על הומאופטיה

[danairis]

על הומאופטיה

שלום מעיין היקרה, שלום לכולכן, יצא לי לבקר בפורום מספר פעמים אולם מעולם לא חשבתי שאוכל לתרום משהוא משלי. היום בניגוד לעבר נכנסה בי המחשבה ש "ד. הגיע הזמן שתיתן משהו מעצמך, מה זה רק לשבת ולקרא כל היום

" והפורום שלכן באמת דינמי ומלא התרחשויות. זה קורה לאחר שקראתי את הדרמה ששידרה מעיין בשידור חי, כך יוצא שאת 'הקורבן' של תרומתי הצנועה לפורום זה

אני אכתוב בלשון נקבה אולם הדברים מיועדים לאוזן של המין השני באותה מידה, פשוט חשבתי שהמין היפה זכאי לקרא את הדברים בלשונן הן. ובכן הנושא עליו רציתי לכתוב לא עלה בשום פורום מסוג זה בו נתקלתי עד היום ונקרא הומאופטיה. אני מניח שרובכן שמעתן את השם אך בדומה לי (לפני קרוב לשנתיים), לא יודעות בדיוק במה מדובר. אז אנסה להסביר בשתים וחצי מילים ואני לא מעוניין בשום פנים ואופן להצטייר כמומחה לנושא. מה שאני מספר הוא מתוך ידע והתנסות אישית שלי בלבד. הומאופטיה היא מדע (לא בדיוק במובן המודרני) רפואי, היא פילוסופיה שעוסקת באיזון, איזון של גוף האדם. היא מביטה על כל יצור חי במבט כולל, מה שנקרא תפיסה הוליסטית, המאפיינת גם את הרפואה הסינית לדוגמא (הדיקור), תפיסה שאומרת שצריך לטפל בגורמי המחלה ולא בסימפטומים שלה כלומר לטפל בחוסר האיזון שגרם לאותה מחלה ולא להתעסק בפריחה שהופיעה על העור, לדוגמא. כל אדם שאינו מאושר בחייו אינו מאוזן. אדם שאינו מתעורר בבוקר עם חיוך, עם שיר בלב, אינו מאוזן ואני מודע לעוצמת הדברים שכתבתי כאן, אבל זו אינה טעות ואני עומד מאחוריהם. כמובן שאין המדובר באדם שכל חצי שעה חוטף בעיטה בראש מכוון שהוא בשבי הסורי, שכן אדם זה, 'כל' שנדרש ממנו הוא לצאת לחופשי, אלא אדם שהגורם לאומללותו נמצא בתוכו ואינו גורם חיצוני. כמובן שקיימות דרגות שונות של חוסר איזון, וחוסר האיזון של אדם המנסה להתאבד גבוה לעין שיעור מזה של אדם שאינו מרוצה מחייו אך אינו אומלל. להומאופטיה מספר גרסאות שהתפתחו במהלך השנים, היכרותי שלי היא עם ההומאופטיה הקלאסית בה אופן הטיפול הוא פגישות בנות חצי שעה ועד שעה בה המטופל מספר למטפל כל מה שקורה בחייו, פשוט כל מה שעולה על דעתו. המטפל אינו שואל שאלות, (אלא במקרה ונדרשת הבהרה לנקודה כל שהיא הקשורה לדבריו של המטופל) אינו מנחה, רק מקשיב ורושם לעצמו נקודות. הוא יושב מול מחשב המריץ תוכנה שמעבדת את הסימפטומים ומוציאה רשימה של רמדי (remedy ,'התרופה' ההומאופטית שנראית כמו כדורים לבנים קטנים) שעשויות להתאים לאותו מטופל ועל סמך ניסיונו מחליט מה לתת. תדירות המפגשים היא פעם בחודש לכל היותר, כאשר ככל שעובר הזמן היא יורדת לפעם בחודשיים ואף יותר (פעם בשנה) ובכל פגישה ניתן רמדי מסוג אחד בלבד.

 

[ד זה אני]

ההמשך ...

טוב, אז אחרי ההקדמה שיצאה מעט ארוכה למרות שהיא ממש על קצה המזלג אסביר איך ולמה החלטתי לכתוב לכן כל זאת ואיך הדבר רלוונטי לפורום זה ובייחוד לך מעיין יקרה. אתחיל ואומר שיש לי מושג טוב מהו דיכאון. דיכאון בשבילי היא ההרגשה הפנימית הקשה מנשוא שהכל שחור ואין שום תקווה. זה הקול הפנימי שאני קורא לו המטיף השחור, הקול הזה שיש לו יכולת שכנוע עצומה ואומר לך שחבל על הזמן, הכל פשוט חרא וגם מראה לך הוכחות שאין שום סיכוי שיהיה טוב יותר. אפילו בימים שאת מרגישה יותר טוב הוא ממשיך ואומר "כן את מרגישה יותר טוב אבל אין שום סיבה לכך". שחור אמיתי

. דיכאון זה סבל בל יתואר שצריך להיות חזקים מפלדה ומאבן על מנת לשרוד אותו לאורך זמן, להיות עשויים ללא חת. אני יודע שלהגיד למישהו שנמצא בדיכאון תתעודד הוא כמו לומר לרוצח שרשרת נו, נו, נו, מספיק כבר עם זה, כלומר אין לדברים שום משמעות. וכך גם לשכנוע שהחיים יפים והכל לפניך ותראי זה ישתנה. הסכנה היא שאדם השרוי בדיכאון לאורך זמן פשוט יתעייף וכאשר הוא מתעייף מלהילחם ומאבד את התקווה, הוא מתחיל לחשוב על לסיים את הסבל. כי המחשבה בשביל מה אני צריך את כל הסבל הזה מתחילה לנקר בראש משלב מסוים והיא נמצאת שם ברקע כל הזמן. אני מודע לכך שאני כותב את הדברים מנקודת המבט שלי בלבד ולדיכאון אולי צורות רבות אחרות שאיני מכיר, כי שוב, איני רופא פסיכיאטר ודיכאון כפי שאני מבין, הוא משהו אשר מוביל את קורבנו לידי חוסר תפקוד מוחלט. אני לא הגעתי למצב של חוסר תפקוד אולם את ההרגשה אני מכיר היטב. אוסיף שהדבר במקרה שלי לא נבע מבעיות הקשורות למגדר אלא להפרעת קשב שבעבר הגדרתי כדבר שהרס את חיי אולם, מאז השתנתה נקודת מבטי לעניין ואיני מרגיש כך עוד (אבל כפי שאתן בוודאי יודעות לבני האדם סיבות אינסוף מדוע לא להיות מאושרים

. התמודדתי עם הדברים ביני לבין עצמי. יותר מכך, הדברים כפי שנכתבו כאן מעולם לא נאמרו על ידי לאיש, תמיד היתה זו הגרסא המעודנת יותר, זו המלווה בחצי חיוך (יש לי בד"כ חיוך בעיניים) ומלאה ברמזים כי כשיש לי מצב רוח רע אני לא מדבר עם איש. אז כמו שאתן בוודאי מבינות לאן אני הולך, דיכאון הוא, כמה מפתיע, תוצאה של חוסר איזון. אני מניח שקיימות מספר דרכים לפתור דיכאון. הראשונה שעולה בדעתי היא לנטרל את הגורם אם אפשר, שמשמעותו לעיתים לקיחת החלטות קשות בנוגע לנושאים הגורמים לבעיה כמו לדוגמא החלטה על גירושין לצורך טיפול בבעיית מגדר. זהו לכאורה פתרון פשוט אך עדיין תמיד יהיו אנשים שיעדיפו לחיות את החיים בהרגשה של פיספוס ולא לקחת החלטות קשות לידיהם ('קורבנות של מציאות'). פתרון שני יכול להיות תרופות פסיכיאטריות וגם הוא מבחינה טכנית פשוט למדי (פגישה עם פסיכיאטר).

 

[ד זה אני]

חלק ג' ../images/Emo13.gif

אני לא רציתי להיפגש עם פסיכיאטר ולכן מה שנשאר לעשות מבחינתי הוא הומאופטיה. למה לא, ננסה. מה שאני יכול לספר לכן הוא שזה פשוט פועל כמו קסם. הומאופטיה מטפלת כמעט בכל סוג של בעיה ואנשים פשוט משתנים ללא הכר. קל לומר, ככה אני, ובגילי המופלג לא אוכל להשתנות, אך הדבר פשוט קורה. כאשר הומאופט נותן את הרמדי הנכון בהתחלה יש נפילה מסוימת אבל זו ירידה לצורך עליה כי אח"כ יש עליה לשחקים שאנשים אינם מכירים וכאשר אני אומר להתעורר עם שיר בלב זו אינה מטפורה כלל, זה פשוט קורה. כמו קסם, הרגשה טובה שמשאירה חיוך על השפתיים ולא חשוב מה קורה, את פשוט מרגישה שטוב לך, בלי שום סיבה ולא צריך שום סיבה, החיים לא השתנו אבל פתאום אפשר לחייך אליהם, את יודעת, כמו שאומרים באנגלית 'פשוט אחד מאותם ימים' שקמים בהרגשה נפלאה אבל במקרה הזה זה קורה יום אחר יום אחר יום אחר יום ...

. ומכאן אני מגיע לנקודה הבאה. להבנתי, אדם אינו יכול לפעול בחייו מתוך מצוקה ובטח שלא מתוך המצוקה הנוראית שנגרמת מדיכאון. כאן בא לידי ביטוי הטיפול ההומאופטי. הטיפול הזה מאפשר לאדם לבוא לחיים מנקודת מוצא של כוח, מנקודת מוצא של שמחת חיים, לראות את הטוב ולא רק את הקשיים ולקחת החלטות מנקודת מבט חיובית ונכונה. ההומאופטיה לא יכולה מין הסתם לשנות את מציאות חיינו, הדבר הזה הוא בידינו בלבד אך היא נותנת את הכוח ואת האופטימיות בלעדיהם אי אפשר וגורמת להביט בהם בצורה נכונה ובפרופורציות הנכונות, כמו שאמרתי בהתחלה, מתוך איזון פנימי איתן. להבנתי הצנועה טיפול פסיכיאטרי שואף להשיג דבר דומה על ידי מתן כדורים שאמורים לאזן את החולה, את הפעילות המוחית שלו, לגרום לו ('להכריח' אותו) להרגיש טוב. הכדורים הם כימיקלים שונים אשר מוכנסים לגוף ואמורים להשפיע על הפעילות הביולוגית שלו בעוד שברמדי ההומאופטי, מבחינה כימיקלית, אין כלום. אני מתאר לעצמי שיהיו עיניים שיפתחו עכשיו בתמיהה רבה אך כל שאוכל לומר מפאת קוצר היריעה שאכן כך הוא הדבר ואין פה שום טעות או אחיזת עיניים, מה שהרמדי עושה הוא לגרום לגוף לאזן את עצמו.

 

[ד זה אני]

ולסיום

בקיצור ולסיום מה שרציתי לומר בדברים שכתבתי לעיל הוא שהומאופטיה אינה מוכרת כל כך ואנשים שיכולים לנצל את כלי המופלא הזה לשיפור חייהם בצורה דרמתית ביותר אינם מודעים לקיומו. וככל שזה נעשה מוקדם יותר בגיל צעיר יותר, התהליך קל ומהיר יותר. הומאופטיה אינה מטפלת רק בפריחות אלא בכל דבר כמעט הקשור בגוף האדם ובמיוחד בבעיות הקשורות בנפש. שוב ברצוני להדגיש כי אני מדבר על ההומאופטיה הקלאסית בלבד וכי קיימת חשיבות עצומה בבחירת המטפל הנכון, לעניות דעתי הדבר הוא ממש קריטי מכוון שמתן הרמדי המתאים הוא לעיתים עניין מורכב וקשה. למזלי הכרתי את האדם הנכון אשר משנה את חיי בשלבים. הדבר האחרון שרציתי לומר הוא שטיפול הומאופטי אינו זבנג וגמרנו מכוון שלעיתים לוקח זמן רב עד אשר ניתן הרמדי המתאים, ותלוי במורכבות המקרה ובגיל המטופל, שכן ככל שגילו גבוה יותר כך הבעיות האמיתיות מודחקות עמוק יותר ולוקח יותר זמן לאבחן אותן בדומה לטיפול פסיכולוגי רגיל. במקרה שלי לקח שנה (6-7 פגישות) עד אשר ניתן הרמדי המדויק ומאז ... השתנו חיי, או עדיף שאומר משתנים

זה אמנם לקח כשנה אולם גם לפני כן היתה הטבה מסוימת. זהו, חשבתי לומר מספר מילים ויצא נאום שלם אבל זה באמת על קצה המזלג כי הומאופטיה היא עולם ומלואו ושוב רציתי להדגיש לקוראות כי איני מתיימר להיות מומחה משום סוג שהוא אלא מספר חוויות בלבד. פשוט קשה היה לי לקרוא את הדברים מבלי לפתוח את הצוהר לעולם המופלא שהתמזל מזלי להכיר. נהניתי לקרא את הדברים שנכתבו על ידיכן בפורום, ללא ספק מדובר בקבוצה רצינית. אני מקווה שיצא מעניין ואולי מישהי אפילו תפיק מכך תועלת. ולמעיין היקרה משפט אחרון. נאמר לך כבר אך אחזור על הדברים כי הם חשובים מכדי שתוכלי לפספס. לדעתי הדבר אותו כדאי לזכור תמיד, עם כל הקשיים שבדרך הוא, שזה השיעור שלך בחיים האלה. משפט זה הינו חסר משמעות לאדם המצוי בדיכאון כוון שכשאת שם לא מעניין אותך שום שיעור ולא כלום, כל מה שרוצים הוא להעביר את הכאב, שלמרות שלעיתים אינו פיזי יכול להיות נורא. אחד הדברים שלמדתי בחיי הוא שאין דרך לצמוח בחיים אלא דרך סבל, זהו המנגנון האנושי לצמיחה אישית, כי אם טוב לך ונעים, למה שתרצי לעשות משהו לשנוי? הגיוני לא. עליי באופן אישי העניין הזה, הידיעה הזו השפיעה לטובה מכוון שהבנתי שיש תכלית לסבל. אין סבל לצורך סבל, זהו מנוף ללמידה. מעבר לנושא האיזון רציתי לספר לך שהדרך שלי להתמודד עם הקשיים הייתה פשוט להניח אותם לצידי כלומר מדובר בגל שעולה ויורד כל הזמן, גל שהנקודות הנמוכות בו קשות ללא נשוא. בנקודות הללו הייתי מכריח את עצמי שלא לחשוב על כך, רואה סרטים, או כל דבר אשר יכול להסיח את דעתי עד תחלוף הרעה, פשוט מחכה שיחלוף כוון שמבחינה הגיונית ידעתי שאחרי הנפילה תמיד באה העלייה אז פשוט חיכיתי לעלייה. והכי חשוב לא לקחת שום החלטה משמעותית בפרקי זמן אלו מאחר ואת יודעת, שיקול הדעת אז, הוא לא משהו שכדאי לבנות עליו. תרגישי טוב

שלך ד.

 

[barak001]

להתגבר על קשיים

כל אחד עובר קשיים ביומיום. טרנסקסואלים אולי קצת יותר מהממוצע. בכל מקרה, כל דרך רוחנית יכולה להיות פתרון טוב כדי לשפר את ההרגשה והאופציות הן באמת רבות. הרוחניות מזכירה לנו שלעולם יש פן אחר נסתר והרבה יותר אמיתי ועמוק (לפחות לדעתי). זה מעמיד את כל ענייני השגרה הגשמיים באור אחר. אני יודע מנסיון אישי שזה עוזר מאד.

 

[יסמין 28]

מסכימה בהחלט

גם אני כמו ד' וכמו ברק מאמינה יותר בתפיסה ההוליסטית ולא ברפואה הקונבנציונלית שמרפאת את הסימפטום אבל לא בודקת מה גרם לו. לדוגמה, אחרי ריבים גדולים וקשים, עם ההורים או עם בת הזוג, תמיד תמיד מתנפח לי הגרון ואני נופלת לכמה ימים מסוייטים של מוגלה בגרון וכאבי גרון חזקים. הרבה רופאים כבר בדקו אותי, אף אחד לא מצא סיבה "רפואית". אין לי חיידק ואין לי דלקת. זו פשוט תגובה של הגוף שלי למריבה, הוצאת מוגלה, שהיא בעיניי הוצאת כל הרעל שהריב גרם מהגוף. שזה תהליך חיובי של ריפוי. אני באופן אישי לא ניסיתי הומיאופטיה, אני מאמינה בשיטות הוליסטיות אחרות

אבל תודה לך ד' על כל המידע המעשיר הזה.

 

[סתוית שני]

לא הבנתי את הפואנטה

אתה פשוט רוצה לתרום משהו מעצמך, בלי כל קשר לחוויה הטרנסית, או שאתה חושב שהומואופטיה היא דרך ל"טיפול" בטרנסקסואליות?

 

[סתוית שני]

אההה... יש המשך. סורי