כושר ייצור מדהים המייצר מליוני פריטים כל יום. מיוצרים כל כך הרבה פריטים שבעל המפעל מוכן לחלק אותם כמעט בחינם, כמעט לכל דורש. בגלל זה גברים מוכנים לזיין כמעט כל אחת. בגלל זה גברים צריכים להפיץ את זרעם בקרב נשים רבות. אצל נשים לעומת זאת העסק בנוי אחרת. מושקעת עבודה רבה יותר בכמות קטנה של פריטים. ליתר דיוק, עבודה של חודש תתורגם לפריט אחד - הביצית. המפעל מנפק 12 פריטים בשנה למספר מוגבל יחסית של שנים (גבר מייצר זרע עד גיל 70, אישה מייצרת ביציות עד 50 במקרה הטוב). כתוצאה מכך נשים יהיו תמיד הרבה יותר בררניות. הם ישכבו עם מישהו שמצליח לעורר בהן מחשבה על המשכיות, קשר ועתיד (נכון שגם נשים אוהבות סקס לשם סקס, סטוצים ומין מזדמן - אבל כמגמה, נשים הרבה יותר בררניות). אצל גברים הפצת זרע, הוא אקט טבעי, חלק מהתוכנה שמפעילה אותו. עכשיו, כשאשה שוכבת עם גבר ומכירה רק את דפוס המחשבה שלה (התוכנה הנשית) - היא עשויה לחשוב שהגבר רואה את המצב כמוה. היא מיוחדת בעיניו כמו שהוא מיוחד בעיניה. אבל, וזה החלק החשוב, אין שום סיבה בעולם שהגבר יראה את זה ככה. מבחינתו , הוא מחלק בחינם זרעונים. היום הוא פה, שבוע הבא הוא יהיה שם... הגבר והאישה קרובים פיזית,אבל מחשבותיהם ומניעיהם שונים בתכלית. העצוב הוא שהשוני הזה בין גברים ונשים הוא בכלל לא אשמתם, זה פשוט עניין של אבולוציה.
חוסר תקשורת היה ככל הנראה מאז ומעולה הבסיס לקונפליקטים בין גברים ונשים. כשהגברים ממאדים והנשים מנגה - צריך הרבה יותר ממילון בשביל להבין אחד את השני. למרות זאת, כגבר מן היישוב, אני מופתע לעיתים די קרובות מעד כמה נשים לא מבינות גברים. ובתור גבר, קל לי להגיד - אנחנו ממש לא זן מתוחכם. כבר בסיפור בראשית התגלנו במלוא טיפשותנו, כשנחש ואישה שיחקו לנו קצת בראש וככה איבדנו את גן העדן (ויכול מאוד להיות שהנחש הוא בכלל אלגוריה לאבר הזכרות, אשר ידוע שכאשר הוא זוקף את ראשו, אדונו מרכין את ראשו) וזהו לב ליבו של העניין. חלק גדול מה"מסתורין הגברי" הוא בסה"כ תולדה של יצר. ואם נשים יבינו את החשיבה הגברית היצרית - יהיה להן הרבה יותר קל להבין מה גברים רוצים. גברים ציידים - נשים מלקטות למרות שניתן לחשוב שצייד ומלקטת שייך להיסטוריה קדומה גם היום ברור שגברים ונשים רואים את העולם במשקפיים שונים. כשגבר הולך לקניות בקניון הוא יעסיק את עצמו בדברים הבאים: מה הוא צריך לקנות, איפה נמצאות החנויות, מהו המסלול הקצר ביותר, האם הוא יספיק לעשות את זה בפחות משעה ומתי הוא יגיע חזרה הביתה. הוא משימתי - הוא בדרך לצייד. זה בכלל לא משנה שהוא תמיד יקנה את הדבר הראשון שהוא רואה ולכן הקנייה שלו לא תהיה המשתלמת ביותר - מה שמשנה לו זה שהוא עמד במשימה וחזר הביתה בשלום. אישה לעומת זאת, יכולה להסתובב, לבחון, להשוות, להתלבט ורק לבסוף לקנות. כמות הזמן שהיא תוציא על אותה קנייה תהיה לעולם ארוכה יותר. בדרך כלל גם מוצלחת יותר. אבל היא חוזרת הביתה אחרי זמן רב הרבה יותר. ולמה זה משנה ? לפני 10,000 שנה כשגבר יצא לצייד, לא היא חשוב לו איזה איילה הוא יצוד. הוא רצה לצוד כמה שיותר מהר ולחזור למערה שלו. כי ככל שהוא הסתובב בסוואנה, הסיכוי שאיזה נמר זכרי יצוד אותו היה גדול יותר. נשים לעומת זאת לא יצאו לצייד אלא ליקטו פירות וצמחים מסביב למערות - הזמן שלהם בחוץ לא היה מסוכן, הם לא מיהרו הביתה. גבר כובש - אישה מחוזרת מבחינת גברים, החיזור הוא אמצעי להשגת המטרה - הכיבוש. גברים לא באמת מחזרים, הם מתנהגים ככה מסיבה מאוד פשוטה - נשים מצפות מהם להתנהג ככה. גברים הפנימו (לחלק עדיין קשה עם זה) שבשביל לכבוש אישה צריך לחזר אחריה. בעולם רצוי מבחינה גברית, חיזור היה הופך ל"בא לך להזדיין, כן-כן, לא-לא, אל תחשבי על זה יותר מדי". אבל העולם המצוי לא כזה וגברים למדו להסתגל. לא היתה להם ברירה. שלב החיזור ייגמר בהרבה מן המקרים בשלב שהוכרז הכיבוש. ההכרזה היא חד צדדית, כלומר מספיק שהגבר באופן סובייקטיבי יחשוב שהוא כבש את האישה. כמעט תמיד, סקס יהווה את הסימן האולטימטיבי לכיבוש. עכשיו, זה ברור כשמש שסקס בהסכמה פירושו שהפרטנרית הנשית רצתה להגיע לסקס בדיוק כפי שרצה הגבר. לגבר זה לא משנה - מבחינתו זה כיבוש. מבחינת האישה זה תמיד יהיה משהו אחר (החל מהרצון להזדיין ועד רצון לאינטימיות, הכרזה על אהבה וכו' נשים לעולם לא יראו בלהשכיב גבר כיבוש כי נשים יודעות שלהשכיב גבר זה לא ממש אתגר). היעד הבא אני מניח שרוב הקוראים סיימו את שירותם הצבאי ולכן הביטוי היעד הבא לא זר להם/ן. בדיוק כמו במלחמה, לאחר שנכבש לו יעד אחד, ולאחר מנוחת התרעננות תתקבל הפקודה ויחל המסע לעבר היעד הבא. אצל הגבר, זה בדיוק אותו הדבר: לאחר השלמת הכיבוש יחל המסע לעבר הכיבוש הבא. נשים רבות לא מבינות איך מתנהג הגבר שהם כל כך התלהבו ממנו: הוא חיזר אחריהן כבר שבועיים, לקח אותן למסעדה, הוציא אותן לברים, פלירטט והקסים: הם שכבו והיה להם סקס נפלא ועכשיו, כשהכל היה כל כך נפלא הוא כבר לא מתקשר, הוא מדבר איתן בחוסר חשק... תפנימו: אם אלו הם הסימנים אתן כבר סומנתן כיעד כבוש. הגבר שלכן כבר בדרך ליעד הבא. בדרך כלל לא תוכלו לעשות שום דבר בשלב הזה. מיליוני זרעים - ביציות ספורות כמות הזרעים שמייצר הגוף הגברי היא אין סופית. מדובר במפעל בעל כושר ייצור מדהים המייצר מליוני פריטים כל יום. מיוצרים כל כך הרבה פריטים שבעל המפעל מוכן לחלק אותם כמעט בחינם, כמעט לכל דורש. בגלל זה גברים מוכנים לזיין כמעט כל אחת. בגלל זה גברים צריכים להפיץ את זרעם בקרב נשים רבות. אצל נשים לעומת זאת העסק בנוי אחרת. מושקעת עבודה רבה יותר בכמות קטנה של פריטים. ליתר דיוק, עבודה של חודש תתורגם לפריט אחד - הביצית. המפעל מנפק 12 פריטים בשנה למספר מוגבל יחסית של שנים (גבר מייצר זרע עד גיל 70, אישה מייצרת ביציות עד 50 במקרה הטוב). כתוצאה מכך נשים יהיו תמיד הרבה יותר בררניות. הם ישכבו עם מישהו שמצליח לעורר בהן מחשבה על המשכיות, קשר ועתיד (נכון שגם נשים אוהבות סקס לשם סקס, סטוצים ומין מזדמן - אבל כמגמה, נשים הרבה יותר בררניות). אצל גברים הפצת זרע, הוא אקט טבעי, חלק מהתוכנה שמפעילה אותו. עכשיו, כשאשה שוכבת עם גבר ומכירה רק את דפוס המחשבה שלה (התוכנה הנשית) - היא עשויה לחשוב שהגבר רואה את המצב כמוה. היא מיוחדת בעיניו כמו שהוא מיוחד בעיניה. אבל, וזה החלק החשוב, אין שום סיבה בעולם שהגבר יראה את זה ככה. מבחינתו , הוא מחלק בחינם זרעונים. היום הוא פה, שבוע הבא הוא יהיה שם... הגבר והאישה קרובים פיזית,אבל מחשבותיהם ומניעיהם שונים בתכלית. העצוב הוא שהשוני הזה בין גברים ונשים הוא בכלל לא אשמתם, זה פשוט עניין של אבולוציה.
