יוסף בן דוד שוורץ
New member
על האור ועל החושך
על האור ועל החושך את העלטה שניסו שליטי ישראל להטיל על תושבי עזה הנצורה בגטו, העיפו 17 מטענים שפרצו את הדרך לפני התושבים. היום דחפור של חמאס פרץ פתח נוסף בחומת האפרטהייד. ואתם שליטים של ישראל החזירו לזיכרון הקולקטיבי את אשר עוללו ליהודים החפים מפשע במלחמת העולם השנייה. לא, הם עוד לא שולחים למחנות ההשמדה, אך גם האימפריאליזם הגרמני לא התחילו במחנות השמדה אלא בגטאות. ובתוכניות טרספר. הבורגנות המצרית לא הסתפקה בפציעת 60 פלסטיניות לפני יומיים, היא שלחה היום גדודי שוטרים חמושים במגנים ובאלות מנסים לעצור בכוח את תושבי עזה , לאחר שמבוארק בשיתוף פעולה עם שליטי ישראל הצהיר על סגירת המעבר קציני משטרה מצרים הודיעו ברמקולים באל עריש כי המעבר ייסגר סופית היום בשעה שבע. אתמול החלו המצרים להחזיר חזרה פלשתינאים שניסו לנוע עמוק יותר לתוך מצרים. ברשת השידור הבריטית, בי-בי-סי, דווח "כי במקום יש תגרות ידיים בין אנשי ביטחון מצרים לתושבים פלשתינאים. הפלשתינאים מיידים אבנים בעוד שהשוטרים יורים באוויר ומשתמשים באלות כדי להדוף את הפלשתינאים הצובאים עליהם. בחלק מהמקרים דווח כי השוטרים נאלצו לסגת בשל הלחץ של ההמונים. כאן עלינו להעיר שלוש הערות תיאורטיות. 1. המדינה. בניגוד לאידיאולוגיה הבורגנית המדינה אינה שייכת לאזרחים. מנגנון המדינה הבורגני הוא מנגנון דיכוי שנועד לשמור על האינטרסים של המעמד השליט. מנגנון המדינה הוא הצבא, המשטרה, בתי המשפט והכלא. מעמד הפועלים וההמונים אינם יכולים להיות חופשיים במסגרת המדינה הבורגנית, על מנת להתקדם לחברה מפותחת יותר יש הכרח למעמד הפועלים בהנהגת מפלגה מהפכנית של הפועלים המודעים לשבור מנגנון זה ולהחליפו בחברת מעבר אל הסוציאליזם-מדינת פועלים. 2. לאלו המשקר ם ואומרים כי המשטר הסטליניסטי המדכא הוא ביטוי למדינת פועלים, הרי במציאות הסטליניסטים היו שכבה קונטר מהפכנית שהשתלט על מדינת הפועלים שקמה ב-1917 שכבה פרזיטית ומנצלת, אשר חיסלה את מדינת הפועלים בתקופת הטיהורים הגדולים ערב מלחמת העולם השנייה. 3. במדינות שלא עברו את המהפכה הדמוקרטית ומצרים נמנית עליהן כחלק "מהעולם השלישי" הבורגנות אינה מסוגלת לעמוד בראש ההמונים ולבצע מהפכה בורגנית דמוקרטית. בורגנות זו נוטה לשתף פעולה עם האימפריאליזם כנגד מעמד הפועלים וההמונים. על כן תפקידי המהפכה הבורגנית הדמוקרטית:"שחרור לאומי של העם הפלסטיני, איחוד האזור, תיעושו , השלמת המהפכה האגרארית נופלים על שכמו של מעמד הפועלים והוא יבצען אם יש לו הנהגה מהפכנית. אולם משיגיע מעמד הפועלים לשלטון הוא לא יחזיר אותו לבורגנות אלא ימשיך ויקים מדינת פועלים הרפובליקה הדמוקרטית ביותר שניתן לעלות על הדעת. ה"עצמאות" הפוליטית לכאורה של מדינות "העולם השלישי" השאירו את היחסים הכלכלים-חברתיים שבין המדינות האימפריאליסטיות למדינות "העולם השלישי" על כנן כאשר הניצול המחפיר הולך וגדל. זה נכון במצרים כמו בדר"אפ שם היא.אנ.סי יחד עם המפלגה הקומוניסטית בלמו את מהפכת הפועלים ועל כן דרום אפריקה ממשיכה להיות מדינה בה העשירים ממשיכים להתעשר והמוני השורים סובלים סבל נורא. המשבר של השיטה הקפיטליסטית שהולך ומחמיר נותן את אותותיו לא רק בחוסר היציבות הכלכלית-חברתית פוליטית, אלא בהחרפת המאבקים של ההמונים. עד לא מזמן לא היו מכשירי תעמולה בורגניים כ -ב.ב.סי מדברים על המונים. לפי האידיאולוגיה הבורגנית יש רק אינדיבידואלים והמדינה "שלהם. עם החרפת מאבקי ההמונים בכול העולם הולך ונחלש האימפריאליזם. אפילו דוברי מערכת הביטחון הציונית נאלצים עתה להודות כי ארוכי השבוע האחרון היו הצלחה גדולה לחמאס, משמע מכה להם. מערכת הביטחון: חמאס נחל הצלחה על כך מדווח עיתון ה"ארץ" "במערכת הביטחון מגדירים את אירועי השבוע האחרון כהצלחה גדולה לחמאס, שהכתיב למעשה את סדר היום לישראל. בחלק מגופי המודיעין חזו נכונה, שחמאס ינצל את החולשות היחסיות של ישראל - היעדר מענה לירי מהרצועה והאחריות למצב האוכלוסייה האזרחית בה - כדי להפוך את אמצעי הענישה של ישראל למנוף תקשורתי ומדיני. כך לדוגמה, הידוק המצור על הרצועה איפשר לחמאס להציגו כמשבר הומניטארי ולהפעיל בכך לחץ רגשי על מצרים, על מדינות ערביות נוספות ועל יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס.". כישלון זה למדיניות הציונית אינו מקרי הוא המשך כל המדיניו של ישראל בשנים האחרונות והתוצאות של מלחמת לבנון השנייה, כשם שמפלתם בניסיונם להפיל את ממשלת המחאס שנבחרה על ידי ההמונים הם רק ביטויים להחלשות האימפריאליזם. כל מפלה ולו קטנה לאימפריאליזם, הוא ניצחון למעמד הפועלים העולמי. החרפת אי היציבות פרי המשבר של האימפריאליזם ומאבק ההמונים ובמיוחד מעמד הפועלים כפי שאנו עדים לו למשל במצרים, מדאיג לא רק את שליטי מדינות ערב, ישראל והאימפריאליזם כולו מארצו הברית דרך צרפת ועד רוסיה. הוא מדאיג מאוד את הרפורמיסטיים , כמפלגות הסוציאל דמוקרטיות וה"קומוניסטיות". הוא דוחף את הזעיר בורגנות "השמאלית" ימינה כאשר קשה מאוד להבחין ביניהם לרפורמיסטיים הקלאסיים. לא במקרה רבים מ"השמאל" הזה המופיע תחת שמות שונים ביניהם כאלו המתחפשים אף ל"טרוצקיסטים" משתתפים בקמפיין האסלאמופובי ומנסים להציג לא את האימפריאליזם כסכנה הגדולה ביותר לעולם אלא דווקא את התנועות האסלאמיות הנאבקות ולו חלקית באימפריאליזם.. במקום לחגוג את פריצת חומות הגטו הם מתנפלים על "הטריק" של חמאס. מסיבה זו גופים שונים המגנים למעשה על מדינת ישראל כחד"ש וגוש שלום, משתתפים מחר בהפגנה. התפקיד שלהם לנסות ולכפוף את הפלסטינים בישראל למדינה הציונית הפרוגראמה שלהם אינה רפובליקה פלסטינית אחת, אלא בנטוסנן לצד מדינת ישראל האימפריאליסטית.. לא היה זה מקרי שאורי אבנרי מבקש כי המפגינים לא יבואו מחר עם דגלים" דהינו כי לא יבואו עם דגלים פלסטינים. הדגל של המרכסיסטים הוא הדגל האדום, אולם לפלסטינים הזכות המלאה לבוא מחר עם הדגלים הפלסטינים. בין אלו דגלי הלאום או הדגלים הירוקים האסלאמיים. פעולה של חזית מאוחדת תמיד חייבת להיות בנויה על העיקרון כי לכול גוף ולכל תנועה הזכות המלאה לבוא עם הדגלים, השלטים הסיסמאות וכל חומרי התעמולה שלו. הגישה ש"כולנו יחד" בפועל היא דרישה להיכנע יחד לשליטים
על האור ועל החושך את העלטה שניסו שליטי ישראל להטיל על תושבי עזה הנצורה בגטו, העיפו 17 מטענים שפרצו את הדרך לפני התושבים. היום דחפור של חמאס פרץ פתח נוסף בחומת האפרטהייד. ואתם שליטים של ישראל החזירו לזיכרון הקולקטיבי את אשר עוללו ליהודים החפים מפשע במלחמת העולם השנייה. לא, הם עוד לא שולחים למחנות ההשמדה, אך גם האימפריאליזם הגרמני לא התחילו במחנות השמדה אלא בגטאות. ובתוכניות טרספר. הבורגנות המצרית לא הסתפקה בפציעת 60 פלסטיניות לפני יומיים, היא שלחה היום גדודי שוטרים חמושים במגנים ובאלות מנסים לעצור בכוח את תושבי עזה , לאחר שמבוארק בשיתוף פעולה עם שליטי ישראל הצהיר על סגירת המעבר קציני משטרה מצרים הודיעו ברמקולים באל עריש כי המעבר ייסגר סופית היום בשעה שבע. אתמול החלו המצרים להחזיר חזרה פלשתינאים שניסו לנוע עמוק יותר לתוך מצרים. ברשת השידור הבריטית, בי-בי-סי, דווח "כי במקום יש תגרות ידיים בין אנשי ביטחון מצרים לתושבים פלשתינאים. הפלשתינאים מיידים אבנים בעוד שהשוטרים יורים באוויר ומשתמשים באלות כדי להדוף את הפלשתינאים הצובאים עליהם. בחלק מהמקרים דווח כי השוטרים נאלצו לסגת בשל הלחץ של ההמונים. כאן עלינו להעיר שלוש הערות תיאורטיות. 1. המדינה. בניגוד לאידיאולוגיה הבורגנית המדינה אינה שייכת לאזרחים. מנגנון המדינה הבורגני הוא מנגנון דיכוי שנועד לשמור על האינטרסים של המעמד השליט. מנגנון המדינה הוא הצבא, המשטרה, בתי המשפט והכלא. מעמד הפועלים וההמונים אינם יכולים להיות חופשיים במסגרת המדינה הבורגנית, על מנת להתקדם לחברה מפותחת יותר יש הכרח למעמד הפועלים בהנהגת מפלגה מהפכנית של הפועלים המודעים לשבור מנגנון זה ולהחליפו בחברת מעבר אל הסוציאליזם-מדינת פועלים. 2. לאלו המשקר ם ואומרים כי המשטר הסטליניסטי המדכא הוא ביטוי למדינת פועלים, הרי במציאות הסטליניסטים היו שכבה קונטר מהפכנית שהשתלט על מדינת הפועלים שקמה ב-1917 שכבה פרזיטית ומנצלת, אשר חיסלה את מדינת הפועלים בתקופת הטיהורים הגדולים ערב מלחמת העולם השנייה. 3. במדינות שלא עברו את המהפכה הדמוקרטית ומצרים נמנית עליהן כחלק "מהעולם השלישי" הבורגנות אינה מסוגלת לעמוד בראש ההמונים ולבצע מהפכה בורגנית דמוקרטית. בורגנות זו נוטה לשתף פעולה עם האימפריאליזם כנגד מעמד הפועלים וההמונים. על כן תפקידי המהפכה הבורגנית הדמוקרטית:"שחרור לאומי של העם הפלסטיני, איחוד האזור, תיעושו , השלמת המהפכה האגרארית נופלים על שכמו של מעמד הפועלים והוא יבצען אם יש לו הנהגה מהפכנית. אולם משיגיע מעמד הפועלים לשלטון הוא לא יחזיר אותו לבורגנות אלא ימשיך ויקים מדינת פועלים הרפובליקה הדמוקרטית ביותר שניתן לעלות על הדעת. ה"עצמאות" הפוליטית לכאורה של מדינות "העולם השלישי" השאירו את היחסים הכלכלים-חברתיים שבין המדינות האימפריאליסטיות למדינות "העולם השלישי" על כנן כאשר הניצול המחפיר הולך וגדל. זה נכון במצרים כמו בדר"אפ שם היא.אנ.סי יחד עם המפלגה הקומוניסטית בלמו את מהפכת הפועלים ועל כן דרום אפריקה ממשיכה להיות מדינה בה העשירים ממשיכים להתעשר והמוני השורים סובלים סבל נורא. המשבר של השיטה הקפיטליסטית שהולך ומחמיר נותן את אותותיו לא רק בחוסר היציבות הכלכלית-חברתית פוליטית, אלא בהחרפת המאבקים של ההמונים. עד לא מזמן לא היו מכשירי תעמולה בורגניים כ -ב.ב.סי מדברים על המונים. לפי האידיאולוגיה הבורגנית יש רק אינדיבידואלים והמדינה "שלהם. עם החרפת מאבקי ההמונים בכול העולם הולך ונחלש האימפריאליזם. אפילו דוברי מערכת הביטחון הציונית נאלצים עתה להודות כי ארוכי השבוע האחרון היו הצלחה גדולה לחמאס, משמע מכה להם. מערכת הביטחון: חמאס נחל הצלחה על כך מדווח עיתון ה"ארץ" "במערכת הביטחון מגדירים את אירועי השבוע האחרון כהצלחה גדולה לחמאס, שהכתיב למעשה את סדר היום לישראל. בחלק מגופי המודיעין חזו נכונה, שחמאס ינצל את החולשות היחסיות של ישראל - היעדר מענה לירי מהרצועה והאחריות למצב האוכלוסייה האזרחית בה - כדי להפוך את אמצעי הענישה של ישראל למנוף תקשורתי ומדיני. כך לדוגמה, הידוק המצור על הרצועה איפשר לחמאס להציגו כמשבר הומניטארי ולהפעיל בכך לחץ רגשי על מצרים, על מדינות ערביות נוספות ועל יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס.". כישלון זה למדיניות הציונית אינו מקרי הוא המשך כל המדיניו של ישראל בשנים האחרונות והתוצאות של מלחמת לבנון השנייה, כשם שמפלתם בניסיונם להפיל את ממשלת המחאס שנבחרה על ידי ההמונים הם רק ביטויים להחלשות האימפריאליזם. כל מפלה ולו קטנה לאימפריאליזם, הוא ניצחון למעמד הפועלים העולמי. החרפת אי היציבות פרי המשבר של האימפריאליזם ומאבק ההמונים ובמיוחד מעמד הפועלים כפי שאנו עדים לו למשל במצרים, מדאיג לא רק את שליטי מדינות ערב, ישראל והאימפריאליזם כולו מארצו הברית דרך צרפת ועד רוסיה. הוא מדאיג מאוד את הרפורמיסטיים , כמפלגות הסוציאל דמוקרטיות וה"קומוניסטיות". הוא דוחף את הזעיר בורגנות "השמאלית" ימינה כאשר קשה מאוד להבחין ביניהם לרפורמיסטיים הקלאסיים. לא במקרה רבים מ"השמאל" הזה המופיע תחת שמות שונים ביניהם כאלו המתחפשים אף ל"טרוצקיסטים" משתתפים בקמפיין האסלאמופובי ומנסים להציג לא את האימפריאליזם כסכנה הגדולה ביותר לעולם אלא דווקא את התנועות האסלאמיות הנאבקות ולו חלקית באימפריאליזם.. במקום לחגוג את פריצת חומות הגטו הם מתנפלים על "הטריק" של חמאס. מסיבה זו גופים שונים המגנים למעשה על מדינת ישראל כחד"ש וגוש שלום, משתתפים מחר בהפגנה. התפקיד שלהם לנסות ולכפוף את הפלסטינים בישראל למדינה הציונית הפרוגראמה שלהם אינה רפובליקה פלסטינית אחת, אלא בנטוסנן לצד מדינת ישראל האימפריאליסטית.. לא היה זה מקרי שאורי אבנרי מבקש כי המפגינים לא יבואו מחר עם דגלים" דהינו כי לא יבואו עם דגלים פלסטינים. הדגל של המרכסיסטים הוא הדגל האדום, אולם לפלסטינים הזכות המלאה לבוא מחר עם הדגלים הפלסטינים. בין אלו דגלי הלאום או הדגלים הירוקים האסלאמיים. פעולה של חזית מאוחדת תמיד חייבת להיות בנויה על העיקרון כי לכול גוף ולכל תנועה הזכות המלאה לבוא עם הדגלים, השלטים הסיסמאות וכל חומרי התעמולה שלו. הגישה ש"כולנו יחד" בפועל היא דרישה להיכנע יחד לשליטים