על החיים
שאלה לי, אולי היא קצת אוף טופיק לפורום הזה. (וכוונו אותי דרך אגב אם אני טועה בסוגיות שאני מעלה). כמה מכם, אחרי שהתגרשתם, עברו מין כיול כללי מחדש? ואני ארחיב ואסביר - היה משהו בריסוק הזה של החיים שגרם לי ועדיין גורם (פאק, זה תהליך ארוך) להעמיק במסע לתוך עצמי. כאילו לקחתי החלטה לא מודעת להרים כל אבן ואבן של הנפש שלי, להוציא כל עקרב ונחש ולפצפץ להם את הראש. זאת כנראה משימה בלתי אפשרית ותמיד יסתתרו פה ושם שדים מן העבר שלא אצליח לאתר אבל כבר שנתיים וחצי שאני באירגון מחדש שלא נגמר. זה מדהים, זה מרתק וזה נורא מתיש ובעיקר כל הזמן מלווה אותי התחושה שעד שלא אגמור את הסדר החדש הזה לא אוכל להכנס שוב לקשר מחייב (בגללי לא בגלל הפרטנר, מי שהוא לא יהיה). בזמן האחרון מרגישה שדברים סוף סוף נופלים למקומם החדש, מקווה שאני רואה את סוף הכאוס אם לא את סוף הדרך. זה נשמע לכם מוכר? מהדהד למישהו? ובוקר טוב בהזדמנות זו גרטרוד
שאלה לי, אולי היא קצת אוף טופיק לפורום הזה. (וכוונו אותי דרך אגב אם אני טועה בסוגיות שאני מעלה). כמה מכם, אחרי שהתגרשתם, עברו מין כיול כללי מחדש? ואני ארחיב ואסביר - היה משהו בריסוק הזה של החיים שגרם לי ועדיין גורם (פאק, זה תהליך ארוך) להעמיק במסע לתוך עצמי. כאילו לקחתי החלטה לא מודעת להרים כל אבן ואבן של הנפש שלי, להוציא כל עקרב ונחש ולפצפץ להם את הראש. זאת כנראה משימה בלתי אפשרית ותמיד יסתתרו פה ושם שדים מן העבר שלא אצליח לאתר אבל כבר שנתיים וחצי שאני באירגון מחדש שלא נגמר. זה מדהים, זה מרתק וזה נורא מתיש ובעיקר כל הזמן מלווה אותי התחושה שעד שלא אגמור את הסדר החדש הזה לא אוכל להכנס שוב לקשר מחייב (בגללי לא בגלל הפרטנר, מי שהוא לא יהיה). בזמן האחרון מרגישה שדברים סוף סוף נופלים למקומם החדש, מקווה שאני רואה את סוף הכאוס אם לא את סוף הדרך. זה נשמע לכם מוכר? מהדהד למישהו? ובוקר טוב בהזדמנות זו גרטרוד