על ההתאהבות בתקשורת מקרבת

[יעל ארבל]

על ההתאהבות בתקשורת מקרבת

חשבתי לעצמי היום שלא משנה כמה עשרות פעמים אני שומעת הרצאות וקורסים בתקשורת מקרבת, זה אף-פעם לא נמאס עלי. ותהיתי לעצמי איך זה, ומה אני אוהבת בזה? הגעתי למסקנה שחוץ מאשר שזה ממש מעניין וכל פעם לומדים משהו חדש - אני גם נורא אוהבת לראות את התהליך שעובר על אנשים כשהם מתוודעים לראשונה לתקשורת מקרבת, לגישה, לעקרונות שלה ולמודל של מרשאל. בדר"כ אחרי שהם שומעים בפעם הראשונה את המודל - אני מחכה לרגע הזה שפתאום למישהו נופל אסימון. הרבה פעמים זה מגיע בדרך של עיניים שנפקחות פתאום, או איזשהו משפט שנאמר. כל אחד מגיב אחרת. אתמול מישהי התחילה לבכות מהתרגשות, מישהו אחר שדיבר הרבה פתאום השתתק, זה ממש היה מדהים לראות את התגובות של האנשים ששומעים את הדבר החדש הזה בפעם הראשונה. ואני רוצה לשאול אתכם - איפה זה תפס אתכם בפעם הראשונה? האם זו היתה התאהבות ממבט ראשון או שלקח קצת זמן לעכל את הדברים ולהגיע למסקנה שזה משהו שיכול לעבוד לכם? ומה היחס שלכם לתקשורת מקרבת היום? ולגבי יישום תקשורת מקרבת בחיי היום-יום, זה שווה שרשור נפרד שיגיע בקרוב. בוקר טוב לנו,

 

[hayapollak]

חייבת להתוודות יעל

לא למדתי תקשורת מקרבת בקורסים והרצאות אומר זאת עם האמונה והתקוה שאשמע בכל זאת צנועה - אצלי זה מודל שהתפתח בפנימיות שלי בתהליך טבעי - תובנות.

 

[יעל ארבל]

מאוד מסקרן לשמוע

כשאני מדברת על תקשורת מקרבת (לא-אלימה), אני מדברת על המודל של מרשאל רוזנברג ועל הגישה לחיים שהוא פיתח. יחד עם זאת, הגישה הזאת היא מאוד רחבה ואין לי ספק שחלקים ממנה, בעיקר העקרונות שלה נחווים אצל הרבה מאוד אנשים באופן אינטואיטיבי. לדוגמא, העיקרון של הנעת עצמנו ואחרים מתוך בחירה, אחריות ורצון, בניגוד להנעה הרווחת בעולם של אנשים מתוך פחד, אשמה או בושה. והלמידה המתמשכת, היומיומית והאינסופית לבטא את עצמנו בצורות שונות (דיבור וכתיבה למשל) שלא ייתפסו ויחוו כהאשמה בצד השני. גם בלי להכיר את המודל אפשר להתאמן על כך (ואני עשיתי את זה בעצמי באופן אינטואיטיבי מרבית חיי עד שפגשתי את תקשורת מקרבת והתרחב לי הלב לשמוע שזה חלק מהתיאוריה היישומית של הגישה). וחיה, אם מעניין אותך המודל הספציפי (שזה בעיניי כלי חיוני וראשון למאמנים אישיים ועוזר לי המון בכך) - אז את מוזמנת בשמחה לאחד מערבי המבוא שאנחנו מקיימים אצלנו באופן שוטף. הקרוב ב-31.5.

מדברים אלייך הדברים שכתבתי כאן?

 

[hayapollak]

יעל

אודה לך מאד אם תרחיבי כאן מדוע ובמה המודל של מרשאל רוזנברג הוא כלי חיוני וראשון למאמנים אישיים וזאת על מנת שאוכל לבדוק אם יש לי את זה מתוך עצמי או שזה באמת חסר לי כמאמנת. העניין הוא שממרומי שנותי ותחומי התענינותי בעבר למדתי, קראתי, השתתפתי בסדנאות, ימי עיון וכמה קורסים בסיסיים כלומר השקעתי הרבה בהתפתחות עצמית - עד כדי שיש הטוענים שמספיק, די והותר לעכשיו וכעת הגיע הזמן לעסוק בעשייה ולהביא תוצאות - דבר שכשלעצמו נכון, כך שהנושא בהחלט מעניין אותי אך אני לא מבטיחה כאן ועכשיו להגיע להרצאת מבוא - אני באמת ובתמים מבקשת שתנמקי בבקשה למה הכלי הזה הוא חיוני וראשון למאמנים אישיים. אכיר לך תודה על זמנך ועל ההשקעה .

 

[יעל ארבל]

שלום חיה

מאחר שאני מאמנת לחיים הבקשה שלך שאפרט מדוע תקשורת מקרבת היא כלי חיוני למאמנים אישיים - מלהיבה ומאתגרת אותי מאוד. אני מאוד רוצה לענות על שאלתך בדרך מקיפה ומעמיקה (גם לעצמי וגם לאחרים בתחום ששאלו אותי), ולכן בעקבות בקשתך החלטתי לכתוב על כך משהו יותר מפורט. (בין היתר אני גם אוהבת לכתוב ועוסקת בכתיבה כחלק מהעבודה שלי כך שכיף לי לשלב). זה ייקח כמה ימים אבל מבטיחה לחזור אלייך עם משהו מפורט. מקווה שזה בסדר לך לחכות קצת, להתראות

 

[hayapollak]

אני מבטיחה לחכות בסבלנות

ותודה.

 

[הנחליאלי]

אינטואיציות ומודלים מדויקים

זאת שאלה מעניינת ביותר! דעתי (האישית) היא שיש קפיצת דרך מהותית בין מה שאנו עושים באינטואיציה ובין מה שאנו עושים בשיטות מהסוג של התקשורת המקרבת. אביא דוגמה משיטה אחרת, גם היא באוריינטציה של כלים מילוליים, גם היא מבקשת לעשות סדר בתהליכים אינטואיטיביים, גם היא מחוללת נפלאות: "ששת הכובעים" של אדוארד דה-בונו, בעבודתו המתמשכת על החשיבה היצירתית. העברתי (במיוחד לנוער) סדנאות כאלה, ופשוט מדהים מדהים מדהים ההבדל בין מה שמקבלים בדיון אינטואיטיבי ובין מה שמקבלים בתהליך מובנה. (לא, אני לא בן אדם של overstatement, זה באמת מדהיםמדהיםמדהים.) נניח שיש לנו איזו בעיה לפתור, ואנו שוקלים פתרון כלשהו. כמובן, גם באינטואיציה כל אחד מאתנו חושב על היתרונות, החסרונות והחלופות, כל אחד מאתנו מלקט פה ושם מידע, כל אחד מרגיש משהו ביחס לפתרון,וכל הדברים הללו מטיילים להם בעירבוביה בתודעה ובתת-תודעה, ובסוף בוחרים בפתרון הזה או זונחים אותו. דה בונו מציע לחלק את התהליך לשישה תת-תהליכים. להקציב לכל אחד מהם זמן קבוע, ובאותו זמן לא לעשות שום תהליך אחר. א. כובע כחול (השקפה מלמעלה): קביעת גבולות המהלך (היום משבע עד שמונה בערב ייפגשו נילי וצילי בבית קפה הילל, יקיימו ישיבה על הנושא, ויגישו את מסקנותיהן בכתב לגילי מחר בתשע בבוקר. בשעת הישיבה ייוחדו עשרים דקות לכובע לבן, חמש דקות לכובע ירוק, שבע דקות לכובעים הצהוב והשחור, שלוש דקות לכובע אדום, ולסיום חמש דקות לכובע כחול. ב. כובע לבן (נייר ריק, צריך למלא אותו): במשך 20 הדקות הראשונות ייאסף ככל האפשר יותר מידע מהאינטרנט ובאמצעות טלפונים לרשימת בעלי הידע המצורפת להודעה זו. ג. כובע ירוק. יצירתיות חופשית, סיעור מוחות, אסוציאציה ורעיונות מטורפים ובלתי אפשריים, לפי הטכניקות האחרות של שיטת דה-בונו. ד. כובע צהוב: לאחר מבוא קצר של כובע כחול (רישום מסודר וקצר של רעיון מרכזי). לרשום את כל היתרונות של הרעיון שנבחר. ה. כובע שחור: לרשום את כל החסרונות של הרעיון שנבחר. ו. כובע אדום: לסכם תגובה רגשית. ז. כובע כחול: כל אחת מהשתיים תגיש בנפרד סיכום תמציתי של הישיבה. יש כללים נוספים לכל צבע, ולא אפרט כאן. אבל אדגים את היתרון בדוגמת הצבעים הלבן והצהוב. בכובע הלבן - ליקוט מידע, מוצאים שיש לנו ממש רפלקס להגיב על כל פיסת מידע שנכנסת לתמונה. המחיר: 500 שח. זאת פיסת מידע. מיד מתחילה המולה של "זה נורא יקר... בסופרזול זה בטח יותר זול...בטח יחזירו לנו את ההצעה בגלל המחיר... מאיפה נשיג את הכסף?..." ולעומת זאת המשמעת להגיד מחיר (מידע נטו) ולעבור הלאה, לרשום רשימת חנויות ולכתוב גם את המחירים שלהן, וכיו"ב, מרגיעה את כל הדיון ומעשירה אותו בהמון מידע שלא היה נכנס לתהליך אחרת. הצבע הצהוב הוא לחפש יתרונות. חמש דקות לא עושים שום דבר אחר אלא חושבים על יתרונות. לא מערבבים בחסרונות. לא מערבבים בבעיות. לא מערבבים ברגשות. יתרונות נטו. מניסיוני, בהתחלה תוך דקה וחצי גומרים את כל הרעיונות שהיו לכם. אחר כך יושבים דקה ולא יודעים מה לעשות. אחר כך מתחילים לקפוץ לראש עוד ועוד רעיונות, שלא היו קופצים אלמלא היו שתי דקות ריקות שבהן צריך אך ורק לחפש יתרונות. השיטה מחוללת פלאים. חשבתי שזה שייך לענייננו.

 

[hayapollak]

נחליאלי

ראשית תודה על הבאת תורתו של דה בונו בתקציר היא בוודאי מעניינת. שנית אני מאד מקווה שאתה נותן לי את הקרדיט שהגעתי גם לנושא או לצורך ב- תקשורת מקרבת מתוך עומק , לימוד ודרך חיים של התמודדות רוחנית ולא על דרך האינטואיציה האישית שלי. אמנם אני לא המצאתי שום תורה או מודל אבל מי יודע...חחחה

 

[הנחליאלי]

האמת, לא התייחסתי אישית.

ראיתי מה שנראה לי כדיון בשאלת היחס בין התפתחות רוחנית כללית בשיטות מגוונות ובהעמקת האינטואיציה והרגישות, ובין שיטות מז'נר מסוים, העובדות במערכת קפדנית של עקרונות ניסוח. רציתי לתרום לדיון הזה. לא בדקתי באופן אישי מי עושה מה באילו שיטות ובאילו טכניקות. מה שנראה לי חשוב זה העניין המושגי, המודעות לבחירה. אני גם לא מבטיח על עצמי שום דבר באופן אישי. אני יודע מתי אני מתחייב ללכת לפי כללי הטכניקה, ואני לא יודע מתי אני עושה דברים בדרכים אחרות, ומתי הטכניקה והאינטואיציה כבר משתלבות מעצמן. אני בכלל לא מתחייב באופן אישי כלום, ולא מחייב אף אחד לכלום. אני מנסה לשכלל את המערכת המושגית שלי בעזרת הדיאלוג אתכם. ומכיוון שאין לי שום כוונה לפגוע באיש, אני מנסה לא לפגוע באיש.

 

[akazw]

האמת

האמת היא שאני הגעתי לפורום הזה לאחר שנתקלתי באלימות במקום אחר, וחיפשת בגוגול "אלימות" וכך הגעתי, בדיוק למקום שהייתי צריכה. קראתי את המאמרים,ומאוד התרשמתי, אני בתהליך למידה בתחום, ואשמח להיות מאותגרת וללמוד,כל דבר שיעזור וירפא את האלימות בין אנשים לעצמם לאחרים ולסביבתם. אני מאוד נהנית פה, ומודה לכל מי שמשתתף איתי בתהליך שלי. לצערי לא אוכל להגיע לסדנאות כי אני בחו"ל , אולי כשאהיה בביקור בארץ.