עדנה, אמא של אייל
New member
על האושר - סיפור קטן....
ובעיקר לניצן שאולי הלילה תישן.....סיפור ששמעתי ומעבירה מאם לבת...... במסעו בעולם הגיע איש אחד לכפר. בכניסה לכפר ראה בית קברות. הביט במצבות וראה שעל כל אבן כתוב שמו של אדם ומספר דקות.....שלוש דקות, ארבע דקות, שש דקות....וכן הלאה. ולא הבין האיש את פשר הדבר. נכנס האיש לכפר ולתימהונו ראה מחזה מוזר. אנשי הכפר התהלכו ברחוב כשלצווארם שרוך ובקצהו פנקס קטן. מדי פעם היו האנשים נעצרים, פותחים את הפנקס ורושמים בו דבר מה....וסוגרים בחזרה. שאל האיש את אחד העוברים והשבים לפשר התופעה.....ענה לו האיש: מנהג יש בכפרנו, בכל פעם שמישהו מהאנשים חווה אושר, הוא רושם אותו בפנקסו הקטן......וכאשר נאסף האיש אל אבותיו, מסכמים מתוך הפנקס שלו, את סך רגעי האושר שחווה האדם בחייו.....ואת התוצאה רושמים על מצבתו. אז לרגע הייתי "יוסף המספר"......ומקווה שנאסוף המון רגעים.
ובעיקר לניצן שאולי הלילה תישן.....סיפור ששמעתי ומעבירה מאם לבת...... במסעו בעולם הגיע איש אחד לכפר. בכניסה לכפר ראה בית קברות. הביט במצבות וראה שעל כל אבן כתוב שמו של אדם ומספר דקות.....שלוש דקות, ארבע דקות, שש דקות....וכן הלאה. ולא הבין האיש את פשר הדבר. נכנס האיש לכפר ולתימהונו ראה מחזה מוזר. אנשי הכפר התהלכו ברחוב כשלצווארם שרוך ובקצהו פנקס קטן. מדי פעם היו האנשים נעצרים, פותחים את הפנקס ורושמים בו דבר מה....וסוגרים בחזרה. שאל האיש את אחד העוברים והשבים לפשר התופעה.....ענה לו האיש: מנהג יש בכפרנו, בכל פעם שמישהו מהאנשים חווה אושר, הוא רושם אותו בפנקסו הקטן......וכאשר נאסף האיש אל אבותיו, מסכמים מתוך הפנקס שלו, את סך רגעי האושר שחווה האדם בחייו.....ואת התוצאה רושמים על מצבתו. אז לרגע הייתי "יוסף המספר"......ומקווה שנאסוף המון רגעים.