על היום של האתמול

[ברונו*]

על היום של האתמול

אם היינו מסוגלים לחזור ליום האתמול ,החיים היו בוודאי בריאים יותר וחכמים יותר ,כמה פעמים חשבנו אם היינו אומרים דבר אחר,אם היינו נוהגים כך, האם זה היה יכול להיות אמיתי ? אני חושב שכל אחד יכול להרשות לעצמו להיות נתון ביום האתמול ,עם הרבה הבנה , עזרה ושקט נפשי למרות כל מה שסובב אותנו לצערנו הרב. גורם מכריע לחוסר השליטה ברוב המקרים הוא ה-``כעס`` ואמרו כבר שאדם כועס מלאכי רוע ולסטים שולטים בו, מה גורם לנו לצאת מכלינו להיות כל כך אכזריים לאותה שניה שברירית? דיי לכעס כן להבנה,הרי את האתמול לא נחזיר, השלכות יש בו בכעס ושמץ של טוב אין בו. הטוב תמד מנצח וזאת עובדה ,וכל רוע יש את הסיבה,חבל שזה בא על חשבון הזולת.

 

[רותי ב.]

אתה צודק,

אבל להסתכל אחורה, על יום האתמול, או ימים אחרים, ולמצוא דברים שאולי לא היינו אומרים במצב לא כעוס היא חכמה שלאחר מעשה. צודק גם לגבי ההשלכות של הכעס. יש איזה סיפור מסוים, מאחורי הדברים שרשמת?? כי הרי תובנות כאלה, תמיד לומדים מנסיונות כואבים, שלנו או של אחרים, לא???

 

[Lilith46]

מסכימה

עם רותי - תביא , תביא את המקרה שבו כדאי לחזור למחר

 

[ברונו*]

התבוננות עצמית

אני לא מדבר על עצמי כמובן,לא טלית של תכלת ,בכל אדם ניתן לשנות דבר מה, והגדולה היא ללמוד מעצמנו ,וכך נכול ללמוד מאחרים. הרי איך נוכל להסתכל על האחר וללמוד ממנו ,שאנחנו לא יכולים להסתכל בתוכנו , אני בטוח כפי שקרה וקורה לכל אחד שיש מקרים שאנחנו מרימים גבה ,למקרה זה או אחר, ופתאום מגלים את עצמנו באותו מצב , אלא שהפעם מהזווית שלנו. מקרים לא חסר יש מקרים לרוב ולא מדובר על דבר ספציפי ,שהרי דבר רע מעורבב בכעס מתדרדר וכמו כדור שלג לא ניתן לעצור, החוכמה היא וזאת הגדולה ,לעצור לעשות חושבים להתבונן בנו באותב שעה ולסוג אחורה . קשה היא המשימה לכך ,אך התגמול שווה בצורתו וביופיו , ויש מעין דרך ארץ בכך, ומה גם דברים יסתדרו מאליהם גם או בלי כעס ,אלא שהכעס רק יכול להרוס והדרך חזרה קשה היא. לכן בטוחני ומה רב חלקו של האדם שיודע למתן את כעסו ,ולחזור אל הבעיה ,הקושי ,הבילבול ,חוסר הבנה ,וכו`.. בזמן שלווה והבנה,ובראש צלול.

 

[חגית25]

אני איתך